יהודה יפרח, ממובילי שביתת הרעב אל מול קריית הממשלה בדרישה לקידומו של "חוק ההסדרה" להצלת שכונת גבעת האולפנה בבית אל, החליט לזנוח את המקלדת לזמן מה ולהוביל את המאבק - מעיתונאי לפעיל חברתי, במעשה יוצא דופן, כמעט חסר תקדים מבחינת ההיסטוריה העיתונאית בישראל.
יפרח, השובת רעב זה למעלה משבוע, משמש בשגרה כעורך מוסף "צדק" של העיתון "מקור ראשון". מאז החליט לעשות מעשה ולהעתיק את מקומו אל מול קריית הממשלה, יצא לחופשה ללא תשלום מהמערכת. לכיפה הוא מספר כי ההחלטה לא התקבלה אצלנו בקלות. "היו לי הרבה התלבטויות. היה ברור לי שהצעד עשוי לפגוע בי מקצועית, אבל זו הבעיה הקטנה מבחינתי. החשש הגדול יותר היה שהצעד יפגע ב'צדק' - שהפך בעיני מקבלי החלטות רבים לאחד המוצרים העיתונאיים האיכותיים והחשובים בישראל", מספר יפרח.
עם זאת, מה שהיה חשוב לו, בשורה התחתונה, הוא קידומו של המאבק החברתי למען השכונה. "ישנם רגעים שבהם צריך לשים את כל השיקולים האישיים בצד כי הסוגיה שעומדת על הפרק חשובה ובוערת יותר", הוא מציין, "ניסיתי להציע את הרעיון לחברים אבל הבנתי מהר שאם לא אעשה את הצעד הראשון שום דבר לא יקרה והשטח יישאר רדום. ימים יגידו אם הצעד היה מוצדק".
במערכת "מקור ראשון" דווקא קיבלו בשמחה את המהלך אותו הוביל יפרח - לפני ומאחורי הקלעים. עורך מוסף "יומן" ומבכירי העיתון, העיתונאי אורי אליצור, תיאר כי למהלך קדמו התייעצויות שקיים יפרח עם חבריו למערכת, בעיקר סביב שאלת הסתירה שבין עבודתו כעיתונאי לבין "חציית הקווים" אל השטח. "דעתנו הייתה שגם אם דבר כזה אינו מקובל בימים רגילים ובשאלות של יום-יום, השאלה שעל הפרק עכשיו איננה רגילה. אנו סבורים שעיתונאי הוא קודם כל אדם, שיש לו חיים משלו והשקפת עולם משלו", הסביר אליצור.
אליצור לא מכחיש כי גם המערכת, כקו אידיאולוגי, בחרה לנקוט עמדה ברורה. "קיבלנו על עצמנו לתמוך במאבק למניעת ההרס בהתיישבות, להצהיר על כך בשקיפות ובגלוי, ויחד עם זה להמשיך לשמור על יושר עיתונאי בדיווח, בעריכה ובמסירת העובדות ולתת פתחון פה ליותר מדעה אחת", הוא מציין.