משאל כיפה

למי תצביעו בפריימריס של "הבית היהודי"

  • נפתלי בנט
  • יצחק זאגא
  • יונתן ברנסקי

יובל בן יהודה

חברת הוועדה למינוי דיינים: ישנן טענות לפיהן בלי קשרים כמעט ואין סיכוי להיות דיין

בדיון של ארגון בית הלל שעסק בגירושין אמרה ד"ר רחל לבמור, חברת הועדה לבחירת דיינים, כי ישנן טענות כי אין כמעט סיכוי להיבחר להיות דיין בלי הקשרים הנכונים

חנן גרינווד, כיפה
ו אדר תשע"ה, 25/02/2015 15:57

המועמדים טוענים שכמעט ואין סיכוי להיות דיין ללא הקשרים הנכונים, אמרה אתמול בערב (ג') ד"ר רחל לבמור, מנהלת הפרויקט למניעת עגונות וסירוב-גט, 'ישראל הצעיר' בישראל והסוכנות היהודית וחברה בבית הלל ובועדה לבחירת דיינים, במהלך דיון מיוחד של ארגון בית הלל לרגל יום העגונה בינלאומי ברעננה.

"במסגרת עבודתי כחברה בוועדה למינוי דיינים ראיינתי מעל ל-100 מועמדים ארוכות - כל אחד מהם מעל לשעה וחצי - כדי לבחון מקצועית את התאמתם לתפקיד הרגיש של הדיינות”.

"זה טבעי שאקבל עשרות טלפונים של מועמדים שמבקשים ממני לעזור להם להתמנות לדיינות. אבל מה שהפתיע אותי הוא המספר הגדול של המועמדים שפנו אליי וכמעט בכו שאין להם את "הקשרים הנכונים" ולכן הסיכוי שלהם להיבחר נמוך מאוד. האם אנחנו יכולים לחשוב על דרך טובה יותר? שתהיה יותר נכונה ואמיתית כפי שיתרו הציע למשה רבינו?", תהתה לבמור.

במהלך הדיון של ארגון רבני ורבניות בית הלל שעסק בגירושין בתי הדין הרבניים בישראל, עלו הצעות ופתרונות אפשריים מפי המרצים בכדי להתמודד עם קשיים ואתגרים בסוגיות של עגונות, מסורבות גט ובתי הדין הרבניים.

הרב רונן נויבירט, חבר בית הלל שהנחה את הערב אמר כי: "סוגיית בתי הדין הרבניים אקוטית לעתידה של קדושת המשפחה בישראל. לא צריך ללכת לפתרונות עוקפים ולעיתים רדיקליים כדי למצוא מזור לבעיית העגונות ומסורבות הגט. קיימים כלים הלכתיים חזקים מספיק בידי הדיינים המאפשרים פתרון כמעט לכל מצב".

לדבריו, "המפתח הוא הרכב הדיינים. דיינים יראי הוראה וחסרי אומץ לפסוק ולהכריע, יוצרים חוסר אמון מוחלט במערכת, מרחיקים זוגות מלהינשא כדת משה וישראל ועשויים להחריף בעיות של עריות וממזרות אצל חלק ממסורבות הגט אשר לא ימתינו שנים להכרעת בית הדין. מינוי דיינים ראויים הבקיאים הן בהלכה והן בענייני העולם, דיינים אשר שירתו בצבא ומבינים את צרכי כלל החברה הישראלית, הינו חיוני כדי לשפר את מערכת בתי הדין ולהשיב את אמון הציבור במערכת. אני מקווה שהמנהיגים הפוליטיים אשר קדושת מוסד הנישואין בישראל יקרה להם, ישימו את הנושא הזה במקום עליון בסדרי העדיפויות, ויפעלו לאפשר לוועדה למינוי דיינים לבחור אנשים ראויים".

הרב עו"ד צוריאל בובליל, יו"ר המרכז הבינ"ל להתרת עגונות ומסורבות גט וחבר בית הלל אמר כי "תהליך של התרת עגונה הוא ארוך ומורכב אך בסופו של יום יש לכבד את זכות האדם לשיר את שירת חייו. כאשר ישנה מערכה מורכבת שעומדת בפני הדיינים הם צריכים לראות קודם כל את האדם שעומד בפניהם, ולהתייחס לעגונה כאילו היתה בת משפחתם. לדבריו, "חשוב לציין שכל ההצעות שיש היום לגבי מציאת פתרון הלכתי להתיר עגונות ומסורבות גט ראויות לקידום חקיקתי, ויש בהן תעוזה הלכתית המיוסדת על אדנים הלכתיים מוצקים. אך מדוע מלכתחילה צריך להגיע אליהן? יש לערוך בדק בית ולקדם פתרונות, שיהא בהם כדי לעקר את יכולת הסחטנות!"

הרב בובליל אף סיפר כי כאשר הגיעה אלי אישה עגונה, לאחר שבעלה ברח מאימת החוק הפלילי, והסתתר בחו"ל במשך 7 שנים, הוא פנה לפרקליטת המחוז לעזרה ואמר שבפועל, הבעל חי בשחרור אבל אשתו נמצאת כבר 7 שנים בבית סוהר, ולכן ביקש – בשם עקרון הערבות ההדדית – למצוא פתרון מחוץ לקופסא, שיגרום לו לתת גט. הפרקליטה נרתמה לבקשתו, ואכן, בחג האהבה, ט"ו באב, הגיע הגט מאירופה, והאשה זכתה 'לרקוד על מדרגות הרבנות בישראל"

הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין הרבני האזורי בנתניה אמר כי: "גט שכפו את הבעל לתתו וכפייה זאת נעשתה שלא על פי דין, גט בטל הוא. אשה שקיבלה גט שכזה היא אשת איש ובניה שיוולדו לה מאיש זר יהיו ממזרים, ועל כן נקטו פוסקי ההלכה משנה זהירות בבואם לחרוץ דין בענייני כפיית גיטין. אך יחד עם זאת ברור שכובד האחריות המוטל בעניינים אלו על כתפי הדיין לא בא לפטור אותו מחובתו למלא את תפקידו באמת ובאמונה כלפי אלוקים ואדם.

לדבריו, "גם הגאון הרב אלישיב זצ"ל כתב במפורש שבמקום שעל פי כללי ההלכה הדין הוא שכופים את הבעל, יש לכוף אותו ולא לחשוש לכך שיש דעות מחמירות. כך עשו גם גדולי הדיינים במערכת בתי הדין בישראל במקרים רבים, פתחו את ליבם לצערם של המתדיינים בפניהם והקפידו לעזור ולסייע להציל עשוק מיד עושקו, וב"ה גם היום אנו הולכים בעקבותיהם".

ד"ר אבישלום וסטרייך, מרצה בכיר במרכז למשפט ועסקים ברמת גן וחוקר במכון שלום הרטמן אמר "במסגרת פסקי הדין של בתי הדין הרבניים בענייני עגונות ומסורבות גט יש דיינים החוששים להכריע, ואת המחיר משלמת מסורבת הגט. מהצד השני, יש לא מעט דיינים שלוקחים אחריות כאשר הם באים לפסוק, ומוכנים לנקוט צעדים בכדי לפתור את המצוקה שלנגד עיניהם. אולם אין די בכך. בשני תחומים קרובים, ממזרות ו"עגינות קלאסית", אנחנו מוצאים לא אחת חדשנות הלכתית ממשית, למרות שלעיתים הדבר קשה מאוד מנקודת מבט הלכתית, ולדוגמא: שימוש בווריאציות שונות של הפקעה או ביטול קידושין למפרע. ברם, על המערכת להבין שמצוקה של מסורבת גט אינה פחותה מזו של עגונה שבעלה נעשה צמח, או מ"דמעת העשוקים" של אלו העומדים להיות מוכרזים כממזרים.

לדבריו, "הצעד המתבקש הוא ליישם גם ביחס לסרבנות גט את אותה נקיטת יוזמה הלכתית. כך, בעניין הפקעת קידושין: אומנם, ההצעה להפקיע נישואין של מסורבות גט לא התקבלה, אולם ניתן לשלב הצעה זו עם גט שניתן תחת לחץ, וכך שתי הדרכים ההלכתיות תַשלמנה זו את זו. הצעתי הקונקרטית היא להרחיב את אכיפת גט במקרים של שבר בלתי ניתן לאיחוי בחיי הנישואין וכך למנוע סרבנות גט, ולגבות צעד זה (לאלו החוששים כי האכיפה איננה מוצדקת הלכתית) בתקנה להפקעת רטרואקטיבית של הקידושין, ו"טובים השניים מן האחד".

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



טרם התקבלו תגובות

כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד