מתרוששים: האמת מאחורי שוק ארבעת המינים

חלף עבר לו יוה"כ והזריזים שבינינו הספיקו להעמיד את סוכתם על תילה, להכין עם הילדים קישוטים ואולי אפילו להעביר לשם כמה חפצים נחוצים. על פניו נראה נראה כי רק נותר להניח את הסכך והחג שלהם מושלם.

אך העניין לא כל כך פשוט, משום שיש להם עוד לארגן ולקנות את ארבעת המינים, והמשימה הלכאורה פשוטה הולכת ונהיית מורכבת משנה לשנה. חיפוש קצר בגוגל על המילה "לולבים", מניב אינספור כתבות המזהירות על קרטל מחירים, חוסר הלולבים בשוק, ומחירים מופרזים וחסרי פרופרציה.

"התחושה שהייתה לי כאשר עבדתי בשוק ארבעת המינים הייתה קשה. רק לפני יום התפללנו, צמנו והבטחנו לחזור בתשובה, והנה אני מוצא עצמי יושב בשוק ומנסה לשכנע אנשים להוציא הון מכיסם ועל מה? על מצווה שאותה כולנו מחויבים לעשות. אין ספק שהרגשתי רע עם עצמי והתחלתי לתהות, האם המחיר שאני דורש בשם בעל הבית הוא באמת הגיוני וראוי", כך כתב לי מכר במהלך הדיון בנושא.

מחיר הגיוני? (צילום: ויקיפדיה)

הבדלים בין השווקים

הבעיה המרכזית בשוק ארבעת המינים הוא ההבדל העצום בין השווקים. אין דין לולב, כדין אתרוג כדין הדס.

אם ללולבים ישנם מספר מקומות גידול מצומצם, כמו בקעת הירדן ואל-עריש שבמצרים, ובעקבות כך אנו נתקלים כל שנה במחסור ובהתראות על קרטל, להדסים ולאתרוגים יש הרבה מקומות ומקורות גידול וכולם בארץ, מה שמשנה את התמונה לגביהם באופן מהותי.

"למרות מה שאנו שומעים וקוראים, ולמרות שהשוק מתנהל כמערב הפרוע", אומר מנשה כהן, מגדל הדסים ותיק מנוב, "מניסיוני, לפחות בהדסים היקף הרמאויות הוא קטן ולא משמעותי. כמגדל ומוכר כבר הרבה שנים, אני יכול להעיד בוודאות שהמחיר הבסיסי לא סובל מעליות וירידות קיצוניות. בחישוב גס אני משער שזה נע בין 10-15 ש"ח לכאן ולכאן".

מה שמנשה אומר, נכון לגבי הדסי נוב הותיקים והמוכרים. אבל לגבי מה שקורה ביתר שווקי הארץ הדעות חלוקות. כך לדוגמא ישנו המקרה של מגדל הדסים גדול מאוד מהצפון שנקלע לחובות רציניים, ולא היה מסוגל לשלם לשני האברכים שהיו הסוחרים העיקריים שלו. השניים הגיעו איתו להסדר שהשדה שלו עובר לידיהם, כשהם יעבדו אותו ויקבלו את הרווים על חשבון החוב הגדול.

אך השניים לא הסתפקו בכך, ומשום שהוא אחד המגדלים הגדולים בארץ, הם החליטו ליצור חסר מכוון בשוק וקטפו מראש רק מחצית מהכמות שהוא היה קוטף בשנים שעברו. לפי השמועות, הם גם שילמו למגדלים הקטנים באיזור שלא יקטפו באותה שנה, כך הם ניסו להגיע למצב ששוק ההדסים וטווח המחירים יהיו בידיים שלהם.

אז מה קורה באמת בשטח?

"בכל שנה קמים כמה נערים או אנשי עסקים שחושבים שהם יכולים להרוויח מזה הון, ומנסים לארגן איזו מכירה גדולה או שינוי של פני השוק, אבל ישנם הרבה מגדלי הדסים בארץ, ולארגן את כל המגדלים, המשווקים והסוחרים לקטל מחירים, זה דבר שהוא בלתי אפשרי גם אם היינו מעוניינים בכך" טוען מנשה.

"זה אמנם נכון שהמחיר משתנה בהתאם לכמות ההדסים שיש בשוק, אבל חשוב להבין שהדס זה צמח, וגידולו זה עניין חקלאי לכל דבר ועניין. משמעות הדבר היא שכמו בכל ענף בחקלאות, יש שנים עם כמות יבול טובה ויש שנים עם כמות יבול נמוכה, וזה בעצם מה שיוצר חסר בשוק וגורם לעליית המחירים.

השנה לדוגמא, בגלל שזו שנה שלפני שנה מעוברת וראש השנה יצא חודש מוקדם יותר, ההדס לא הספיק לגדול וליצר עוד שלשות, והדסים שהיו יכולים עוד חודש להיות מסוג א, הפכו לסוג ג או לא נקטפו כלל. תוסיפו את זה שהשנה היא שמיטה והמגדלים סיימו לקטוף הכל עד סוף אלול, וקבלתם חסר מאוד מאוד גדול. אך להערכתי, שנה הבאה תהיה הצפה והמחירים ירדו.לא המגדל הוא זה שקובע את מצב ההדסים בשוק".

המחיר הבסיסי עשרה שקלים (צילום: yanec-cc-by)

קביעות ודבקות במוכר- זו ההמלצה

אחד הנושאים העיקריים עליהם מתלוננים הקונים בשוק ארבעת המינים, זה חוסר הודאות. על פניו נראה לנו הצרכנים, שמחיר ארבעת המינים יצא מכל פרופורציות ומרוב מגדלים ,משווקים וסוחרים אנו משלמים מחיר כפול ומכופל במיוחד אם ברצוננו להדר במצווה. כך לדוגמא בסרט המוכר "אושפיזין", גיבור הסרט, שאין בידו כסף לאוכל בחג משתמש ב-1000 ₪(!) לקניית האתרוג המהודר ביותר. כיום, השילוב של הידור במצווה, עם מחיר קבוע כל שנה ולא יהיה מחיר מופרז- נראה דמיוני וכמעט בלתי אפשרי.

-האם התחושות הללו באמת נכונות?

"כמגדל ומוכר, הייתי ממליץ לקנות כל שנה אצל אותו אדם, לא להתפתות לעסקאות עם גורמים לא מוכרים, אפילו שהמחיר שלהם נראה על פניו זול יותר. אני יכול להעיד שמחיר נמוך בא של חשבון האיכות או הכשרות, וחבל." כך היא המלצתו של מנשה.

"לנו אישית יש כבר לקוחות קבועים שבאים לאורך שנים ומשלמים את אותו מחיר. הם מכירים אותנו, את האמינות שלנו ואת האיכות שלנו, ויודעים כמעט בוודאות כמה הם יוציאו מהכיס על המצווה. כך נכון וראוי לעבוד"

-ומה עם הדסים סוג א-א, הרי אותם מוכרים במכירה פומבית, אז איך המחיר נשאר פחות או יותר קבוע?

הדסי א-א, זה סיפור אחר משום שהם מהווים פחות מאחוז אחד מכלל הגידול כולו, כך שההיצע נמוך, אבל הביקוש נשאר גדול. לכן אנחנו מוכרים לכל המרבה במחיר.

לפני כמה שנים לדוגמא, מצאתי הדס מרובע, זאת אומרת שהיו לו במקום שלשות של עלים, ארבע בכל צד. כשהלכתי לרב המושב, הרב יגאל אריאל, כדי לשאול מה עושים עם כזה ענף, הוא ענה שהוא מהודר מאוד כי בבית המקדש היו מביאים הדסים של שבעה שבעה. את אותו הדס, בגלל שהוא היה יחיד, מכרנו במכירה פומבית בהרבה מאוד כסף לאדם שקנה הדסים בשביל הרב שלו".

כשרות ופרופרציה

חשוב להדגיש למי שלא מבין בענייני כשרות ההדסים, שישנם דרגות כשרות שונות המדורגות מא עד ג, אך גם הדסים שהם סוג ג, הם כשרים ללא ספק. לכן, להדר במצווה אין זה אומר לקנות את הכי יקר, אלא לקנות את הכשר. ניתן להסתפק גם בסוג א רגיל או סוג ב ו-ג, מבלי לפגוע כהוא זה בשמחת החג ובקיום המצווה.

אחרי הכל אחרי שבוע בלבד, את הערבות אנחנו חובטים, מהאתרוגים מכינים ריבה וההדסים?

נכון. קחו בפרופורציות.