בראש חודש צפת לפני 67 שנים. באופן מפתיע ברחו עשרות אלפי תושביה הערבים של צפת אחרי מלחמה של חודש ימים. אחרי לחימה עיקשת של חודש בקומץ לוחמים יהודים יש ידע צבאי מינמאלי. בקושי עם נשק. ללא עמדות צבאיות אמיתיות. אבל עם הרבה אמונה ומסירות נפש.
ביום הזה הוכח שהרוח האיתנה והאמונה יכולה לנצח את הכמות והכוח. יכולה לחפות על חוסר נשק ונסיון. יעילה מכל יתרון טופגרפי. ביום הזה נשתף אתכם מעט בתולדותיה של העיר הזאת שתמיד תמיד מסמלת את נצחונה של הרוח.
צפת היא עיר גלילית שיושבת על ההר. יש שצפת מתקשרת להם בראש עם קברים וקמעות ויש שמתקשרת להם עם נופש ותיירות. אבל ברור לכולם כי היא הרבה יותר גדולה מכל זה, זוהי עיר של עתיקה מלאה במיסתורין. עיר ששובה אנשים בקסמיה. כדי להבין את עוצמתה של העיר, נלמד מעט על היסטוריה שלה:
על צפת בימי קדם אנחנו לא יודעים ממש הרבה, חוץ מכך שהיא כנראה שימשה מקום להדלקת משואות, ידוע שהאזור הוא אזור רם ויוסף בן מתיתיהו מתאר את המקום בתור חלק מאשכול של ישובים הכולל את מירון ועכברה.
העיר הזאת היא חשובה לכל מי שמונע על ידי רוח. הצלבנים שהיו מונעים על ידי אמונה דתית בחרו לקבוע בה את מושבם. הם ראו את צפת וירושלים כערי מפתח בארץ הקודש, בנו בצפת מבצר גדול, הרימו את העיר ושיקמו אותה והפכו אותה לבסיס גלילי של האזור.
לאחריהם הגיעו הממלוכים. מוסלמים שהיו מונעים כמו הצלבנים על ידי אמונה דתית עזה, גם אם היא שונה. גם הם המשיכו לטפח את העיר ובימיהם עלה מעמדה של צפת אפילו על ירושלים.
הדבקות של הנוצרים והמוסלמים בעיר הרוח לא צריכה להפתיע אתכם, גם ירושלים היא עיר קדושה לנו, וגם הנוצרים וגם המוסלמים מרגישים את קדושתה הגדולה ובגלל זה נלחמים על השליטה בה.
נחזור לעיר צפת. האר"י הקדוש ורבי יוסף קארו קובעים בה את מושבם. הם קובעים את מושבם בעיר בגלל העוצמה הרוחנית שלה אבל גם בגלל הקשר לחומר. זאת עיר שמלבד היותה עיר רוחנית היא בנויה על יסודות כלכלים חזקים. בימים ההם היא מעצמה עולמית של צמר וחלב, נושאת על גבה תור זהב עם רוחניות גדולה של האר"י, רבי יוסף קארו וכל תלמידיהם.
אחרי שהאר"י ורבי יוסף קארו פרצו את הדרך, באו רבים אחריהם. בתחילה תלמידי הבעל שם טוב. ואחר כך תלמידי הגר"א עולים לגור ולהתיישב בה. מקימים בה ישיבות ותלמודי תורה. ומקימים גם דפוס ובתי מלאכה.
העיר הזאת ידעה מורדות ומעלות. מה שמדהים בה הוא שלעולם היא לא נעזבה על ידי יהודיה. גם בשעות הפרעות וגם בתקופת המגפות. גם בתקופת רעידות האדמה שגבו מחיר דמים, וגם בשנות המלחמה העולמית הראשונה, בודדים עזבו אותה, אבל כלל התושבים היהודים לא נטשו את העיר.
השיא היה בתש"ח. כשהבריטים הנסוגים ניסו לשדל את היהודים שגרו בה לברוח כי אין להם סיכוי לעמוד מול ההמון הגדול של הערבים. הם הסבירו ליהודים שאין להם שום סיכוי בדרך הטבע לעמוד מול המונים חמושים ומלומדי מלחמה.
כל תושבי צפת ללא יוצא מהכלל לא טרחו להסביר לבריטים. הם חשבו שהבריטים בוודאי עד מה גדולה עוצמת הרוח שיודעת לנצח ם כוחות שעדיפים עליה עשרת מונים.
חמישה ימים לפני שחרור המדינה שוחררה צפת. כל הערבים שגרו בה עזבו את העיר בבהלה, השאירו כוסות קפה חמות ופינג'ן דולק וברחו כל עוד נפשם בם.
הם ידעו מפני מה הם בורחים. הם ברחו מפני העוצמה. מפני הנחישות שמקורה ברוח. מפני ההקרבה שמקורה בנפש. מפני האחדות שמקורה בנשמה.
גם היום צפת היא עיר רוחנית. יש מפעלים ויש בית ספר לרפואה. יש בית חרושת לשוקולד ויש מסחר פורה. אבל העיקר של העיר זו הרוח. עיר של רוחנית גדולה. עיר של טוהר ואהבה, עיר של נגיעה. נגיעה בנשמה.
יום הולדת שמח לך, עיר הולדתי צפת