תורה, הומניזם וליברליות: משנתו התורנית של הרב ליכטנשטיין

השקפתו של הרב אהרן ליכטנשטיין הייתה מרתקת. הוא היה גאון בתורה מחד אך בעל אופקים רחבים ושילב את ערכי לימוד התורה עם הומניזם מודרני וליברליות

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 20/04/15 11:27 א באייר התשעה

תורה, הומניזם וליברליות: משנתו התורנית של הרב ליכטנשטיין
Amos Ben Gershom, פלאש 90, צילום: Amos Ben Gershom, פלאש 90

הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות ומבכירי הרבנים של הציונות הדתית ובמיוחד האגף המתון שלה. החזיק השקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד תורה וההלכה בצורתם המסורתית עם הומניזם מודרני וליברליות והשקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית.

עובדה שיכולה ללמד על דמותו של הרב, היא היותו חתן פרס ישראל לספרות תורנית ומנגד דוקטור לספרות אנגלית מטעם אוניברסיטת הרווארד. על בחירתו דווקא בספרות הוא אמר באחד הראיונות "חיפשתי משהו שיקדם אותי בעולם הרוח. אמנם עולם הרוח הוא אליה וקוץ בה: מצד אחד הוא עלול להוות תחליף לאמיתה של תורה, וזה מסוכן. מצד שני, במקרה שהדברים משתלבים עם עולמה של תורה וערכיה, יש כאן תמונה מושלמת יותר מאשר בלימודי הנדסה… מובן שכדי שאדם יפיק את מלוא התועלת הטמונה בכך יש להסתכל בכל זה דרך משקפיים תורניים. אם אדם אינו מספיק מושרש בעולמה של תורה, הוא לא יוכל לחוות זאת בצורה הנכונה. תלוי גם איזו ספרות אתה קורא".

הרב ליכטנשטיין נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ודרכו הלימודית הושפעה משיטת בריסק וקרובה אליה. הרב סולבייצ'יק העניק לו את הסמיכה לרבנות והרב ליכטנשטיין נשא מאוחר יותר את ביתו לאשה.

תלמידו, הרב חיים נבון, תיאר את הרב ליכטנשטיין כגאון תלמודי והלכתי מן המעלה הראשונה, ולצד זאת - כבעל ידע מקיף ועניין רב בתחומי ידע לא תורניים, וכדוגל בתפישת עולם הומניסטית, שני אופקים רוחניים שונים מתמזגים בהגותו. מכורתו הרוחנית והאינטלקטואלית של הרב ליכטנשטיין היא באופן מובהק עולם הישיבות הליטאי, על התנהלותו הממשית ועל הרקע האידאולוגי שלו. אך לצד מקור זה, הרב ליכטנשטיין הושפע מאוד גם מהתרבות המערבית המודרנית והקדם-מודרנית (תוך דגש על הזרם ההומניסטי שבה), לא רק על ביטוייה המעשיים, אלא גם על גילוייה התרבותיים והערכיים.

גאונותו בתורה ובתלמוד נקנתה בעמל וקנתה לה שם. הוא גדל על ברכי עולם הישיבות הליטאי, מבחינה השקפתית ומעשית אבל הידע המקיף שלו בתחומי ידע כלליים ותפיסת העולם ההומניסטית, גם הן השפיעו עליו, והן, כך אומרים תלמידיו, משתלבות אצלו בהשקפה, בשאיפה וגם בעולם המעשה. אף שהרב ליכטנשטיין עמד בראש ישיבה המוגדרת ציונית דתית, השקפתו אינה דתית לאומית 'קלאסית'. כך למשל, אמר על היחס למדינת ישראל "אם אתה שואל אותי אם אלו פעמי משיח - לדעתי התשובה היא לא. אך אם לייסוד מלכות ישראל ולשיבה לארץ ישראל ישנה משמעות רוחנית ופוטנציאלית דתית עמוקה - התשובה היא כן".

במשך השנים לא שמר הרב ליכטנשטיין את דעותיו רק לעולם הקודש, או לבית המדרש והביע אותן גם בנושאים ציבוריים, לא אחת בניגוד למקובל בציונות הדתית. כך לא חשש להשתייך תקופה מסוימת לחוגי השמאל הדתי ('נתיבות שלום'), להתבטא בחריפות נגד האווירה בציונות הדתית שקדמה לרצח רבין. אך עם זאת הבהיר בשעת הפולמוס על תכנית ההתנתקות שאין הוא מביע עליה דעה - לחיוב או לשלילה - בניגוד לניסיונות תנועת מימד להציב אותו כתומך בעל שיעור קומה הלכתי לתוכנית ההתנתקות. אף על פי כן, התנגד בתוקף לסרבנות וקרא להורים ומחנכים לקחת אחריו על נערי גבעות.

הרב ליכטנשטיין פרסם מספר רב של מאמרים בענייני תלמוד, הלכה והשקפת עולם. מפורסם במיוחד מאמרו "זאת תורת ההסדר", בו הציב תשתית הלכתית ורעיונית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר. בשנים האחרונות הודפסו שיעוריו על כמה מסכתות בש"ס וכן ספרים בענייני השקפה ואמונה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן