ערב ראש השנה תשע"ה מפרסם איגוד בתי הכנסת בישראל נתונים אודות ציבור המתפללים בישראל. על פי האיגוד, מתוך אוכלוסיית ישראל, 6,186,100 מיליון תושבים יהודיים, אוכלוסיית המתפללים מונה כמיליון וחצי אנשים, נשים וילדים המתפללים בקביעות ב-10,500 בתי כנסת בכל רחבי המדינה.
גבאי בתי הכנסת מונים כ-35,000אנשים, רובם ככולם בהתנדבות העוסקים בצרכי ציבור באמונה. רבים מהם נבחרים אחת לשנה.
72%מכלל היהודים (בגיל 20 ומעלה) ביקרו בשנה האחרונה בבתי הכנסת.
23%מבין הגברים פוקדים את בתי הכנסת מדי יום ביומו.
25%מתפללים בבתי הכנסת בשבתות ובחגים בלבד.
11%באים לבית הכנסת רק בראש השנה ו/או ביום הכיפורים. אלה מתפללים במקומות שמאורגנים ע"י רבני צהר.
16%ביקרו רק באירועים מיוחדים כמו שמחות ואזכרות.
24%לא מבקרים בבית הכנסת. (עפ"י למ"ס ספטמבר 2011)
בשנת תשע"ד 2014 קיימים בתי כנסת ומקומות תפילה במחנות צה"ל בכל בתי המלון ואתרי הנופש הכשרים, בקניונים הסגורים בשבתות ובחגים. כמו כן, מתקיימות תפילות קבועות ברבים מקווי הרכבות ובמתחמי החנייה בכביש 6.
באיגוד בתי הכנסת מציינים כי "מדינת ישראל היא כיום מעצמה תורנית עולמית, ולדעת חוקרים ומומחים לא היתה בארץ ישראל כמות ואיכות כזו של לומדי תורה מאז ימי חזקיהו המלך שעליהם נאמר "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ" (סנהדרין דף צ"ד עמ' ב'). על דברי חז"ל "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב" (בראשית ב', י"ב), מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל (בראשית רבה פ' ט"ז)". אומר מרן הראי"ה קוק זצ"ל: "בכל דור היינו צריכים לחבב הרבה את תורת ארץ ישראל ויותר מכל דור אנו צריכים לזה בדורנו". (מאמרי הראי"ה) ועל כך מעיד רבי שלום נח ברזובסקי זצ"ל - האדמו"ר מסלונים, בעל "נתיבות שלום", שכתב: "אהלי תורה פורחים ולימוד התורה בהם הוא ברמה גבוהה ביותר" (מתוך הקונטרס "ההרוגה עליך"), וכך גם בבתי הכנסת בקהילות היהודיות בתפוצות בכל קצות תבל, שבהם גדל, מעצים והולך הציבור של הקובעים עתים לתורה”.
"את התופעה המעצימה של רבבי רבבות יהודים בדורנו, הקובעים עתים לתורה בבתי כנסת ובבתי מדרש קהילתיים, מייחסים החוקרים בני זמננו להתפתחות הנפלאה שהתחוללה ומתחוללת בקרב בני הדור הצעיר שרבים מהם גם לומדים בישיבות וביניהם כמאה אלף בוגרי ומוסמכי ישיבות ההסדר, האמונים על קביעת עתים לתורה. כמו כן, יוצאים לאור מדי שנה בשנה מאות ספרים של לימודי קודש וקיימים כאלפיים אתרי אינטרנט ואוצרות של מאגרי מידע תורניים”.