מדינת ישראל תממן משכורת לרבני בית כנסת

רגע לפני שהבית היהודי עוזבת את המשרד לשירותי דת פרסם בנט בשבוע שעבר תנאים שעל פיהם יוכלו רבני בית כנסת לקבל תמיכה כספית

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 11/05/15 13:14 כב באייר התשעה

מדינת ישראל תממן משכורת לרבני בית כנסת
Roxana Bashyrova / Shutterstock.com, צילום: Roxana Bashyrova / Shutterstock.com

רגע לפני שהבית היהודי עוזבת את המשרד לשירותי דת, קיבל שר הדתות נפתלי בנט החלטה כי רבני בית כנסת ורבני קהילות יוכלו לקבל שכר מהמדינה על פי קריטריונים שונים, כך מתפרסם היום (ב') באתר הארץ.

על פי הפרסום, בנט פרסם בשבוע שעבר ברשומות תנאים שעל פיהם יוכלו מעתה רבני בית כנסת לקבל תמיכה כספית, זאת בנוסף לרבני ערים, שכונות ויישובים המתוקצבים בידי המדינה.

התמיכה מיועדת להשתתפות בשכרם של רבני קהילות ובהוצאות ארגוני רבנים שונים, במטרה לסייע לקהילות "לקיים פעילות תורנית, רוחנית ותרבותית. רב שיזכה בהטבות, שיינתנו לרבני קהילות ביישובים השייכים לאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, יצטרך לעמוד בתנאי סף, בינהם מינימום של שמונה שנות לימוד בישיבה שהוכרה כמוסד תורני או מכינה קדם צבאית, ועמידה בשתי בחינות במסלול ההסמכה של הרבנות הראשית.

בנוסף, נקבע כי רבנים ממועצות אזוריות בהן הוכרו רבנים רפורמים וקונסרבטיביים, לא יוכלו להגיש בקשת תמיכה. הרב המעוניין בתמיכה יצטרך להוכיח שהוא נבחר בידי הקהילה ומתגורר ברשות המקומית בה היא פועלת. הקריטריון לגבי מספר המשפחות בקהילה קובע כי די ב-40 משפחות רשומות בקהילה כדי לעמוד בתנאי הסף, אך שדי במניין מתפללים במשך ימי השבוע ו-35 איש בשבתות.

מבחני התמיכה החדשים פורסמו ברשומות ביום חמישי, כשברשומות נכתב כי השינויים נכנסו לתוקף באופן מידי. התקצוב ייעשה כפי הנראה באמצעות הסטת כספים קואליציוניים לשנת 2014 בסכום של כארבעה מיליון ש"ח. משרד האוצר מצידו מתנגד להסטת הסכום ולפרסום התמיכות מכיוון שעדיין אין תקציב מאושר לשנת 2015.

בין היתר כאמור יוקצה חלק מהתקציב לטובת כיסוי עלות פעילויות הכשרה וליווי של רבני הקהילות הנעשית באמצעות ארגונים מלווים, כשהמטרה ככל הנראה הינה לטובת העברת כספים לבית המדרש לרבנים של הרב שמואל אליהו, לארגון רבני צהר ולארגונים נוספים. על פי הארץ המבחנים מבטיחים אמות מידה שוויוניות אך יש בהם עקבות להעדפת רבני הציונות הדתית כגון מקדם ליוצאי צבא ולרבנים שעובדים בקהילות יוצאי אתיופיה.

ההוראה החדשה מתייחסת בעיקר לרבני קהילות, יש לומר, אך על פי מבחני התמיכה נקבע כי גם במקומות בהם יש רב שכונה שממומן על ידי המדינה ניתן להגיש בקשה לתפקיד רב בית כנסת, אם כי מקדם התמיכה יהיה מעט נמוך יותר.

בתנועת נאמני תורה ועבודה בירכו על המהלך ומסרו כי התנועה "מברכת את השר נפתלי בנט וסגן השר הרב אלי בן דהן על פרסום מבחני התמיכה ברבני קהילות, פרי עבודה משותפת של התנועה עם השרים, על בסיס המודל הקהילתי-דמוקרטי של התנועה.זהו צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון להסדרת מעמד הקהילות ולשינוי התפיסה באשר לתקצוב שירותי הדת”.

"עם זאת, אנו סבורים כי יש לאפשר לכלל קהילות ישראל להיות שותפות למהלך ומוחים על קביעת קריטריונים מפלים שנותנים עדיפות לרבנים וקהילות מסוימות. מצער שדווקא כאשר מנסים לקדם עשייה חשובה לא משפרים את המהות. ראוי לתקצב כל קהילה על פי מספר החברים בה ובלבד שהיא רשומה כמלכ"ר, מתנהלת באופן שקוף ותקין והרב נבחר באופן דמוקרטי ובהליך הוגן. יש להוסיף לכך את הצורך בקציבת כהונתו ואי מינוי לכל החיים. כמו כן אין מקום לתקצוב ארגונים שאינם קהילות הנגועים בנגיעה פוליטית - הצנחה של רב על קהילה תגרום לתהליך הפוך ולניתוק המוסד הרבני מהציבור- תנו את הכסף לקהילות ולא לעסקנים”.