המערכה על תפקיד הרב הראשי לישראל כבר החלה וגוררת אליה לא מעט פוליטיקה. היום כבר כולם מבינים שתפקיד הרב הראשי הוא זה שישפיע על אופייה של הרבנות וממילא על היחס אל היהדות במדינת ישראל. מתחת לפני השטח פועלים במרץ שתדלני המועמדים, כשאחת הזירות המרכזיות היא כנסת ישראל. ניצלנו את תקופת הבחירות כדי לשאול איזו מפלגה תומכת ברב ציוני דתי?
מפלגת העבודה רואה חשיבות רבה בכך שהרבנות הראשית תייצג בדרכה ובאורחותיה את תפיסת העולם של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית. מתוך כך אנו כמובן מאמינים כי ראוי שבראש הרבנות הראשית, גוף רשמי של מדינת ישראל, יעמוד רב ראשי שתפיסת העולם שלו היא ציונית.
(חילי טרופר, ראש מטה ציונות דתית במפלגת העבודה)
מיד לאחר הבחירות, בנוסף לבעיות הבוערות של הצורך לאשר תקציב המדינה, לטפל באיום הגרעין האירני יהיה עלינו לתת את הדעת על עוד סוגיה שבדרך כלל מקבלת פחות תשומת לב לפחות בציבור הכללי וזה מינוי הרבנים הראשיים החדשים.
מוסד הרבנות הראשית, עוד לפני קום המדינה, נוסד על ידי הרב קוק ונועד להיות הכלי המרכזי להתמודדות של היישוב היהודי ולאחר מכן של מדינת ישראל עם הסוגיות הרוחניות שהמציאות המורכבת בארצנו מעלה מדי יום.
לאור גישה זו, מצבה של הרבנות הראשית והעמדות שהיא מייצגת, חשובים בעיניי לא פחות מאשר סוגיות אחרות בוערות שנמצאות על סדר יומה של מדינת ישראל.
הציונות הדתית תמיד ראתה ברבנות הראשית את ספינת הדגל של ההנהגה הרוחנית שלה, אבל גם כלי חשוב שאין כמוהו להשפעה על האופי היהודי של מדינת ישראל. אנחנו גם תמיד הצטערנו וקבלנו על כך שלא כל הזרמים הדתיים במדינת ישראל קיבלו או הכירו במעמד הרבנות, ותמיד קיווינו שגם היהדות החרדית ביום מן הימים תשכיל להבין את חשיבות המוסד ותיקח חלק בפעילותו.
לצערי, בשנים האחרונות הציונות הדתית מצאה את עצמה בתוך סטירה פנימית: מצד אחד, התגשם החזון כאשר גם היהדות החרדית החלה לגלות עניין בנעשה ברבנות הראשית , מתוך הכרה שמדובר בכלי השפעה חשוב על הציבוריות היהודית במדינת ישראל (אמנם עדיין בלי להכיר בסמכות הרוחנית של הרבנות, אבל עצם המעורבות בתוך המוסד הזה מהווה צעד ראשון בתהליך האיטי של ההכרה בו). מצד שני, המעורבות החרדית הזאת, יחד עם הכישלונות הפוליטיים של הציונות הדתית וניהול לא חכם של הקרב על איוש התפקידים בתוך הרבנות הראשית (אם זה תפקידי הרבנים הראשיים עצמם , תפקידים של חברי מועצת הרבנות הראשית או חברי בית הדין הגדול ועוד) , הביאו לכך שהציונות הדתית איבדה את ההגמוניה המסורתית בהובלת מוסד חשוב זה.
סתירה זו, יחד עם חוסר שביעות רצון מהמדיניות של הרבנות הראשית בשנים האחרונות ותלותה ההולכת וגוברת בהנהגה של העדה החרדית, הביאו לתחושות של ייאוש ובלבול בקרב הציבור שלנו. בשנים האחרונות נשמעו אפילו קולות מפתיעים בעד החלשת מעמד הרבנות הראשית, ביזור סמכויותיה ואפילו ניתוק ממנה.
אני סבור שאל לנו להתייאש ולוותר על מוסד חשוב זה רק בגלל שחוסר תבונה פוליטית ופילוגים פנימיים הכשילו אותנו בעבר. בחודשים הקרובים על כל המנהיגים ואנשי הציבור בציונות הדתית לאחד כוחות ולעשות כל מאמץ בכדי שלפחות אחד מהרבנים הראשיים ייצג את התפיסות של הציונות הדתית, השמה דגש על חיבור לכל שכבות העם, רואה את ייעודה בעיסוק בכל הבעיות הרחבות של החברה היהודית בארצנו ולא רק מסתגרת בארבע אמות של הבעיות הצרות של הקהילה הדתית.
אנחנו , נציגי הציונות הדתית בתוך המפלגה המובילה את המחנה הלאומי, נעשה את כל מה שתלוי בנו בכדי לא לחזור על הטעויות שנעשו על ידי אנשי המפד"ל בזמנו ונשתמש בכל אמצעי לחץ שעומדים לרשותנו, כדי שהפעם הציונות הדתית תנצח במאבק חשוב זה. אני סבור שדווקא ההשפעה ההולכת וגוברת של הציונות הדתית בתוך מפלגת השלטון , בתקווה שהבחירות יתנו למפלגה הזאת מספיק כוח כדי שתהיה כמה שפחות תלויה בשותפים קואליציוניים כאלה או אחרים, זה מה שיאפשר להפוך את המגמה ולהחזיר את העטרה ליושנה ברבנות הראשית לישראל.
(ח"כ זאב אלקין)
נאהב את זה או לא, נרצה או לא - מינוי הרבנים הראשיים הוא סוגייה פוליטית הרבה יותר מאשר סוגייה דתית. עברו הימים בהם גדולי הדור הם שהיו המועמדים לרבנים ראשיים והם ששימשו בתפקיד; היום גדולה בתורה, יכולת לפסוק הלכה וניסיון בדיינות הם תנאים נלווים אך לא הכרחיים להתמנות לתפקיד. היום הבחירה היא תוצאה של סחר ומכר פוליטי, ולא של הכרה בסמכותו הרוחנית והתורנית של המועמד.
יתרה מזאת: החרדים השתלטו בשנים האחרונות על הרבנות הראשית, על רבנויות הערים ועל בתי הדין, תוך שהם דוחקים כמעט לחלוטין את רגליהם של הרבנים והדיינים הדתיים-לאומיים. פעמים רבות בעידוד מפלגות השלטון שויתרו מרצון ושלרוב זאת הייתה דרכם לקנות מהמלגות החרדיות שקט בנושאים אחרים. התוצאה היא כמובן שהרבנות ובתי הדין פוסקים בקו של החמרה והתבדלות, החל משאלות של גיור וכלה בהתרת עגונות. וכך הולך ונפער פער בין הממסד הדתי-רבני לבין רובו של הציבור הישראלי - חילוני ודתי כאחד.
את המצב הזה חובה לשנות, ואפשר לעשות זאת אך ורק בזירה הפוליטית. מאחר שהן בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, הן בגופים הבוחרים את רבני הערים והן בוועדה למינוי דיינים יש נציגות פוליטית בולטת, חייבים להגיע למצב בו אחרי הבחירות הקרובות ישוב ויישמע בהם קולה של היהדות השפויה. זה ממש לא עניין רק לחברי כנסת דתיים. ממש לא. היהדות היא של כולנו. חובה לאחד כוחות ולעבוד יחדיו כדי להשיב את הרבנות ואת בתי הדין למקומם הטבעי והראוי: בלב החברה הישראלית, באחריות השמירה על עיקרי היהדות המאחדים שהם היסוד לשבתנו בארץ הזאת.
אישית אשמח לכהן בוועדה למינוי דיינים, לאור הנחייתו הברורה של בג"ץ לפיה הכנסת חייבת למנות לפחות אישה אחת מבין נציגיה בוועדה זו - לאחר שהנשים הודרו ממנה כתוצאה מדיל מביש בין לשכת עורכי הדין לבין סיעת ש"ס. בכל מקרה ובכל תפקיד בו אכהן, אלחם על השבת הרבנות למקורה, על שיח הלכתי רגיש, ציוני וקשוב למציאות ימינו. כפי שראה אותה הראי"ה קוק: מוסד רוחני מלכד ומאחד שיביא להתגשמות חזון הגאולה - "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
(ד"ר עליזה לביא)
קשה שלא להבחין במציאות הכאובה שנוצרה ובה הרבנות הראשית ממעטת להשמיע את קולה ברמה ולתת חוות דעת הלכתיות כפי שנדרש ומצופה ממנה, ולעיתים רק אחרי מאמצים רבים ורעש תקשורתי נאותה הרבנות להשמיע קול רפה ולא מחויב בסוגיות ההלכתיות הציבוריות.
להחלשת כוחה של הרבנות הראשית משמעות טרגית לחיים היהודיים ולחיי היהודים במדינת ישראל. אם המגמה המסוכנת הזו תמשך, נהיה עדים לכך שהמדינה שהוקמה כדי להיות בית לעם היהודי, תלך ותתנתק מיעודה ככל שמעמדה של הרבנות יפחת. בהיעדר רבנות ראשית חזקה, לא יהיה עוד גוף שיפקח וינהל את מערכת רישום הנישואין והגירושין, ואת הכשרות, וייתן חוות דעת הלכתיות בסוגיות ציבוריות חשובות שישפיעו על מקבלי ההחלטות. חיסולה של הרבנות משמעותה הפקרת הזירה הציבורית לכל מיני גופים ותתי גופים שיעשו מזה הון פוליטי וממוני, ינסו כל העת לכרסם אחד בכוחו של השני ויפגעו קשות ביכולת לשמור על האינטרסים של הציבור הדתי והחרדי ועל הצביון היהודי הבסיסי של מדינת ישראל. לצערנו הרב, המפסידים הגדולים ביותר יהיו הרוב המסורתי הדומם שזקוק לשירותי הרבנות הראשית.
ההנהגה החרדית ערערה בתחילה על מעמדה של הרבנות באופן נמרץ וחד. התנגדותה למעמדה של הרבנות נבעה מכמה סיבות ובהן סירוב ליצור שותפות עם כל מה שנוגע להקמת מדינה ולמשטר יהודי-חילוני וחשש מן הקשר שנוצר בין הרבנות לבין ההנהגה החילונית שעלול להביא להתערבות של החילונים בנעשה ברבנות. אך בשנים האחרונות הציבור החרדי מחפש למצוא בה אחיזה ופועל, לפני ומאחורי הקלעים, בעיקר למען מינוי רבנים מטעמו לרבנים ראשיים ורבני ערים, ובמילים אחרות מקור לג'ובים בלבד.
היחס המנוכר למדינה ולרוב הציבור בה, שהוא חילוני, דתי לאומי ומסורתי, לא מאפשרים מתן שירותי דת נאותים לאזרחי ישראל ובודאי לא להוות סמכות דתית רלוונטית לציבור היהודי בארץ ישראל.
מפלגת עם שלם תאבק למען בחירת רבנים ראשיים ציוניים, חרדים או דתיים, שלנגד עיניהם תעמוד טובתו של כלל ישראל ומכוח זה יפעלו לייצר פתרונות בדרכי נועם ושלום, המחויבים במציאות של חזרת ישראל לארצו והקמת מדינה יהודית, ריבונית, מודרנית ודמוקרטית.
(ח"כ הרב חיים אמסלם)
לאחר הבחירות הבאות יפעל הבית היהודי המחוזק לבחירת רבנים ראשיים לישראל הפועלים ברוח הציונות הדתית למען כלל ישראל. שירותי הדת בישראל זקוקים לניעור ולהיערכות מחודשת. תורת ישראל שייכת לכלל היהודים, וראוי כי כל אזרח ואזרחית הבאים לקבל שירותי דת בכלל ואת עזרת הרבנות הראשית בפרט, ייענו במאור פנים וברצון טוב, ברוחו של הלל הזקן.
בראש המערכת הרבנית עומד הרב הראשי לישראל. נפעל כדי שלתפקיד ייבחר מי שמחובר להוויה הדתית השורשית מצד אחד, גדול בתורה ובהלכה, אבל מבין ומחובר לחיים הישראלים המודרניים. ציבור ישראלי ענק חפץ בקשר מחודש עם תורת ישראל, ולצערנו הוא מתאכזב לא פעם כשהוא נוכח בפער בין ציפיותיו לבין הדרך שבה הוא מתקבל ברבנות. לצערנו, בגלל סחר-מכר פוליטי בין המפלגות החילוניות למפלגות החרדיות, הרבנות הראשית לישראל "נכבשה" בידי רבנים חרדים. המפלגות החילוניות לא מתעניינות בחיי הדת במדינת ישראל והן שמחות להעניק את השליטה ברבנות, בעולם הדיינות ובכל שירותי הדת בידי המפלגות החרדיות. הציבור החרדי עצמו אינו רואה ברבנות הראשית לישראל סמכות הלכתית או תורנית ראשונה במעלה. כך נוצר מצב שבו החרדים קובעים את אופייה של הרבנות הראשית לישראל, את דרכה ופסיקותיה של הרבנות הראשית, אבל הם עצמם לא נזקקים לה כלל. מציאות זו יוצרת לעיתים קרובות מתיחות בין דתיים לחילונים בתחומי הכשרות, השמיטה ובסוגיות קריטיות של גיור, נישואין וגירושין.
הבית היהודי יפעל להשיב את תפארת הציונות הדתית לרבנות הראשית, מתוך התחשבות בכלל המגזרים, חרדים וחילונים, דתיים ומסורתיים. הרבנות הראשית תהפוך בע"ה להיות שוב מקור לגאווה ולהזדהות לכל אדם שתורת ישראל יקרה ללבו, ולכל מי שמדינת ישראל היהודית היא בשבילו ערך. כמפלגה המרכזית המייצגת ציבור המשרת בצה"ל ובונה את עולם התורה, לומד בישיבות אך שותף מלא בחיי המעשה והכלכלה, יש לנו עניין ברבנות ראשית חזקה ורלוונטית. הבית היהודי רואה ברבנות הראשית את אחד מהמוסדות הממלכתיים החשובים של המדינה, ולא רק מקור כוח לחלוקת משרות וכיבודים. ללא בית יהודי חזק, תימשך התופעה של היחלשות הרבנות הראשית בגלל מכירתה לשליטה חרדית בידי הליכוד, שאינו מתעניין כלל בדמותה של הרבנות.
(ח"כ אורי אורבך)
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il