הציונות הדתית עדיין מנסה להתמודד עם רצח רבין

אווירת האשמה כלפי הציונות הדתית, בשנים שלאחר רצח ראש הממשלה רבין, יצרה טראומה שמהדהדת במגזר עד היום. רבנים בכירים מנסים להבין את עומק השסע – ולאן ממשיכים ממנו

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 27/10/12 18:40 יא בחשון התשעג

הציונות הדתית עדיין מנסה להתמודד עם רצח רבין

"קונפליקט רבין" - זו אולי ההגדרה הנכונה ליחסה של הציונות הדתית לעצרת המרכזית בכיכר הגדולה בתל אביב, לציון הירצחו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז"ל. יסודה של אותה הגדרה נעוץ באווירה הציבורית המאשימה כלפי המגזר הדתי בשנים שלאחר הרצח. האווירה הזו, מסתמן, קיימת עד היום - בעקבות אותם הרבנים שתקפו את הסכמי אוסלו, וכמובן בשל הכיפה הסרוגה שלראשו של הרוצח.

"היו רבנים שהתירו את דמו של רבין, היו שפסקו לו דין רודף", תקף בזמנו הרב יואל בן נון ועורר סערה רבתי. מספרים כי בליל הרצח הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור, נשא תפילות רבות והרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב אמר על המעשה כי "יניקתו היא רק ממעיינות חיצוניים ועכורים". גם היום, 17 שנה לאחר הרצח נראה כי הציונות הדתית נותרה בקונפליקט סביב אותו אירוע, אירוע שמוזכר מידי שנה בעצרת המרכזית במקום בו ארע הרצח.

(הרבנים ליאור ולבנון. צילום: אלדר בירם)

"ההתנגדות שלי היא ל'חגיגות רצח רבין' כי תמיד מזכירים את המתנחלים והרבנים לרעה כשלמעשה לא נמצא אף לא רב אחד שהסית, אבל תמיד יש מקום לשסות ברבנים", אומר לכיפה הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה והרב האזורי של השומרון. הרב דב ליאור הואשם לא פעם כמי שהסית או תמך ברצח אולם משיחה שקיימנו עמו הכחיש הרב כל אמירה או כוונה כזאת, אך סרב להתראיין לכתבה.

"המורשת הזאת היא רעה מאוד, אך כמובן שזה לא מתיר לפגוע בשערה אחת משערות ראשו של ראש ממשלה", ממשיך הרב לבנון, "אני מקווה שמישהו בעל אומץ יפסיק אותה והעצרת הזאת תפסיק להוות עוד עצרת של מחרחרי ריב". מארגני העצרת המרכזית המזוהים עם הצד השמאלי שבמפה הפוליטית השמיעו בעצרת במשך שנים לא מעט אמירות כפי שהרב לבנון מתאר, מה שגרם לחברה הדתית להדיר רגלה מהאירוע ולהנצחת השסע שיצר הרצח בחברה הישראלית.

תיאוריות קונספירציה לרצח רבין הועלו לא מעט בעיקר בקרב מי שהופנתה אליהם האצבע המאשימה. הרב לבנון מבקש להזכיר את "התהיות והשאלות שעלו בזמנו בעת הרצח, האם אכן מי שיושב היום בכלא הוא אכן הרוצח או לא", הוא אומר וטוען כי עד היום "ישנם סימני שאלה בלתי פתורים".

(לקיים את העצרת יותר מפעם בשנה, הרב רונצקי. צילום: יחצ)

"רבין הוא לא רק אוסלו", אומר בתוקף הרב אביחי רונצקי ראש הישיבה באיתמר ולשעבר הרב הראשי לצה"ל. "רבין היה מח"ט הראל כבר בגיל 25 ופרץ את ירושלים. מדובר על מפקד מוכשר ורמטכ"ל טוב מאוד במלחמת ששת הימים. צריך לדון אדם על פי רובו, אני מוצא הרבה מקום ללמד עליו זכות". הרב רונצקי יחד עם הרב יעקב אריאל, הרב יהושע אנגלמן ו'נאמני תורה ועבודה' יזמו עצרת זיכרון אלטרנטיבית. היא הייתה אמורה להתקיים הערב (מוצאי שבת) במקביל לעצרת המרכזית, אך משהודיע מזכ"ל "בני עקיבא" על הצטרפותו לעצרת המרכזית, חברו אליו אנשי הערצת האלטרנטיבית ואת זו דחו בשעה.

הרב רונצקי טוען כי את העצרת יש לקיים יותר מפעם אחת בשנה. "הרמב"ם אומר שמלך הוא ליבו של העם, רצח של ראש ממשלה זה כמו לרצוח את המדינה. דמוקרטיה זה ערך יהודי, 'אחרי רבים להטות', ואם עושים ערב כזה שמשתתפים בו הרבה מאוד אנשים מכל קצות הקשת החברתית והתוכן הוא ערך של דמוקרטיה וקבלת השונה, הכל כדי למנוע מעשה כזה שוב, אני אהיה שם. זה דבר שחייבים לעסוק בו ולהגיע להיות שותפים יחד עם עם ישראל. אנחנו לא רק נגד המעשה, אלא אפילו נגד מעשים שמקרבים אליו כמו פגיעה בממלכתיות".

מבחינת הרב רונצקי, זו האווירה שמתווה את קבלת ההחלטות שלו - גם היום. "אתה יודע למה אני תומך בנפתלי בנט? כי אנחנו כבר לא בגלות. הגיעה הזמן לפתוח את השורות ולהפסיק להיות סקטוריאליים מזוקנים שגרים בקינים. ישנו מרקם עדין בחברה הישראלית ולהבות שעלולות לשבור אותו, זה אולי נשמע בנאלי אבל כוחנו באחדותנו. השבת הייתי בקיבוץ החילוני 'חצבה', צריך לשים קץ לתתי הקבוצות ולעסוק בחיבורים והנה לנו הזדמנות כזאת, זו המשימה שלנו".

יש הטוענים כי לאחר רצח רבין אימצה הציונות הדתית את יום הזיכרון לרחל אמנו כתחליף, מעין הדחקה. הראיה לכך היא, הם טוענים, שטרם הרצח היה יום הזיכרון של האם החשובה מונח בקרן זוית. הרב אלישע וישליצקי חושב אחרת. "הדבר הכי בסיס בעיני זה הקשר בין הזיכרון לרחל אמנו ליום הזיכרון לרצח רבין", הוא קובע, "רחל אמנו היא אמא שמכוחה עם ישראל ידע במשך אלפי שנים שהוא צריך לחזור הבית. יש לזה משמעויות היסטוריות, רחל אמנו היא נכס לאומי. חשוב לזכור כי רחל מנוחמת ב"שבו מארץ אויב" אך גם "ושבו גנים לגבולם", מלבד שאלת הזהות הלאומית, בנוגע ל"גבולם" יש בירורים נוקבים ומאבקים בשני מישורים. במישור החיצוני הם אויבנו באומות העולם ובפנימי הוא היהודי הציוני שבתוכנו. דווקא מרחל אמנו אנו למדים שהבית לא יוכל להיבנות עם מחלוקות ללא יצירת בסיס משותף ואני רואה את המשקעים סביב המתח המדיני והסכם אוסלו. עם זאת אני מוכרח להדגיש שאמנם הזדעזעתי מרצח רבין, אך יש לי קושי בתלות האשם בציונות הדתית ובאוניברסיטת בר אילן כפי שנשמע לא פעם בעצרות האלה. בתקופה האחרונה יש מגמה לעשות עצרת שהיא תעסוק בתוכן וזהות ולא תעסוק בהאשמות ומשקעים וזה התקדמות עצומה".

("נרות הזיכרון לרבין ורחל אמנו יהפכו לאחדים בידינו", הרב שרלו. צילום: יחצ)

גם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, מסכים עם הרב וישליצקי בהיבט הזה. "בד בבד עם ציון יום הזיכרון לזכרו של ראש ממשלת ישראל שנרצח, על משמעות הרצח, על השנאה שהולידה אותו ושלובתה בעקבותיו, על הסכנות הגדולות שרצח זה חשף בפנינו ועל הצורך החיוני למנוע גלישת ויכוח פנימי לשפיכות דמים - נציין את הקרבה הגדולה שלנו ואת הגעגועים למה שרחל אמנו מבטאת, למה שעבר על חייה, ולתפקידה בתודעה הדתית שלנו", כך הוא טוען במאמר שפרסם.

ראש ישיבת פתח תקווה טוען כי יש לאפשר "מחלוקת עמוקה בביטחון גדול שלא תגלוש לשימוש בכלים פסולים ואסורים כדי להכריע אותה; בניין בו המחלוקת אינה הופכת לשנאה ולקרע; בניין בו הדמוקרטיה אינה מהווה אילוץ בלבד, אלא הכרה עמוקה בדבר ההסכמות בדרכי הויכוח ובזכויות האדם הקשורות בה. נר הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה ונר הזיכרון לזכרה של רחל אמנו, כל אחד לפי מעלתו ודרגתו, ייהפכו לאחדים בידינו".

הרב וישלצקי חושב שמרכזה של הבעיה אינה רק בתרבות המחלוקת כפי שטען הרב שרלו, אלא אולי בעיקר במחלוקת עצמה: "התנ"ך ודברי חז"ל הם הסרגל אליו יש להתיישר. סרגל איתו אני מודד קודם כל את עצמי, סרגל שיהיה לי לראי, ולא אפול לפח הקטנוני שאני מודד אחרים לאור הסרגל הזה. אם זו תהיה הגישה מתוך אהבת ישראל אמיתית מתוך אחריות על חלקנו במישור הציבורי לא רק שלא יהיה רצח אלא גם תהיה אווירה ציבורית נקייה וטהורה".

הרב וישליצקי, האם לא מתפקידם של עצרות כאלו לצאת נגד אלימות פוליטית כמו "תג מחיר"?

"אם מישהו יחשוב שיעשה עצרת ויגנה את מה שהוא מכנה 'תג מחיר' או 'תורת המלך' ובזה ימלא את תפקידו לדמוקרטיה הוא חוטא ומחטיא. סכנה לדמוקרטיה היא קודם כל האלילות שלה, זה שחלק מהאנשים אין מוכנות לברר מה היא ומה תוכנה במיוחד לאור העובדה שאנו חיים בישראל. אי אשר להגיד דמוקרטית ובזה לסיים כי הציונות קודמת לה. אני רואה סכנות גם בדמוקרטיה,יש ארגוני שמאל שיוצאים נגד צה"ל וממשלת ישראל וחוצים את הקווים האדומים, הם רוצים לקעקע את קיומנו. מי שחשוב שנוכחותו בעצרת הקרובה תחזק את המגמה החיובית לשלב ידיים במאמץ לגבש את הזהות היהודית ישראלית שלנו שיבושם לנו. אני לא חושב שצריכה להיות קריאה גדולה וחד משמעית לכך אבל יכול להיות שיש פתח לחיבור והיטהרות משותפת ולכן אני גם לא שולל".

החתך הכואב הזה בלב הציונות הדתית אמנם מחלים, אך טרם נרפא. בצדק או שלא, נראה כי הציונות הדתית הדירה עצמה, והיו שדאגו להדיר אותה, מהעצרת המרכזית בכיכר רבין אולם רבים מאמינים היום כי למרות הפצעים יש עוד סיכוי לראות את השונה ולומר לו "שלום חבר". האם כבר עכשיו או בעתיד הקרוב? זה כבר נתון לוויכוח.

לפניות לכתב - desk@kipa.co.il

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן