מאבק שליטה על בית הכנסת העתיק בארה"ב בשל סכסוך על מיליונים

בדיחה יהודית עתיקה מספרת על כך שבעיר בה מתגוררים יהודים יש צורך בשני בתי כנסת, אחד שהולכים אליו, ואחד שאסור בשום פנים ללכת אליו, אך נראה כי הבדיחה קורמת עור וגידים בסכסוך משפטי מר בנוגע לבית כנסת העתיק בארה"ב, כך מפרסמת סוכנות הידיעות AP.

בית כנסת בן 250 שנה, שהינו בית הכנסת העתיק בארצות הברית, ושזכה לביקורם של הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון, דוויט אייזנהאואר וג'ון קנדי, נמצא במוקד משפטי היסטורי בשל סכסוך כספי סביב זוג 'רימונים' - קישוטים לספר התורה, השווים יחד למעלה מ-7 מיליון דולרים.

בית הכנסת 'טורו' נבנה בשנת 1759 עבור הקהילה היהודית בניופורט על ידי מנהיג הקהילה יצחק דה-טורו מאמסטרדם. הבנייה הסתיימה בשנת 1763. בית הכנסת נבנה בעזרת תרומות מקהילות יהודיות אחרות בצפון אמריקה, בעיקר קהילת שארית ישראל מניו יורק, וקהילות נוספות מהקריביים. אדריכל בית הכנסת היה פיטר הריסון שהיה אחד האדריכלים החשובים באותה תקופה בצפון אמריקה.

הקהילה עצמה מקורה עוד בשנת 1658 כאשר אנוסים ממוצא ספרדי הגיעו מספרד, פורטוגל והמושבה ההולנדית ניו אמסטרדם (היום ניו יורק). בשנת 1677 עוד לפני הקמת בית הכנסת, קנתה הקהילה חלקת אדמה לשם הקמת בית קברות.

בזמן מלחמת העצמאות האמריקאית כבשו הבריטים את ניופורט והעלו באש את כל המבנים בה. שני המבנים היחידים ששרדו הם הכנסייה המקומית, שהכריזה על נאמנות למלך בריטניה, ובית הכנסת היהודי שבין מתפלליו נמנו דווקא המורדים. היה זה בזכות הרב ששכנע את האנגלים להשתמש בבית הכנסת כבית חולים.‏ אגדה אורבנית מספרת כי קצין אנגלי נכנס לבית הכנסת, ראה את שלושת הכתרים שעל גבי ארון הקודש, וקרא לחיילים לחמול עליו. אומנם הכתרים מסמלים את התורה, הכהונה והמלכות שניתנו לעם ישראל, אך לפי האגדה חשב הקצין הבריטי שזה סימן של הצהרת אמונים לכתר האנגלי.‏

בשנת 1790 ביקר נשיא ארצות הברית, ג'ורג' וושינגטון, בבית הכנסת ולאחר מספר ימים שלח מכתב לקהילה ובו נאמר: "ממשלת ארצות הברית...מגנה שנאת חינם, דוחה רדיפה על רקע דתי... מי יתן וילדי אברהם שהתיישבו באדמה זו ימשיכו להצטיין ולהנות מסובלנותם של המתיישבים האחרים; וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד. מי ייתן ואב-הרחמים יפזר אור ולא חושך בדרכנו וידע כל אדם להשתמש בכשרונו בצורה מועילה ובשמחת עולם". מכתב זה הקדים את מגילת הזכויות שהתקבלה כמעט שנה מאוחר יותר.

עם השנים הקהילה ובית הכנסת הדרדרו ובית הכנסת נסגר. התוכן של בית הכנסת הועבר לקהילה היהודית בניו יורק, קהילת שארית ישראל. הוא נפתח מחדש רק לאחר ששני בניו של הרב יצחק דה-טורו, אברהם ויהודה טורו (טורא) שהקים את בית הכנסת הורישו כספים לשיחזור בית הכנסת ולשכירת רב קבוע לקהילה. בשנת 1833 נפתח בית הכנסת מחדש לאחר שיהודים חדשים הגיעו לניופורט והקימו את הקהילה מחדש והפריטים הוחזרו, ביניהם זוג הקישוטים המדובר, אשר מהווה את סלע הסכסוך. הרימונים הנתלים על ידיות ספר התורה נעשו על ידי מאיר מאיירס, אחד הצורפים הידועים ביותר של התקופה הקולוניאלית.

במהלך השנים לאחר מכן התרחש מאבק על השליטה בבית הכנסת, כשהשאלה הייתה האם הבעלים הינם בני הקהילה המתחדשת בניופורט או קהילת שארית ישראל שבנתה כאמור את המתחם בעזרת תרומות וסייעה כשהוא נסגר. בסופו של דבר הקהילה המקומית בניופורט חתמה על חוזה שכירות ב-1903 בו נקבע כי תשכור את המתחם בסכום סמלי של דולר אחד בשנה מקהילת שארית ישראל בניו יורק.

(צילום: IgorGolovniov / Shutterstock.com) הנצחת בית הכנסת ההיסטורי על בול אמריקאי

כעת, יותר ממאה שנה מאוחר יותר, בית המשפט יאלץ להכריע בשאלה מיהם בעלי בית הכנסת לאחר שהמנהיגות היהודית המקומית מכרו לפני מספר שנים את הרימונים השווים יותר מ-7 מיליון ש"ח.

לדברי הקהילה המקומית, שארית ישראל אינה הבעלים של המתחם כלל אלא הם שימשו כנאמנים, ועל כן זכות הקהילה למכור את הרימונים. הם מבקשים מבית המשפט לבטל את נאמנותם של שארית ישראל ולהשאיר את בית הכנסת בבעלותם.

בקהילה המקומית מוסיפים עוד כי הם נאלצו למכור באי רצון את הרימונים בשל צורך כספי לכיסוי הוצאות בית הכנסת, זאת למרות שאלפי מבקרים מגיעים לבית הכנסת מדי שנה על מנת לצפות בבניין העתיק וההיסטורי. הקהילה המקומית מסבירה עוד כי בחרו למכור את הרימונים למוזאון לאמנות יפה בבוסטון על מנת לאפשר לאלפים לראות אותם. אגב, המוזיאון הציע 7.4 מיליון דולר לרימונים ב-2011 אך ההצעה בוטלה בשל סכסוך הבעלות. בנוסף, אומרים בקהילה המקומית, ב-55 השנים האחרונות סייעה הקהילה הניו יורקית לבית הכנסת טורו פעם אחת בלבד בסך של 100 דולרים, דבר המוכיח כי אינה הבעלים אלא רק נאמן לבית הכנסת, וכי הקהילה בניו יורק נטשה אותם.

מנגד, אומרים אנשי קהילת ישראל כי אינם נאמנים של בית הכנסת טורו אלא מעין 'בעל בית נדיב' אשר פיקח על הרכוש כמעט 200 שנים, הרבה לפני שהקבוצה 'החדשה', לדבריהם, הגיע לניופורט. עוד טוענים בקהילה הניו יורקית כי הבעיות הכלכליות הן תוצאה של ניהול כושל וכן מאשימים את הקהילה בניופורט בניסיון לגנוב את הרימונים ולמכור אותם בחשאי.

(צילום: cc by dbking)

בתביעה, שתידון בשבועות הקרובים, אומרים בקהילת שארית ישראל כי אינם רוצים להוציא את כל המתפללים אלא להחליף את המנהיגות, אשר לדבריה "היו מוכנים למכור פיסת היסטוריה של ניופורט כדי לקדם אינטרסים עצמיים צרים". עורכי הדין טוענים כי "שארית ישראל מעוניינת שהדורות הבאים של המתפללים יוכלו לחוות את האוצרות ההיסטוריות ואת מלוא ההיסטוריה העשירה של בית הכנסת טורו".

המשפט, אשר החל ביום שני האחרון, צפוי להימשך שבועיים, ולאחר מכן יכריע השופט בנושא. צד נוסף במשפט הוא מדינת רוד איילנד עצמה, אשר תקבל את ההחלטה עם השופט על מנת לשמור על האינטרסים ההיסטוריים של המדינה.