איפה הם היום: הפוליטיקאים הדתיים שנגמלו מהכנסת

מסדר יום עמוס ומלא דיונים והצעות חוק, הם מצאו עצמם עם פנסיה לא רעה ועיסוקים שונים לגמרי. לכבוד יום הבוחר, יצאנו לדרוש בשלומם של הח"כים בדימוס, רק כדי לגלות שיש חיים אחרי הכנסת

חדשות כיפה חדשות כיפה 21/01/13 21:05 י בשבט התשעג

איפה הם היום: הפוליטיקאים הדתיים שנגמלו מהכנסת

כנסת באה וכנסת הולכת וחברי כנסת שישבו במליאה ועסקו בחקיקה, מוצאים עצמם יום אחד בפנסיה. אז מה עושים ביום שאחרי הועדות, ההצעות לסדר והנאומים חסרי הרייטינג לערוץ הכנסת? לא מעט מנכבדינו עוסקים היום בקריירות חדשות - חלקן מפתיעות למדיי ביחס לעברם הפרלמנטרי הלא-רחוק.

שאול יהלום

(מבקר מסעדות ונהנה מכל רגע. שאול יהלום. צילום: רז קיל)

הוא היה שר התחבורה בין 1998-1999 וכיהן כח“כ מהכנסת ה-13 לכנסת ה-16, אך היום, שאול יהלום עושה בעיקר את מה שאוהב: לאכול. הח“כ לשעבר מטעם המפד“ל שנחשב לאחד משיאני החקיקה והגיש מאות הצעות חוק שחלק גדול מהן נכנס לספר החוקים הישראלי, מבקר היום מסעדות בעלון המגזרי ”מצב הרוח“. והוא נהנה מכל רגע. יהלום, תושב אלקנה ואב לארבעה ילדים, נוהג לצאת מעת לעת עם אשתו נאווה למסעדות הכשרות הטובות ביותר שיש לישראל להציע - ויש לא מעט. הוא יושב ליד השולחן ומעיין בתפריט, מזמין ככל העולה על רוחו, סועד כטוב ליבו וכותב לקוראיו מטוב ועד רע. המקלדת של שאול יהלום, יודעים בברנז‘ה, עומדת לא פעם בין מסעדה מוצלחת למסעדה עממית למדיי. רק נסו שלא להזיל ריר במהלך קריאת התורה.

אפי איתם

(משיח לא בא, איתם. צילום: cc-by-Judae1)

הוא היה ”המשיח“ החדש של המפד“ל, בעידן שאף אחד לא ידע מה השם הפרטי של בנט. כתת-אלוף בצה“ל, איתם נישא על גל האהדה הציבורי כתת-אלוף שטען כי לא קודם לדרגת אלוף בשל הכיפה הסרוגה שלראשו. בשנת 2002 הצטרף למפד“ל, ב“מפץ“ שעורר סערה במגזר, לצד תקווה גדולות לעתיד עם מספר דו ספרתי של מנדטים. מפה לשם, נבחר לשר הבינוי והשיכון בממשלת שרון השנייה ופוטר מהממשלה לאור התנגדותו הנחרצת ליישום תוכנית ההתנתקות. מאז הקים את מפלגת אח“י, התמזג אל תוך ”הליכוד“ במטרה להשפיע ממפלגת השלטון - ולבסוף נשאר מחוץ לכנסת ה-18 לאחר שנבחר למקום לא ריאלי. כיום איתם עושה לביתו כנשיא חברת "ג'ני אנרג'י אינטרנשיונל", העוסקת בין היתר גם בהפקת נפט מפצלי שמן. היום הוא רק מקווה למצוא עו דועוד עתודות נפט ושמן בישראל, שהוא מעריך כי הם אכן בנמצא.

