אנחנו מפסידים בקרב הפסיכולוגי. שמועות אפשר להפיץ גם בערבית

על רקע השמועות בוואטסאפ וסרטוני החמאס, מסביר ד"ר רון שלייפר, מומחה ללוחמה פסיכולוגית בראיון ל'כיפה': "אי אפשר לעצור את הפגיעה התקשורתית, השאלה היא איך משתמשים בה לצרכים שלנו"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 22/07/14 10:48 כד בתמוז התשעד

אנחנו מפסידים בקרב הפסיכולוגי. שמועות אפשר להפיץ גם בערבית
פלאש 90, צילום: פלאש 90

"בכל פעם שאנחנו רואים סרטון של החמאס ולא מגיבים אנחנו מחלישים את עצמנו. אנחנו צריכים להילחם בהם באמצעים שהם עושים ולבצע את זה יותר טוב ויותר מוצלח. גם התחום הזה הוא סוג של לוחמה וצריך לדעת איך להילחם בהם".

בעוד הלחימה בעזה נמשכת, הקרבות על דעת הקהל העולמי ממשיכות ובכל העוצמה. הציבור הישראלי עושה מאמצים רבים על מנת לשכנע את העולם בצדקת דרכו, אך זאת בעיקר באמצעים הקונבנציונליים - ראיונות בכלי התקשורת. בינתיים החמאס מפיץ מסרים, משגר סרטונים לעולם ולמרות שאנו צוחקים מהעברית הקלוקלת שלהם, בפועל המסר חודר.

ד"ר רון שלייפר הוא מומחה ללוחמה פסיכולוגית, וראש המכון לביטחון ותקשורת באוניברסיטת אריאל. בראיון ל'כיפה' הוא מסביר את מה שהוא יודע כבר מזמן - הלוחמה הפסיכולוגית חשובה לא פחות מהלוחמה בשטח.

"מטרת הלוחמה הפסיכולוגית היא לסייע ללחימה הרגילה. הלחימה הרגילה היא בזמן קצר, עם הרבה קורבנות משני צדדים. הקרבות הם קצרים, במיוחד בשנים האחרונות, ואת הזמן בין הקרבות החמאס מנצל על מנת לשכנע את הבית, את האויב ואת העולם כולו בצדקת הדרך ובכך שהניצחון וודאי".

"אחד מהדרכים היעילות ביותר הוא ללבות רגשות אשמה. חייל עם רגשות אשמה לא שווה כלום. על מנת לעשות זאת צריך לחדור את מנגנון האינדוקטרינציה (הנחלת דעות. ח"ג) של האויב. במישור האסטרטגי הדבר נעשה באמצעות כתיבת היסטוריה מחדש, דרך האקדמיה ובעזרת דיון במוסר. צריך כל הזמן להתקיף עד שהדברים יחלחלו. מכיוון שלוחמה פסיכולוגית מתמקדת בזמן רב מתחילים עם הדור הצעיר, עם בתי ספר תיכוניים, ובעיקר אוניברסיטאות מכיוון שהם קרש הקפיצה לעמדות השפעה. בדור השני קוצרים את הפירות. זה דורש קורבנות אבל עתיד של מהפכה תלוי בלוחמה הפסיכולוגית", אומר ד"ר שלייפר.

"החמאס מייצרים נפגעים על ידי כפייה של האוכלוסייה להישאר ולהיפגע, ותוך כדי טפטוף מתמיד של תמונות הזוועה אל אוכלוסיית האזרחים בצבא האוייב - אנחנו. למעשה האזרחים נתונים בין הפטיש לסדן. בין האויב ללוחמה הפסיכולוגית. יש הגדרה 'מטרת לוחמה פסיכולוגית היא לייצר אצלך פטריוטים ובצד השני פציפיסטים'. מייצרים פטריוטים על ידי כך שמראים את אכזריותו של האויב. אם האויב מפציץ אותך המלחמה קלה. מראים את הזוועות כדי ליצור רגשות אשמה".

עוד הוא מסביר כי עיקרון נוסף של הלוחמה הפסיכולוגית היא להראות את הניצחון שלהם לצד השני על מנת לייאש אותו. כך נעשה בסרטון שהפך וויראלי בישראל 'זעזע את ביטחונה של ישראל'. בעוד שאת הישראלים הסרטון הצחיק, על פי ד"ר שלייפר מדובר בכלי חשוב מאוד במלחמה הפסיכולוגית. “הם מראים כמה הם מבריקים ורבי תושייה. עושים כל דבר ולישראלים כביכול אין סיכוי. בנוסף הם מראים אכזריות כלפי פנים וחוץ. לכן, כשהם עלו לשלטון הם דאגו לצלם את ההוצאות להורג של אנשי הפתח. העיקרון הוא לומר שהם מטורפים ו'אל תתעסקו איתנו'. דוגמא לתמונות ניצחון הוא נושא המנהרות. האיום במנהרות מביא את הישראלים לדיון בנושא כאיום אסטרטגי. מנהרה היא לא איום אסטרטגי מכיוון שהיא חד פעמית, אך כלפי חוץ היא נראית כך. המטרה היא להראות שאין לצד השני סיכוי".

