מי שמוציא דיבת חבירו ברשת האינטרנט - מתחייב בנידוי עד שיפייס את הנפגע, כך קובע הרב שלמה גרינץ' מכולל רצון-יהודה בפתח תקוה במאמר שפרסם בשנתון "תחומין", העוסק בהלכה והחיים המודרניים היוצא לאור בימים אלו בידי מכון צומת.
הרב גרינץ' דן בעבירות מחשב וביחס היהדות אליהם וקובע כי אדם המפיץ דיבה על חברו ברשת האינטרנט, או שגילה סודותיו, פטור מן הדין על נזקים שגרם, אך יש לנדותו עד שיפייס את הנפגע ואולם אם גילוי הסוד גרם לנזק כלכלי, יש לחייב את המפרסם מן הדין בפיצוי.
עוד דן המאמר במקרים של פגיעה בפרטיות ופרסום קוד סודי של חשבון בנק וקובע כי המוסר לאדם אחר קוד גישה לחשבון בנק של חברו, והאדם האחר פרסם את קוד הגישה ברבים, מתחייב המוסר בתשלום על הנזקים שנגרמו מכך משום שיש לראותו כמי שהסיר שמירה מחפץ, הנחשב כמזיקו.
מדיני ההאקרים: האקר הפורץ למאגר המידע של בנק, ומפחית יתרת זכות של אדם אחר - חייב אך אם הוא הגדיל יתרת זכות של אדם אחר - פטור.
אדם הפורץ למאגר מידע של כסף וירטואלי, ומפחית מכמות הכסף של אדם אחר (או מוחק את הארנק האלקטרוני שלו) - חייב מדין אדם המזיק.
בעל מאגר מידע מחוייב לנקוט פעולות כדי לשמור עליו וכדי למנוע פריצה ואולם אם התרשל בשמירתו, קשה לחייבו מן הדין.
הרב גרינץ' סבור כי מאחר שיש קושי מעשי בפסיקה בדיני נזיקין בנזקים כלכליים-עקיפים,
ראוי לעשות כן במסגרת פשרה הקרובה לדין, תוך התחשבות בעקרונות הבאים: הקשר
הסיבתי בין פעולת הנזק ותוצאתו, סבירות הנזק, שכיחותו ומידת פשיעתו ורשלנותו של
המזיק.