ארגוני הרבנים: מי נותן את ההוראה?

תחקיר כיפה חושף את דרך התנהלותם של ארגוני הרבנים הגדולים בארץ. מי מקבל את ההחלטות בצהר, מהן העמדות המובילות את דרך אמונה מה רוצים בית הלל ומה מייחד את פורום חותם

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 15/05/14 20:50 טו באייר התשעד

ארגוני הרבנים: מי נותן את ההוראה?
כיפה, צילום: כיפה

רבנים המקיימים פעילויות חברתיות, פוליטיות ואף תקשורתיות אינם דבר חדש, גם לא בציונות הדתית. גם חבירתם של רבנים לכדי פעילות משותפת אחת אינה חדשה, כך למשל, עם קום המדינה, הקים הרב שאול ישראל את ארגון "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי" שהיה לארגון הרבנים המוביל בציונות הדתית. אלא שבתקופה האחרונה רושמת הציונות הדתית תופעה חדשה - השנתיים שחלפו היו לתקופת שיא בהקמת ארגוני רבנים חובשי כיפה סרוגה כשהמטרה של כולם היא להוביל לא רק את השיח המגזרי אלא את זה של מדינת ישראל כולה. כשאידאולוגיות הארגונים מתנגשות וכשעולות שאלות לגבי התנהלות הארגונים, התופעה הופכת למרתקת הרבה יותר.

בשנתיים האחרונות בישרו הכותרות על הקמתם של שלושה ארגוני רבנים חדשים - "פורום חותם" ו"בית הלל" - שהצטרפו אל שלישי, הותיק מהם "צהר" כאשר המטרות של כולם כמעט זהות אולם האידאולוגיה שונה, ואפילו מאוד. בנוסף אליהם הוקם מחדש הארגון הותיק "דרך אמונה". מבלי ששמנו לב, ארגוני הרבנים הפכו לתופעה שמשפיעה הרבה מאוד על הציונות הדתית ובעיקר על מאחורי הקלעים שלה.

בועטים ברבנות הראשית?

ארגון הרבנים הוותיק בציונות הדתית והגדול במדינת ישראל, הוא ארגון רבני צהר זוכה אות הנשיא למתנדב. הארגון הוקם לאחר רצח רבין, על ידי הרב דוד סתיו, המשמש כיו"ר הארגון, הרב יובל שרלו, הרב רפי פויירשטיין והרב שי פירון, זאת במטרה לעצב את המרחב הציבורי במדינת ישראל ולחזק את הקשר בין החברה ליהדות. "המטרה של צהר היא לשמור על זהות המדינה כמדינה יהודית, זהו היעד המרכזי", אומר ל'כיפה' הרב ד"ר משה בארי, מנכ"ל הארגון בשבע השנים האחרונות. "אנחנו ארגון רבנים שלא רק מדבר אלא במשך שנים גם עושה", הוא אומר. "במסגרת פעילות הארגון אנחנו מסייעים ובקשר עם מיליוני ישראלים בשנה, כך שאנחנו מחוברים לעם ישראל בפועל ומסייעים לו לחוש יהדות ולחבר אותו".

לחבר את עם ישראל ובמידה מסוימת גם לנתק אותו מהרבנות הראשית, לא? רק השבוע הפצתם לעיתונות את דבריה של השחקנית אניה בוקשטיין נגד הרבנות.

"אנחנו ארגון שפועל אך ורק לעשות טוב, להוסיף אור ולא פועלים על דרך השלילה, לא להציב אלטרנטיבה לאף אחד ובטח שלא להילחם נגד הרבנות. את מיזם הנישואין שלנו אנחנו מפעילים דרך הרבנות הראשית ולא כאלטרנטיבה לה. לאדם ולרבנות יש שיתוף רצונות, למשל, שניהם רוצים לברר יהדות אך השאלה היא איך. היו כאלה שהציעו בניגוד להלכה, שלא צריך לברר יהדות ואנחנו בוודאי לא שם. בשאלת ה'איך', אנחנו פועלים אחרת מהרבנות ומבררים יהדות בצורה מאירה יותר. הצבנו מודלים בכל המקומות שהאדם פוגש ברבנות ובפועל לאט לאט הרבנות הראשית מאמצת אותם וקוראת לרבניה להיות יותר מאירי פנים. אני אישית מתנגד למה שמכונה 'חוק צהר', אם מפגש בין הרבנות לבין המתחתנים היה מפגש של קידוש השם המחוקק לא היה נדרש לכך. בכלל, אני נגד חקיקה בכל הקשור לרבנות".