הרב חיים דרוקמן

(ח"כ עוד לפני שחשבו על פריימריז. הרב דרוקמן. צילום: Shuki-cc-by-sa)

הקוראים הצעירים אולי לא זוכרים, אבל הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ומבכירי הרבנים בציונות הדתית בזמננו, כיהן במשך שנים ארוכות כחבר כנסת מן המניין מטעם המפד“ל. הרב דרוקמן נכנס לפוליטיקה בבחירות לכנסת ה-9, אי אז בשנת 1977, בהוראת הרצי“ה קוק שדרש מהמפד“ל לשלב את הרב דרוקמן ברשימה. הוא כיהן עד הכנסת ה-11 ונבחר שוב לכנסת ה-15, אז ”הוצנח“ למקום השני - ללא פריימריז, בחירות או קמפיין. מאז ועד היום הוא עוסק בפעילות חינוכית וציבורית, עמד בראש אגף הגיור במשרד ראש הממשלה ואף זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום החינוך והגיור.

הרב יצחק לוי

(פוטר בעקבות ההתנתקות, הרב לוי. צילום: ארכיון גן שמואל)

הרב לוי הוא מהדמויות הקלאסיות של המפד“ל, שכיהן כיו“ר המפלגה וכשר וח“כ מטעמה. ב-1988 נבחר לכנסת מטעם המפד"ל ובשנת 1996 מונה לשר האנרגיה ושר התחבורה. שבועות מספר לאחר מכן עזב את משרד האנרגיה לטובת הקמת משרד התשתיות הלאומיות, יחד עם השר (דאז), אריאל שרון. יחד עם אפי איתם, התפטר בשנת 2004 מהכנסת לאור התנגדותו ליישום תוכנית ההתנתקות. בשנת 2009 הצטרף למכון הישראלי לדמוקרטיה ובו הוא מכהן בתור ראש פרויקט "מינהל היישום". שמו עלה לפני מספר חודשים כמועמד פוטנציאלי לתפקיד יו“ר אגף הגיור במשרד ראש הממשלה, תפקיד שלא אוייש מאז עזב אותו הרב חיים דרוקמן.

אברום בורג

(מי שמאמין לא מפחד, בורג. צילום: cc-by-David Shankbone)

ללא ספק מדובר באחד הפוליטיקאים הדתיים המעניינים ביותר שידעה כנסת ישראל והמגזר הדתי כאחד. אברום בורג נבחר לכנסת בשנת 1988 מטעם מפלגת ”העבודה“, כשבכנסת ה-13 היה יושב ראש ועדת החינוך. בשנת 1995 עזב את הכנסת לטובת תפקיד ראש הסוכנות היהודית, אך הוא חזר אליה בשנת 1999 ומונה לאחר מספר חודשים לתפקיד יו“ר הכנסת. אולי אתם לא זוכרים, אבל בקורות החיים של בורג מופיע האזכור ”נשיא המדינה“, לתקופה קצרה בה זכה לכהן זמן קצר כנשיא המדינה בפועל, בין התפטרותו של עזר ויצמן לתחילת כהונתו של משה קצב. בורג פרסם מספר ספרים שנוגעים בעיקר בהשקפותיו האמוניות והדתיות והודה בעבר כי הוא כבר איננו מאמין באלוקים אך חובש כיפה בשל ”הזדהות תרבותית“. כיום הוא מכהן כחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל.

הרב יוסף בא-גד

(צילום: ארכיון צעירי חבד)


מייסד הישיבה התיכונית "נחל יצחק" בנחלים היה לאחד מחברי הכנסת הפרובוקטיביים ביותר בכנסת ה-13. הגימיקים השונים שאפיינו את תקופת פעילותו הפוליטית של הרב בא-גד לא סייעו לו לזכות בכוח פוליטי והוא אף פרש מסיעת ”מולדת“ והקים לזמן מסויים סיעת יחיד. בבחירות לכנסת ה-14 רץ בראש מפלגת ”מורשת אבות“, שלא עברה את אחוז החסימה. הוא אף ניסה להתמודד לראשות הממשלה אך לא הצליח לגייס 50 אלף חתימות שנדרשו לו לצורך התהליך. הרב בא-גד ניסה להתמודד שוב לכנסת ה-15 אך לבסוף פרש וקרא לתומכיו להצביע למפד“ל. בשנת 2007 הורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות ובניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהואשם בזיוף חתימות של אזרחים לשם הגשת רשימה של תומכים בעלי זכות בחירה כמועמד לראשות הממשלה. הרב בא-גד חיבר ספרים רבים וכיום הוא מבקר מעת לעת בישיבה אך לא לוקח חלק בהנהלתה.

