ההודעה בתחתית המסך של ערוץ 2 כמעט הפכה להרגל: “צבע אדום בעוטף עזה". 13 שנה סובלים בעוטף עזה מירי מסיבי מדי כמה חודשים. בחלק מהיישובים אין אפילו 15 שניות לרוץ למקלט. שיגור, נפילה, והחיים ממשיכים. בקיבוץ עלומים, אשר סופגים אש כבר שנים מספרים כי הילדים כבר התרגלו לירי. פצצת מרגמה עפה מעל הראש, מתפוצצת אי שם לידם והחיים ממשיכים.
מבצע צוק איתן הפריע לרבים בעוטף עזה, שסופגים בימים אלו ירי מסיבי. ליובל פורת, מעלומים, אשר חוגג בימים אלו את בר המצווה שלו, מדובר היה בטרדה שלא ניתן היה להתגבר עליה, אפילו אם לזמן מוגבל בלבד.
"תכננו את בר המצווה בעלומים ומאוד רצינו לעשות אותה בקיבוץ", מספר אביו, עדיאל פורת אשר מתגורר בקיבוץ עם משפחתו ומשמש כמרכז המשק. “תכננו את כל השבת, כולל אורחים וחדרים. הכל היה מוכן והשארנו אופציה קטנה מאוד, 25% שנאלץ לוותר על החגיגה ביחד עם החברים. ראינו משהו מאוד אידיאולוגי בעובדה שנשאיר את בר המצווה בעלומים כי להעביר אותה זה ניצחון לחמאס".
למרות האידיאליזם מתברר שלחמאס היו תוכניות אחרות, שגרמו בסופו של דבר למשפחה הפטריוטית לאלץ לחפש מקום אחר לחגוג בו. “היה אירוע בטחוני מסוים באזור והאורחים הבהירו לנו שגם אם יבואו כל הזמן הם יחשבו על צאת השבת ו'מתי זה נגמר'”. ביום רביעי בצהריים הם החליטו לסגור את האירוע בכפר תבור, בצפון הארץ.
"אחרי התלבטויות לא פשוטות החלטתנו להעביר את בר המצווה. הייתה שבת מדהימה, מלווה בהרבה שמחה ושירה. בעל המלון, רון זיסר, בא לקראתנו במחיר ובשירות. הוא עשה הכל כדי שהמשפחה תרגיש בנוח. המסר בפרשת מסעי, בשבת שעברה, הוא שהדרך לא פחות חשובה מהמקום.אומנם עשינו הרבה מסעות בשנים האחרונות אבל לא נזוז מכאן. נאלצנו להזיז את החגיגות, ואני מקווה שבחגיגות בר המצוות הבאות במשפחה נחגוג יחד עם המשפחה והחברים בעלומים".
פורת מספר על ההתמודדות של הקהילה בקיבוץ עם ההפגזות הבלתי פוסקות. “אנחנו מתמודדים מצד אחד עם ילדים שחוזרים להרטיב בלילה ועם קשיים אחרים אבל מצד שני החוסן של עלומים הוא זה שעושה את ההבדל. עצם זה שאנחנו מגובשים נותן את האופציה להישאר בקיבוץ. מעט מאוד אנשים עזבו".
על המשך המבצע, מבקש פורת לדבר בשם עצמו אך מבהיר "אנחנו רוצים לחזור לשקט אבל יחד עם זאת מאמינים שאסור להפסיק את המבצע באמצע. להשמיד את מה שצריך להשמיד. שצה"ל יסיים את המלאכה".
"אני לא מאלה שסומכים על ניסים", הוא אומר בהתייחסו לאיום המנהרות, אשר מאיים באופן פיזי ומוחשי ביותר על משפחתו ועל חבריו בעלומים. “אבל יחד עם זאת אין ספק שהסיפור של המנהרות גרם לאנשים לחשוב. המנהרות בעופרת יצוקה ובעמוד ענן היו פחות רלוונטיות אבל הפעם יש שינוי בתפיסה. עם זאת, אנחנו מתמודדים עם הנושא ולמרות שיש פחדים הדינמיקה חיובית. אנחנו כאן כדי להישאר".