(צילום: אבי פרידמן, תמונה למזכרת)

בעבר נטען כנגד רבני צהר כי מי שמתווה את רוח הארגון הם חברי הנהלת צהר, אותם נהוג לייחס לציונות הדתית הליברלית. רבנים בתוך הארגון אשר מונה מאות רבנים, טענו כי הארגון לא שאל את דעתם בנוגע לפרסום עמדותיו, כך היה לגבי העמדת צהר בחוק הגיור. "יש גוף שנקרא מועצת רבני צהר שמונה 35 רבנים, חציים ראשי ישיבות וחציים רבנים מובילים ורבני ארגונים וישובים ממיוחסים כמעט לכל שלל הדעות בציונות הדתית למעט הקצוות, וזהו הגוף שקובע את עמדת הארגון". מסביר הרב בארי ואומר כי המועצה מתכנסת בהתאם לסדר היום בארגון ודנה בעמדת הארגון כאשר כל פגישה אורכת כחמש שעות רצופות. "בנוגע לחוק הגיור היה דיון מעמיק מאוד בנושא הזה והתקבלה הכרעה לכונן וועדת משנה שתעזור לגבש מדיניות עם כל הקשת הפוליטית של סיעות הכנסת. בוועדת הגיור יש רק חבר אחד מההנהלה. האם ל - 600 הרבנים החברים בארגון יש יכולות להיות שותף? ברור שלא. אבל יש לכל אחד ייצוג במועצה".

מי שמקיים את הארגון כלכלית הם תרומות פרטיות כמו גם קרן אביחי והמשרד לשירותי דת. בעבר פורסם בעיתון חרדי כי רבני צהר נתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל, שמועה שהכתה גלים וכיום נידונה בבית משפט אחר תביעת צהר את העיתון.

זרוע מוכרת פחות של רבני צהר היא "צהר לחקיקה" שהרחק מעיני המצלמות פועלת אל מול חברי הכנסת לקידום עמדות הארגון. צהר מחזקים קשרים כמעט עם סיעות הכנסת בשלל סוגיות העומדות על הפרק. גורם מפתיע שנמצא בקשר עם צהר לחקיקה הוא ח"כ אילן גלאון מסיעת מרצ. בעבר בקשה סיעת מרץ את עמדת צהר לגבי חוק הפסקת חיים לחולה הנוטה למות שקידמה בכנסת. צהר הגיבו למרצ כי הם מתנגדים לחוק כיוון שזה עומד בניגוד ליהדות, במרצ השתכנעו וחדלו מקידום החוק. "חוק מבטא ערכים והתנהלות של מדינה" אומר הרב בארי, "אנחנו באים למחוקקים ואומרים 'הנה עמדת היהדות' בנושאים לאו דווקא דתיים. אנחנו כתובת לכל סיעות הכנסת דתיות ושאינן לעניינים רגישים בתחומי דת ומדינה, היינו שותפים גם לכמה חוקים של ש"ס בכנסת הקודמת".

תורניים אך מקצועיים

עם בחירות לרבנות הראשית לישראל התגלה קרע בין רבני צהר לבין נשיאה הרב יעקב אריאל שפרש ממנה ומתח נגדה ביקורת בנוגע לעמדתה בחוק הגיור. מעניינת לא פחות היא העובדה שהרב אריאל עבר לשתף פעולה עם ארגון רבנים אחר - פורם חותם. פורום חותם הוקם לפני כשנה וחצי והוא מאגד את מרבית מכוני המחקר התורניים בציונות הדתית. "חותם נולד מתוך הצורך להתייחסות תורנית לסוגיות בסדר היום הציבורי, הציבור שומע עמדת פוליטיקאים אבל אינו חשוף לעמדה תורנית הלכתית בסוגיות שמעסיקות אותו", מסביר הרב עמיטל בראלי, מנהל הפורום שאומר כי "חותם בא להטביע חותם בשיח הציבורי ובקרב מקבלי ההחלטות".

