"אם אכן מתפתחת שפה חדשה, ואין מדובר רק באוהלי מחאה ותביעות אלא בהסכמה לאומית רחבה לתנועת תיקון - אני רואה בכך מימוש של חזון נביאי ישראל, שקראו לצדק ומשפט אמיתיים, ועיצבו את פני החברה בצורה צודקת יותר. זה המקום שבו נוכל כולנו להתאחד, ובמקום לחיות בחיים של עימות - להפוך תנועת מחאה לתנועת תיקון" - כך כותב היום (ב') ראש ישיבת פתח תקווה, הרב יובל שרלו, בהתייחס למחאת הדיור ובדברים שהתפרסמו באתר ישיבת פתח תקווה.
הרב שרלו טוען בדבריו כי על אף הקושי העקרוני שהוא מצא בהצטרפות אל מאבק שתכליתו הראשונית הייתה "תביעות ממישהו אחר", הוא עדיין "שמח על כך שהיא נעשתה ונעשית, ולו זו בלבד, אלא שקו המחשבה שאני מאמין בו הוא הצעת תיקון ולא פעולות נגד". הוא מציין כי "המחאה אולי טובה כצעד ראשון, אולם היא לא יכולה להזין את עצמה לאורך זמן, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עשויה להיות מסוכנת. בתנועת נגד מושך כל אחד לכיוון החשוב לו, בלי לראות את התמונה הכוללת ובלי לקבל אחריות על האיזון והזהירות".
אלא שבשלב הנוכחי, סבור הרב שרלו, יש סיכוי לשינוי מהותי ביסוד המחאה. "יש עכשיו סיכוי, לא ודאות, שהצתת המחאה לא תישאר במקום המתנגד אלא תהיה תנועת תיקון", מבהיר הרב שרלו ומקווהכי "מדובר אפוא בהצעת תיקון כוללת ורחבה. עיקרה של תנועת התיקון ההכרחית היום הוא שיבת המדינה לאחריותה החברתית הכוללת, מתוך איזון זהיר בין השוק החופשי לבין האחריות החברתית".
"המדינה, על רוב ממשלותיה, הלכה בדרך כלל רחוק מדי", מציין הרב שרלו, "הממשלה, כך נראה, יצאה מחובת האחריות שלה מתוך הנחה כי השוק החופשי יעשה את שלו - ואנו משלמים על הקיצוניות בעמדה זו בריבית דריבית; היא יצאה מתחום הרגולציה, והניחה לרכז את העושר בידי מעטים, עם פערים מהחמורים ביותר בעולם המערבי ונגישות לא הוגנת למשאבי המדינה".
ראש ישיבת פתח תקווה סבור כי "במשך שנים איפשרו ממשלות שונות קרטלים וריכוזיות בהיקפים שאין כדוגמתם; הן איפשרו הפרטות בתחומים שהם עיקר אחריות הממשלה: חינוך, בריאות ורווחה ירודה. את כל זה צריך, אפשר, ראוי ונכון לשנות. בזהירות".
לדבריו, "המחאה מחייבת את שבירת הברית הלא קדושה בין ימין פוליטי לימין כלכלי, ובין שמאל פוליטי לשמאל כלכלי". הוא מבהיר כי אותה מחאה "צריכה להביא להסכמה לאומית לנגישות הוגנת יותר למשאבי המדינה, בלי לבטל את התמורה המיוחדת לאלה שהעזו וניסו".
"יש לבחון מחדש את תרבות הצריכה והבזבוז, התחרותיות והחקיינות", קובע הרב שרלו, שמסכם כי לדעתו "על המחאה העכשווית לצמצם את החמדנות האנושית, תוך שהיא מתחייבת באמון בכך שכוונת רובנו לטובה, ושלא מדובר בקונפליקט אלא בדילמה".