תקדים: רבה רפורמית מונתה כחברה במועצה דתית

אני במקומם היתי שוקל התפטרות כמחאה. אבל גם אם לא: אם היא לא הרגישה עוינות(ולא,אני לא מדבר על זריקת אבנים על הבית שלה) אז יש כאן בעיה רצינית.
מבג"ץ אין מה להיות מופתע

אני לא שמח מזה,זה פשוט מזעזע.צריך לעצור את זה מייד !

"דווקא עם נציג ש"ס, הגזבר הנכנס, קיימתי שיחה ארוכה. דיברנו בנועם כדי להכיר אחד את השנייה"
ולא אחת את השני
הסובלנות היא חד סיטרית אצלם

איך פספסנו. למה אין נציגה אישה מהציבור הדתי.... הרי אין פה שום עניין הלכתי. ועד שסוף סוף נכנסת אישה - הציבור הרחב יותר פספס.

חייבים לכוון טוב יותר ב"השיבה שופטינו כבראשונה".

ל4 אינני חוקרת כליות ולב, אך נדמה לי שלא הרגשתי עוינות מכיוון שהגברים סביב השולחן היו מנומסים, אולי כמצוות ואהבת לרעך ואהבת חנם היו כנגד עיניהם יותר ממשהו אחר ואולי מכיוון שאני מייצגת את הכמות הגדולה ביותר של תושבי מבשרת סביב שולחן המועצה.

שלומית, לא פספסתן. יש נציגה של מפדל, גב´ מנוחה בן נון. לצערי, היא לא השתתפה בישיבה הראשונה. אך אני מקווה שתגיע לישיבות הבאות ותייצג את האוכלוסיה הדתית הציונית

תקשיבי, בתור אחד שלמד היסטוריה אני יגיד לך אותה. כבר בימי העת החדשה והאמנסיפציה (שוויון זכויות) בזמן שהדמוקרטיה התקדמה והתפתחה מאוד יפה היהודים סבלו מצד אנטישמיות מצד האזרחים (לא הממשלה) והיו כאלו שהחליט שיהדות זו דת ללא לאום כדי להכחיש את יהדותם ולהפסיק את הרדיפות ובניהם היו הרפורמים שאת בראשם. לכן שקמה מדינת ישראל היהדות הרפורמית אינה קשורה למדינת ישראל ומדינת ישראל אינה קשורה אליה כי היהדות הרפורמית זו דת ללא לאום ועכשיו היהדות שהיא כן קשורה ללאום מחוברת למדינה הלאומית שלנו והמועצה הדתית אמורה להיות משרתת את הדת הלאומית של המדינה, כמו שלא נכניס כומר למועצה הדתית.

יום טוב.

צריך לומר בצורה ברורה: הרפורמה אינה יהדות אלא "דת" אחרת.
אמנם הרפורמים כבני אדם, רבים מהם יהודים, מאחר ונולדו לאם יהודיה, אך הרפורמה כתנועה וכ"דת" היא איננה הדת היהודית אלא דת אחרת.

ובכלל, המושג דת קשור במושג אלוקים. כלומר, אלוקים הוא זה שנתן את התורה שבה ציווה כיצד לעבוד אותו.
הרפורמה הינה דת שהומצאה ע"י בני אדם. אולי יש להם פוקלור מן התורה, אך מצוותיה הינן על פי החלטה אנושית. ולכן, מעצם ההגדרה הזו, הרפורמה לא רק שאינה יהדות, אלא אינה ראויה לתואר "דת" כלל.

שלומית, לא פספסתן. יש נציגה של מפדל, גב´ מנוחה בן נון. לצערי, היא לא השתתפה בישיבה הראשונה. אך אני מקווה שתגיע לישיבות הבאות ותייצג את האוכלוסיה הדתית הציונית

אני שמח שזה קורה מקווה שימשיכו הלאה עם היוזמה המבורכת
כי ההגמוניה ששולטת עד עכשיו נמאסה על כולנו

