כולנו זוכרים איך בבחירות הקודמות, תוך 48 שעות, הצליח בנימין נתניהו למשוך אליו במפתיע, מספר מנדטים ממפלגת הבית היהודי. האם הוא קוסם? האם מצביעי הבית היהודי חסרי עמוד שדרה? התשובה לשתי השאלות האלו, היא לאו אחד גדול. ביבי אינו קוסם, ומצביעי הבית היהודי הם מהאנשים היותר ערכיים במדינת ישראל. אז כיצד זה קרה?
התשובה הפשוטה נעוצה לדעתי, בטשטוש האידיאולוגי בין הליכוד לבית היהודי. מפלגתנו הוצגה כמפלגת חסות של הליכוד. "בלוק טכני", "ליכוד שתיים" או אולי אפילו "ברית הסטורית", ממש לא משנה איך שתקראו לזה. אז ב"שעת חרום לאומית", כפי שהציג זאת ביבי ביח"צ משומן היטב, רבים החליטו לקבל החלטה אמיצה, לעשות כביכול למען עם ישראל, ולהצביע לליכוד הגדול האמיתי.
אנשי הליכוד זיהו כבר מזמן את הנכס האלקטורלי הדתי לאומי, לא רק בדמות 'מנהיגות יהודית', אשר העבירה מנדטים דתיים לאומיים רבים לידיו של ביבי, אלא גם בחיקוי הליכוד, שהשתרר במחוזותינו. כנגד כל ביקורת ממפלגת הבית היהודי על טעויות נציגי הליכוד, הם הגיבו בביקורת צבועה, ש"אסור לירות בתוך הנגמ"ש". כך כופפו את ראשה של מפלגת הבית היהודי.
לפני מספר ימים ראיתי פרסום של אחד המועמדים, וזה לשונו – "הבית היהודי בראשותי, ישאף לרוץ יחד עם הליכוד בבלוק טכני משותף, דבר שיבטיח את ניצחון המחנה (וגם את המנדטים שלנו)". די נדהמתי. "בלוק טכני"? וזה יבטיח את המנדטים שלנו? כל כך מהר שכחנו מה התרחש כאן בבחירות הקודמות? האם לא הפקנו לקחים?
רבותי, הגיע הזמן לכבד את התורה שלנו, את הדרך שלנו. יש לנו אידיאולוגיה שבאה מבית מדרשו של מרן הרב קוק, ועוד הוגים גדולים וחשובים. עם כל הכבוד לדרכו של הליכוד, מתי הפכנו לתלמידי ז'בוטינסקי? עם כל ההערכה, אנחנו לא הולכים בדרכו, אלא בדרכה של תורת ישראל הנאמנה. אנחנו לא בכיס של אף אחד.
מפלגה שאינה יודעת להעריך את עצמה, לזקוף גווה, ולעמוד בקומה זקופה על דרכה האידאולוגית, תשאר תמיד תקועה בבלוק טכני משעבד ומשפיל, למפלגות אחרות. לטובת כלל עם ישראל, אנחנו צריכים להיות אנחנו, להביע את הקול הטהור והצלול שלנו, בהדר ובעוז.
ישראל עולה קומה.