פורום חותם מוציא כתב עת תורני בשם 'אמונת עתיך' בו מאגד את תוצרי המכונים התורניים הגדולים של הציונות הדתית. "לא מדובר על ארגון רבני שמאחד רבנים אלא גוף מקצועי שמאחד מכוני מחקר שכל אחד מומחה בתחומו עם הרבה ניסיון. חשבנו שנכון יהיה להשמיע דעות הלכתיות של אנשי מקצוע". את הנושאים בהם עוסק הפורום בוחרים בארגון על פי סדר היום של וועדות הכנסת, כאשר סדר היום עוסק בתחום של אחד המכונים הוא יקבל עדיפות בהכרעת עמדת הפורום ויהיה מי שיוצא את נייר העמדה אולם זה יהיה נתון לדיון עם כלל ראשי המכונים והרב יעקב אריאל". את נייר העמדה מפיץ הפורום לעיתונות ודואג להעבירו לחברי הכנסת.

הרב בראלי, 'צהר לחקיקה' מקיימים פעילות זהה. קמתם בכדי להציב להם אלטרנטיבה?

"אנחנו לאו דווקא אלטרנטיבה אלא עובדים במקביל. תבין, בכל וועדה בכנסת יש לעמותות השמאל חמש עשרה נציגים שכולם אומרים את אותו הדבר ומושכים לאותו כיוון. היכולת לייצר עבודה מקבילה היא דווקא חשובה וזאת למדנו מהשמאל. בנוסף, התחומים שמעסיקים אותנו לא תמיד יעסיקו את צהר לחקיקה. מה גם שיש דברים שצריכים מומחיות, כמו הצעת חוק של השרה יעל גרמן בנושא פונדקאות שרוצה לאשר פונדקאות לזוגות חד מיניים בסיוע המדינה שיבואו על חשבון זוגות רגילים עם בעיות. כדי להבין את כל הסוגיות בנושא צריך משהו שנמצא בחומר כגוף הלכתי שמכיר את הסוגיות שנים רבות ויש לו יכולת להכריע. הפורום שלנו מייצר דברים שאחרים לא יכולים לייצר".

בפורום חותם מאגדים מכונים אשר בראשם רבנים בעלי השקפות עולם שונות וכמדיניות הם נוטים להתרחק מנושאים "שמפלגים את הציבור הדתי לאומי", כדברי הרב עמיטל, ונמנעים מלייחס עצמם למי מזרמי הציונות הדתית. "חוק הנוטה למות שמקדם ח"כ עפר שלח וחוק הפונדקאות הם נושאים שאמורים להעסיק כל אדם תורני ציוני ולא אמור להיות מחלוקת בציבור הדתי לגביהם. יש לנו מספיק משימות שאפשר להתמקד גם בלי ליצר מחלוקת. בתהליך של בניית נייר העמדה, אם יש סעיף שלא כולם מסכימים לגביו אז לא מוציאים עמדה".

המכונים השותפים לפורום חותם הם מכון התורה והארץ, צומ"ת, כת"ר, משפטי ארץ, משפט לעם כושרות, המקדש ושלזינגר. "אחרי חילוקי הדעות יש הערכה רבה למכונים שלנו ורוצים לשמוע מה יש למסורת היהודית והתורה להגיד בסוגיות האלה. אני נפגש גם עם אנשים שנמצאים בצמתים חשובות, עם חברי כנסת, והם מדברים בצורך להיעזר בחומרים האלה. חברי הכנסת רצים מוועדה לוועדה ויש עליהם המון עומס ומולם עומדים הרבה ארגונים עם דפי מידע וטענות הגיוניות ונתונים והם צריכים אותנו כמו אוויר נשימה. אנחנו מגישים להם סיוע בבסיס הטענות שלהם המיוסדות על קודש ומישהו שייתן את הצד התורני והמקצועי. אנחנו רואים את הצורך בשטח".

(צילום: אלירן אביטל)

"להחזיר את הקול המתון לציבוריות"

באותה שנה בה הוקם פורום חותם, קם לו גוף רבני חדש של כ-200 רבנים ורבניות שביקש ליצר שיח תוני ליברלי ומתון. "'בית הלל' הוקם בתקופה בו היו עניינים רבים בנושאי יהדות שהטרידו את סדר היום הציבורי ויצרו אמירות קיצוניות וחוסר מענה - מכתבי רבנים שהתנגדו להשכרת דירות לערבים או בעד הנשיא קצב וסוגיות הדרת הנשים שיצרו תחושה של נתק בין היהדות לציבור" כך מסביר הרב רונן נויבירט מנכ"ל רבני ארגון רבני בית הלל את האווירה סביב הקמת הארגון "החלטנו שאנחנו יוצרים קואליציה של רבנים שחושבים באופן די קרוב ורוצים להחזיר את הקול המתון של היהדות לשיח הציבורי, קול שהחברה הישראלית מחפשת והוא משקף 65% מהציונות הדתית".

ארגון הרבנים בית הלל עובד בדומה לחברת הייטק, הוא הגדיר מטרות, בנה תכנית אסטרטגית לטווח ארוך ולטווח הקצר, הקים הנהלה ומועצה מבקרת. מטרות העיסוק המופיעות בתכנית האסטרטגית של הארגון מחולקות לשלוש קטגוריות, 1. דת ומדינה חברה ודמוקרטיה, 2. העצמת נשים (זהו הארגון הרבני הראשון לפסקי ההלכה שלו שותפות נשים) 3. חינוך, כמו היחס לתרבות, חברה מעורבת ועוד.

בכדי להימנע מביקורת כפי שהופנתה כלפי רבני צהר, יצרו רבני בית הלל פורום רחב על מנת שהארגון לא ידבר בשם אדם אחד אלא מגרונם של כלל החברים. הרב נויבירט מנכ"ל הארגון או יו"ר הארגון הרב מאיר נהוראי שולחים בפורום האינטרנטי של חברי הארגון נושא ויוצרים דיון שמגבש את עמדת הארגון. במתקפה על ישיבות ההסדר למשל שלחה ההנהלה נוסח תגובה לחברי הפורום, אלה הגיבו וגיבשו נוסח מתוקן.

אחד החידושים של הארגון הרבני, מלבד חברות הנשים בו ועמדותיו, הוא התנהלות הזירה התקשורתית. רבני בית הלל פועלים חזק מאוד בזירה התקשורתית, הן בזו הכללית והם בזו המגזרית ואף מעסיקים דובר בשכר, שבשבוע הבא יערוך תדרוך כתבי דתות בירושלים. "על מנת להשפיע על השיח הציבור צריך נוכחות תקשורתית וזה ניסיון לקדש שם שמים" מסביר הרב נויבירט "לדון בפסק הלכה בתכנית אירוח הוא משהו שאנחנו רוצים בו. בנוסף, מרבית העולם הרבני לא נוכח במדיה החברתית ולנו חשוב להיות שם ולהקשיב לציבור כי זו מדיה שגם מאפשרת לנהל שיח ודיאלוג. חשוב לנו שלא להיות גוף תוקפני ולא כל פעם שרב אומר אמירה שאנחנו מתנגדים לה אז להגיב. עיקר העבודה לא בתגובות אלא בייצור חומרים".

בסופו של דבר "בית הלל" הוא ארגון שמרבית עיסוקו תקשורתי ונועד לפרסום פסקי הלכה ועמדות תורניות. מה לגבי עשייה בשטח?

"אנחנו נמצאים בתהליך של בניית תכנית פעילויות ומתכננים כפי שאתה אומר גם לרדת לשטח כי ברור לנו שאמירות הם גם דרך מעשים. כשלב ראשון כבר ירדנו לשטח עם ה"שבת ישראלית". הוצאנו פסק הלכה שמותר להזמין לשבת אדם שאינו דתי וכעשייה מיזגנו בין 6000 משפחות דתיות ושאינן דתיות שיסעדו יחד סעודת שבת. זה המודל העתידי שאנחנו מתכננים".