הסרטון של החמאס: זעזע את ביטחונה של ישראל

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=SamWTZ0FE5E[/embed]

ד"ר שלייפר מציג תמונת מצב פסימית ביחס ללוחמה הפסיכולוגית המגיעה מכיוון ישראל. "הפסדנו מראש בקרב על המדיה מכיוון שהלוחמה הפסיכולוגית הייתה צריכה להתחיל לפני 30 שנה. למדיה אין זמן לניתוחים מעמיקים, התקבע סיפור של טובים ורעים, שחור ולבן, ועכשיו אי אפשר לבלבל את אנשי התקשורת בעולם ולהסביר שהשחור והלבן התחלפו. מדובר בקמפיין שדורש עשרות שנים", הוא מסביר “אנחנו מפסידים גם ברשתות החברתיות בגלל שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מהפלסטינים בסופו של דבר, בעוד שהם יודעים בדיוק מה הם רוצים. ההבדל בין החמאס לפתח הוא רק בדרך להשגת המטרה, אבל המטרה זהה. הם יודעים בדיוק מה הם רוצים ואנחנו מסתבכים עם עצמנו. רק עכשיו אנחנו מתעוררים ומתחילים להילחם ברשתות החברתיות בצורה מצומצמת מאוד. אנחנו עושים עכשיו מה שהעולם הערבי עושה כבר שנים רבות. הם מנצחים בגלל הכמויות. הם מעל מיליארד איש והם מנצחים. אצלנו הלוחמה הפסיכולוגית ברשתות החברתיות תעבוד רק אם יהיה דרג ממשלתי שישקיע בזה".

לדבריו, יש להתחיל בלוחמה פסיכולוגית נגדית, באמצעות אותם אמצעים שפוגעים בנו מורלית - השמועות בקבוצות הוואטסאפ. “אנחנו צריכים לדעת להבין מהי לוחמה פסיכולוגית ואיך משתמשים בה. אנחנו פוגעים בעצמנו ומחלישים את עצמנו כל הזמן. צריך להבין שאי אפשר לעצור את הלוחמה הפסיכולוגית של הצד השני. השאלה היא איך משתמשים בזה לצרכים שלנו. הצד שישכיל להבין אך משתמשים בלוחמה פסיכולוגית ינצח. את השמועות אפשר להפיץ גם בערבית".

ניתן להתמגן בפני לוחמה פסיכולוגית?

"הדרך להתמגן היא להאמין בצדקת הדרך שלנו. כשהייתי בבית ספר יסודי היה מקצוע בשם 'מולדת', הילדים שלי למדו מקצוע בשם 'גאוגרפיה' והיום לומדים 'לימודי סביבה'. המקצועות הללו הם אותו הדבר אבל השאלה היא מה הערכים שאנחנו מעבירים. בעזרת לוחמה פסיכולוגית יצרו בושה בעיסוק במולדת. זה קמפיין שטופח בעזרת אירופה ותפס בארץ".

"הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מהפלסטינים. לטוב ולרע אנחנו לא שונאים אותם ומתגאים בכך, אבל שנאה היא חלק גדול בבסיס המלחמה וזה מגביל אותנו. אנחנו לא מסוגלים להיות יעילים במלחמה מעבר לסערת הקרב, שהיא החלק הקצר ביותר. בסערת הקרב אנחנו מוכנים להרוג אבל הקרבות קצרים ולאחר מכן אנחנו שבים להפסיד במערכה הכוללת", מסביר ד"ר שלייפר.

"בעיה נוספת היא שאנחנו סולדים מתעמולה בעוד הצד השני לא בוחל באמצעים. אין לנו בעיה לקחת מטוסים מהגרמנים אבל אנחנו מסרבים להשתמש בתעמולה בגלל שזה מזכיר לנו את מה שעשו הנאצים", הוא אומר אך מבהיר: “הבעיה היא שאנחנו מפסידים בתקשורת".

ואיך בכל זאת אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזו?

"צריך ללמוד היסטוריה ואת דרכי המניפולציה של הלוחמה הפסיכולוגית. בנוסף ניתן להתנדב בהפצת מידע לקהלי יעד בחו"ל. אנחנו במכון לביטחון ותקשורת של אוניברסיטת אריאל מקיימים תכניות הכשרה ומספקים מרצים, מוציאים לאור ספרים על היסטוריה ומאמרים על לוחמה פסיכולוגית כדי שאנשים ידעו לזהות את הדבר".

"חשוב להבין, אי אפשר להימנע לחלוטין ממלחמה פסיכולוגית. גם לעיתונאי אין זמן לבדוק את הדברים עד הסוף, וכשיש וואקום במידע שמגיע מהקרבות, המידע שחשוב באמת, משלימים העיתונאים את הזמן בעיסוק בתקשורת. פעמים רבות במלחמות האחרונות התקשורת הפכה בשלב כלשהו לסיפור המרכזי".