צבי הנדל

(יו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, הנדל. צילום: אתר הכנסת)

הנדל החל את דרכו הפוליטית בכנסת ה-14 מטעם המפד“ל. בשלהי כהונת הכנסת הקים יחד עם הרב חנן פורת ז“ל את סיעת ”אמונים“ ששינתה את שמה ל“תקומה“ - וחברה להקמת ”האיחוד הלאומי“. הנדל כיהן כח“כ מטעם המפלגה בכנסת ה-15 וה-16 וברשימה המאוחדת עם המפד“ל בכנסת ה-17. בממשלת שרון כיהן כסגן שר החינוך, תפקיד אותו עזב לאור התנגדותו ליישום תוכנית ההתנתקות. כיום מכהן הנדל כיו“ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, תפקיד ייצוגי אותו הוא עושה בהתנדבות.

נחום לנגנטל

(עושה לביתו, לנגנטל. צילום: אתר הכנסת)

את דרכו הפוליטית החל לנגנטל כבר בגיל צעיר, כשבשנת 1982 נבחר ליו"ר הדור הצעיר במפד"ל. כבר בגיל 23 היה לחבר מועצת בגבעת שמואל ובמקביל לתפקידיו הציבוריים עבד כעורך דין. הוא נבחר לכנסת ה-15 לאחר שיו"ר המפד"ל דאז, הרב יצחק לוי, התפטר מהכנסת עם מינויו לשר הבינוי והשיכון בממשלת ברק. אולי בגלל שהחל אותה מוקדם, בחר בתום כהונת הכנסת ה-15 לעזוב את הכנסת ולפנות לעסקים. מאז לנגנטל הוא איש עסקים פרטי שעושה לא מעט לביתו ועוסק בעריכת דין ועסקי נדל“ן נרחבים, בעיקר בגבעת שמואל.

הרב בני אלון

(ניצח את הסרטן. הרב בני אלון. צילום: בית אורות)

הרב בני אלון נבחר לכנסת ה-15 בשנת 1999 במסגרת ”האיחוד הלאומי“, במקום החמישי ברשימת הסיעה. בתפקידו באותה כנסת כיהן כיו“ר הסיעה המאוחדת ולאחר הירצחו של רחבעם זאבי כיהן כשר התיירות. בשנת 2002 נבחר ליו“ר ”מולדת“ ובבחירות לכנסת ה-16 הוצב במקום השני ברשימה המאוחדת, מיד אחרי אביגדור ליברמן. בממשלת שרון השנייה נתמנה לשר התיירות, תפקיד ממנו פוטר בשנת 2004 בשל התנגדותו ליישום תוכנית ההתנתקות. בשנת 2006 עבר טיפולים וניצל, נגד הסיכויים, מגידול סרטני ממאיר בגרונו. בשנת 2006 נבחר לעמוד בראש הרשימה המשותפת לכנסת השבע עשרה, וזאת למרות מחלתו. באוגוסט 2007 החליף את זבולון אורלב כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. בשנת 2008 פרש מהפוליטיקה. כיום הוא משמש כנשיא השדולה בינלאומית IIACF הפועלת לקידום היחסים עם פרלמנטרים פרו-ישראלים ברחבי העולם. הוא אף פועל לחיזוק הקשר האידאולוגי בין הימין הישראלי לאוונגליסטים בארצות הברית.