בתור משהו שלמד היסטוריה, הידיעות שאתה מפגין הן לא מעודכנות במעט. שנים רבות התנועה הרפורמית מגדירה את עצמה כתנועה ציונית ותומכת במדינת ישראל. לא מעט פרויקטים יפים שישראל מתגאה בהם ממומנים על ידי יהודים רפורמים הרואים את עצמם מחוייבים לעם ישראל כולו, בלי להפריד לזרמים, ולמדינת ישראל כמרכזו הרוחני של העם. הקהילות הרפורמיות קמו בישראל משנות 50. יהדות רפורמית מודעת ומכירה במורכבות התופעה - - יהדות כדת וכלאום גם יחד. באופן כללי יותר, ישראל הוא עניין של כל היהודים. מצד שני, המועצות הדתיות במדינת ישראל אמורות לשרת את הצרכים הדתיים של כל אזרחיה היהודים, גם האורתודוקסיים, וגם הליברליים. גם ליהודים החופשיים ממצוות יש צרכים יהודיים. במיוחד שבמדינה שלנו עד היום אין אפשרויות אזרחיות לממש לא מעט מהצרכים אלו. אני מייצגת במועצה הדתית את רוב תושבי מבשרת שהם או רפורמים או מזדהים עם הקהילה הרפורמית בישוב ועם עקרונותיה, או מגדירים את עצמם כחילוני, חופשיי ממצוות, אך תומכי הקהילה. מדוע נראה לך שהצרכים שלהם אינם ראוים ליצוג וסיפוק?

מועצה דתית נועדה לשרת דתיים. מחללי שבת אינם דתיים ואין מה להתחשב בדעתם.
רפורמים גם הם אינם דתיים וגם בהם אין מה להתחשב

נמאס לי מבגץ. אני לא יודע מה לעשות. את כל הטוב שיש במדינה הקטנה שלנו הוא נחריב בשיטתיות. הוא פשוט אויב העם היהודי

וואו. כמה עיוותים היסטוריים בפיסקה אחת קצרה.
אתייחס רק לשניים:
1. חזור לספרים, תגלה שהזרם הרפורמי קם בתגובה להתבוללות ההמונית שהביאה עימה האמנסיפציה, ולא כחלק ממנה. זאת היתה דרך לבלום את ההתבוללות ולהציע לאלה המבקשים הידמות מוחלטת לסביבתם דרך להישאר מזוהים עם היהדות ולשמור על סממניה. אפשר להתווכח על האם זה עבד או לא (אם כי עכשיו, 200 שנה אח"כ, כשהרפורמים והקונסרבטיבים מהווים את עיקר העם היהודי, לא נראה לי שיש מקום לויכוח), אבל על המוטיבציה אין ויכוח - זאת עובדה היסטורית: היא קמה כדי לעצור את ההתבוללות.

2. רוצה לדבר על דת ולאום? האורתודוכסיה בראשית דרכה גם היא דחתה את רעיון הלאומיות היהודית והיתה אנטי ציונית. האורתודוכסיה הציונית היתה פלג אחד בתוך האורתודוכסיה, שהתפתח רק לפני קצת יותר ממאה שנה, אחרי שבמאה השנים שלפני כן טענה האורתודוכסיה כי אין לשאוף לתחיה לאומית בארץ ישראל.

היום יש אורתודוכסיה ציונית, יש רפורמה ציונית (אגב, הקונסרבטיבים היו ציוניים מראשיתם!) והכל בסדר. אז נא לדייק.

לא ידעתי שההיסטוריה צריכה "עידכון" - האם היא משתנה? מה שכן, אין ק שזו התנועה הרפורמית ש"מעדכנת" את עצמה כל פעם. בתחילתה היתה לא ציונית ואח"כ משקמה מדינת שראל (או אולי קצת לפני) שינתה את עצמה. ול-17, אני לא יודע אילו ספרים קראת. הורתודוכסיה בראשית דרכה, במעמד הר סיני, הכירהוהגדירה א עם ישראל אומה. ספרות חז"ל מימי התנאים ועד ימינו מלאים בהתייחסות לעם ישראל כאומה. הבעש"ט והגר"א שלחו את תלמידיהם ליישב את הארץ (ואף בעצמם ניסו לעלות ארצה) הרבה לפני שקמה בכלל התנועה הציונית. עד שעלו הבילויים במה שמכונה העליה הראשונה, נכדי תלמידי הגאון שעלו ארצה כבר הקימו יישובי (פתח תקווה לדוגמא). לפני הרצל היו כמה מבשרי ציונות - הרבה רבנים ביניהם (הרב קאלישר, הרב אלקלעי, הרב מוהליבר). רק בשלב מאוחר כשנכנסו גורמם אנטי דתים עויינים אז היה השינוי באווירה.
יהודיםהם אינם חופשיים ממצוות אלא פורקים מעליהם עול מצוו. אגב, גם "לא תרצח" ו"לא תנאף" ו"אהבת לרעך כמוך" הם מצוות - גם מזה אפשר להיות חופשיים, לשיטתך??? יהודי יכול לחשוב שהוא חופשי מחוקי התורה באותה מידה שאזרח יכול לחשוב שהוא חופשי מחוק המדינה.

היסטוריה זה זרם של השתנות. ברור שהתנועה רפורמית זו תנועה חיה ולכן משתנה. כל דבר חי משתנה. אורתודוקסיה זה זרם יהודי חדש אשר קם כתגובה לתנועה רפורמית. לא היו אורתודוקסים במעמד הר סיני. הזרמים המודרנים הם כולם תגובה למהפכה הצרפתית, להשכלה ואחד לשני.

יש מה שמשתנה ויש מה שקבוע. חוקי הטבע קבועים. חוקי התורה - קבועים. הפסוק החותם את הנביאים, זה "זכרו תורת משה עבדי אשר ציויתיו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים". זה נאמר ע"י הנביא מלאכי, שחי קרוב לאלף שנה אחרי משה רבינו, ובינתיים עם ישראל (והעולם) עבר הרבה תהפוכות משמעותיות.

הגדרה של אורתודוקסיה אכן היתה קיימת ברגע שהיה צורך להבדיל אותה מהרפורמים, בדיוק כמו שהמושג "רבניים" נוצר כדי להבדיל מהקראים, והמושג "פרושים" נוצר להבדיל מהצדוקים. התוכן עצמו לא השתנה ולזה הכוונה שהאורתודוכסים היו כבר ממעמד הר סיני. העקרונות שלה - לא השתנו. במשך הדורות, כללי ההלכה לא השתנו. ההלכה הורתה איך להתמודד עם המציאות המשתנה ומכיוון שההלכה היא תגובה למציאות, היא מגיבה למציאות שונה בצורה שונה אך ההלכה אותה הלכה, אותם כללים, כמו שחוקי טבע אינן משתנים גם אם הם גורמים לתופעות שנראות שונות.

לעומת זאת, בועידת פיטסבורג מנובמבר 1885, שקבעה את עקרונות הזרם הרפורמי, אחד העיקרים הוא "היהדות איננה לאום כי אם קהילה דתית ולכן אין ציפיה לקיבוץ גלויות, לשיבה לעבודת המקדש ולקימומה של מדינה יהודית" עיקר שהתבטטא בהתנגדות נחרצת של הרפורמים לתנועה הציונית (שאחד מהם, אגב, סבא רבא שלי ושמעתי מנכדו - דוד של אמא שלי כשסיפר עליו), עוד מועידת פרנקפורט 1845 "התקווה לשיבה לאומית סותרת את רגשותינו כלפי המולדת (גרמניה)" עד 1937. זיגזוג בעקרונות, בהתאם לרוח אימרתו המפורסמת של גראוצ´ו מרקס, אכן מוכרת בעולמינו - אצל הפוליטיקאים. עם כל הגוונים של היהדות, כולם נאמנים להלכה ואדוקים ב-13 עיקרי האמונה של הרמב"ם שהיו לפניו ונשארו אחריו, והם היוו את אמות המידה להוצאת השומרונים, הצדוקים, הנוצרים, (והמוסלמים) והקראים כלגיטימיות בתיאולוגיה היהודית למרות שהם מסיכמים על הרבה מעיקרי האמונה (שזה יותר ממה שניתן לומר על פלגים חדשים מהמאה ה-19). וכשם שקבוצה מסויימת בחרה לדחות מצוות מסויימות ולקבל מצוות אחרות המתאימות לרוחה, כך קבוצה אחרת יכולה לקחת מצוות אחרות המתאימות לרוחה לשיטתה שזה כורח המציאות (ע"ע הסיקריקים מב"ש, שלקחו ברצינות הלכות מסויימות בהידור ודי העלימו עין מהלכות רבות אחרות ולכן, כזרם רפורמיסטי ביהדות, אינני מקבל אותם)