(בית הלל)

כתשובה נוספת אומר הרב נויבירט "אנחנו רוצים ליצר לא רק אמירות אלא גם חומרים של השפעה עמוקה כקונטרה של תרבות SMS שהביאה את התורה למקום שטחי. בנינו בית מדרש הלכתי ורעיוני שמתאסף אחת לחודש, כל פעם בנושא אחר באורך של כ-6 שעות. מטרת הכינוס היא להאיר זוויות שונות בנושא שנבחר ולאחר מכן נכנסים לתהליך של כתיבת פסק הלכה שאורך כחודשיים. זהו תהליך שצורך סבלנו כי אנחנו מאפשרים לכל חבר להעיר ועל כל פסק יש לפחות 250 תכתובות. זה נותן כוח כי כל הקולות נספרים וכל אחד מביא זווית ומקורות משלהם. בסוף כל אחד מתפשר קצת אבל כל הקולות כלולים. אין אפס, לפסק הלכה שחתומים עליו 200 רבנים יש משקל ציבורי משמעותי, זו לא עוד עמדה של רב".

על מנת להוציא את הרבנים מתדמית של עולם השן, כפי שטוען הרב נויבירט, בית הלל בנו מועצה ציבורית בה חברים 120 דתיים וחילוניים מכל הקשת הפוליטית ומכל תחומי העשייה אשר מטרתם היא ליצר דיון גם מחוץ לעולם הרבני כאשר "המכנה המשותף הוא שמעניין אותם הרבנות והיהדות", אומר הרב נובירט. "אנחנו מנסים להבין מה האתגרים של החברה הישראלית והיכן הבעיות המרכזיות שהחברה מתמודדת איתן". תקציב בית הלל בנוי בעיקר על תרומות פרטיות, ביניהן גם מארצות הברית ולדברי הרב נויבירט אין קרנות או פדרציות מחו"ל שממנות אותם.

"לעצור את הרבנים הליברלים"

שנה לאחר שרבני בית הלל פרצו לתודעה, התעוררה תחושה בקרב רבנים בציונות הדתית שידם ניצבת על התחתונה. הרב ברוך אפרתי, שעלה אף הוא לתודעה המגזרית בעקבות תשובותיו בשו"ת ההלכתי של אתר כיפה, איגד סביבו רבנים מובילים בציונות הדתית השמרנית אשר מטרתם להציב חסם בפני רבנים מתונים ולומר "דברי אמת בקול רם גם כאשר אינם ערבים לאוזן המערבית" כפי שנכתב בהודעה לעיתונות על ידי הרב אפרתי, "אנו חשים צורך בחיזוק הדדי, בתמיכה כלפי המציאות המשתנה, וכלפי הזרמים החדשים אשר נכנסים לציונות הדתית ולרבניה".

הרב אפרתי איגד רבנים רבים וחשובים בהם ממובילי הציונות הדתית על מנת להציב משקל נגד לרבני בית הלל ובעלי דמותם באמצעות ארגון המשותף המתקרא "רבני דרך אמונה". מדובר בארגון אשר היה קיים במשך 15 השנים האחרונות אך לא היה פעיל, וחידש פעולתו בשנה האחרונה. כפי שפרסם הארגון, "פסיקת ההלכה עצמה עוברת שינוי דרמטי אצל חלק מחברינו הרבנים, כרגע בחדרי חדרים, אך לאט לאט הדבר ניכר כלפי חוץ- ניסיון לשנות חלק ממנהגי התפילה באופן המזכיר תנועות אחרות, ניסיון להטות ולפסוק שלא כסדרי הפסיקה המקובלים אצל רוב הגדולים- גיור, נישואין, גיוס מסיבי של בנות דתיות, שירת נשים מעורבת לכתחילה, כשרות ללא תעודה, ערעור על שבעה נקיים, תשובות הלכתיות ללא מקורות, הרחבת דין אפקעינהו בקידושין להתרת עגונות שלא כדין, ועוד רבים. חלק מדברים אלו עומדים במבחן ההלכה, אך חלקם לאו דווקא. והעולם כמנהגו נוהג".

בניגוד לרבני צהר, אך בדומה לבית הלל, ארגון דרך אמונה איגדו אליהם רבנים בעלי אופי אידאולוגי דומה. אולם בניגוד לבית הלל, שקיימו מפגשים לשמוע עמדות שונות כמו זו של הרב שמואל אליהו, רבני דרך אמונה הכריזו מפורשות כי אינם מעוניינים בשיתוף פעולה עם רבנים שאינם תואמים להשקפתם "הארגון אינו מבקש גיוון רב בתוכו ועמדות קוטביות, ואינו מבקש להיות כר כללי ולא מוגדר, הכולל את כל גווני הציונות הדתית מתוך טשטוש המחלוקות".

(הרב ברוך אפרתי)

הרב ברוך אפרתי סרב לשתף פעולה בהכנת הכתבה זאת לדבריו, בשל סכסוך אישי שהרב נתון עם העורך הקודם של אתר 'כיפה'. מבדיקת 'כיפה' עולה כי מרבית ההודעות לעיתונות של הרב אפרתי המייצגות את דרך אמונה הנן התנגדות לעמדה שהושמעה קודם לכן בשיח הציבורי אולם אין הארגון יוצר ויוזם שיח מצדו. את עמדת דרך אמונה מעצבים וקובעים מועצה קטנה של רבנים מובילים אשר את החלטתם שולחים לכלל עשרות הרבנים החברים בארגון ואלה יכולים להגיב ולהשפיע אף הם על נוסח ההודעה, כך מספר אחד מחברי הארגון. עוד אומר חבר הארגון כי לא פעם הרב אפרתי עושה שימוש בהיותו ראש הארגון ומפרסם עמדותיו האישיות אשר מתפרשות ומקבלות כותרות כעמדת הארגון על אף שזה לא הביא לאישורם. כך לדוגמא פורסם כי רבני דרך אמונה קוראים לציונות הדתית להשתתף בהפגנת החרדים נגד חוק הגיוס בעוד שהייתה זו עמדתו של הרב אפרתי ולא של הארגון עצמו, כך לדבריו.

בניגוד לרבני צהר, ובדומה לבית הלל, ארגון דרך אמונה אינו יוזם פעילויות שטח למעט אחת. הארגון עוסק בעיקר בהפצת הודעות לעיתונות. פעילות שיזם הארגון התרחשה לפני כשלושה חודשים במסגרתה הוציאו רבני דרך אמונה לערים רבות ברחבי הארץ והעבירו שיעורים בנושאי קדושת ארץ ישראל. "לאור רצוננו להתחדש בקדושה יחד עם הקהילות היקרות שלנו", כתב יו"ר דרך אמונה הרב ברוך אפרתי במכתב לרבנים "ועקב המציאות המדינית המאיימת על שלימות ארצנו, פתחנו באיגוד רבני 'דרך אמונה' במסע ארצי של שבתות הכוללות אירוח רבנים ולימוד משותף. זו אינה עת לחשות, אלא עת לרומם ולהתקדש. לחבוק את התורה והארץ בחיבה גדולה ומחודשת. אל מול תרבות היצרים והכניעה המנסה לחדור לקרבנו, נבסס יחד תרבות של קודש ושמחת ארץ ישראל, מתוך המשכיות המסורת של גדולי הדורות שבישראל ובנאמנות לתורה כפי שהיא. הציבור שלנו מבקש את חידוש החיבור לקדושה ולארץ ואנחנו כרבנים מחויבים ושמחים לחבור לציבור".

בין ארגון הרבנים פורום חותם ובין ארגון הרבנים דרך אמונה ישנן נקודות השקה. הרב עמיטל בראלי, מנהל הפורום הוא אחיו של הרב אריאל בראלי, חבר הפורום בהיותו ראש מכון משפט לעם בשדרות. אלא שהרב אריאל בראלי מפורום חותם הוא גם דמות משמעותית בדרך אמונה, ונשלח לא פעם לייצג את עמדת הארגון בתקשורת בכתיבת מאמרים. לעיתים קיימת אף נקודת השקה אידאולוגית, כך למשל שני הארגונים התנגדו לעמדת רבני צהר ביחס לחוק הגיור.

-

נראה שאם בעבר נשענה הקהילה הדתית על סמכותו של רב אחד, בשנים האחרונות חשים רבנים כי בכדי למנף סמכותם והשפעתם הציבורית עליהם להתאגד לכדי ארגון רבנים מסודר. אל ארגוני הרבנים בכתבה זו ניתן לצרף אף את רבני מפלגת תקומה בראשם הרב דב ליאור המתמקדים בעשייה למען ארץ ישראל וארגונים נוספים שהפכו לנופה של הציונות הדתית. האם אנחנו עומדים בפני מודל רבני חדש? נצטרך להמתין ולראות.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן