כיצד בדיוק תיראה הרפורמה במערך הכשרות אף אחד עדיין לא יודע. עם זאת, ציבור המשגיחים לא חיכה יותר מידי לרבנות הראשית, לבג"ץ או לכל גורם אחר, וסיים בשבוע שעבר את הליך התאגדותו בהסתדרות, מתוך כוונה לשפר עמדות לקראת תנאי ההעסקתו המסתמנים.
בג"ץ קבע לפני ביוני 2016 כי צורת ההעסקה הנוכחית של המשגיחים חייבת להשתנות. כיום המשגיחים מקבלים את שכרם המבעלי העסקים עליהם הם מפקחים, מה שפעמים רבות יוצר בעיות המשפיעות באופן ישיר על איכות הכשרות.
כיום יש בארץ כ-6,000 משגיחי כשרות שעדיין אנם יודעים למי הם יהיו כפופים במתכונת החדשה. יתכן ותוקם רשת כשרות ארצית, יתכן והרבנות הראשית תפרוש עליהם את חסותה וקיימת גם אפשרות, ממנה הם חוששים במיוחד, שהם יהפכו לעובדי קבלן. לשם כך, הם פנו לחטיבה החרדית בהסתדרות על מנת שיוכלו להבטיח את ביטחונם התעסוקתי.
"על פי חוקת העבודה", אומר ראש החטיבה עו"ד רפי מלאכי ל'כיפה', "בגוף שהוא יחידת מיקוח, כלומר מקום עבודה שמעסיק עובדים ומשלם להם שכר, אם שליש מהעובדים מתאגדים הם יכולים לפנות להסתדרות במטרה שהיא תהפוך לארגון הגג שלהם".
עו"ד מלאכי מתייחס לעובדה שמשגיחי הכשרות לא עובדים תחת גוף אחד ומסביר ש-"במקרה של המשגיחים זה הרבה יותר מסובך מכיוון שבמציאות הנוכחית כל משגיח מקבל את השכר מגורם אחר, אחד מבעל דוכן הפלאפל, השני ממוכר השווארמה וכך הלאה. בג"ץ הכיר בכך שנוהל העבודה הזה הוא אינו תקין ונתן פרק זמן כדי לפתור את סוגיית משגיח-מושגח".
כדי לפתור את הבעיה, "המשגיחים הקימו ארגון גג אך הוא עדיין לא יחידת מיקוח ולשם כך יש צורך לעבור אחד אחד ולהחתים את כל המשגיחים, כשכרגע חתומים למעלה מ- 1,500. זאת עבודה מאוד קשה ואנחנו מתקדמים צעד אחר צעד".
 |
|
(צילום: shutterstock)
|
כל מי שניסה להתאגד בעבר יודע שלרוב המעסיקים רואים בכך איום ומנסים בדרכים נסתרות להכשיל את המהלך. עם זאת, כרגע לפחות, נראה שברבנות הראשית לא רק שלא פועלים בכיוון הזה אלא אף שלחו נציג מטעמם, מנכ"ל הרבנות הרב משה דגן, לדון עם נציגי ההסתדרות במהלך. גורמים ברבנות אומרים ל'כיפה' כי הם תומכים בהתאגדות וסוברים שמדובר במהלך ראוי ויחד עם מסקנות הועדה, שתידות להתפרסם, מצבם של משגיחי הכשרות בפרט ושל מערך הכשרות בכלל רק ישתפר.
יו"ר ועד משגיחי הכשרות הארצי, יניב שפירא, מסכים עם העובדה הזו אך מסייג ואומר כי "נכון לעכשיו אלו פני הדברים". שפירא מסביר מה דחף אותם להתאגד, בועדה שהקימו בנושא הכשרות, זימנו גורמים שונים אך לא צירפו נציג מטעם משגיחי הכשרות באופן קבוע, אלא נתנו לנו להשמיע את קולנו פעמיים בלבד".
כזכור בעקבות פסיקת בג"ץ הקים הרב הראשי, הרב דוד לאו, ועדה במטרה לבחון את מערך הכשרות הארצי ולגבש מסקנות שיאושרו ע"י בג"ץ. לדברי שפירא, ועד המשגיחים לא רוצה להגיע למצב "שמסקנות הועדה יפורסמו מבלי שאנחנו נהיה חלק ממגבשי ההחלטות". באגוד המשגיחים הטרי מציעים וחותרים לפתרון אחד, שלדעתם יניח את דעת כולם, והוא הקמת "תאגיד כשרות שינהל את נושא הכשרות ויסדיר את כל הבעיות הקיימות".
עו"ד מלאכי מציג את גרסתו לכך שלפי שעה נראה שהרבנות הראשית מעודדת את התאגדות משגיחי הכשרות בהסתדרות. "אני אמנם איש הסתדרות ועובד על פי מדיניות ההסתדרות", הוא אומר, "אך יש לי רקע כאדם דתי-חרדי ואני מכיר ומעורה בכל נושא הכשרויות. וכשאני בא ומדבר עם גורמים בכירים ברבנות, אני מדבר בשפה שהם מבינים ואני אומר להם שלפני שאנחנו מדברים בכלל על העובדים, לרבנות צריך להיות אינטרס שהמשגיחים יתאגדו ושירווח להם דווקא למען הכשרות. כולנו יראי שמיים ואנחנו לא רוצים שמצב הכשרות יפגע בגלל המציאות הנוכחית והבעייתית שמשתקפת מצורת העסקה של המשגיחים".
בנוסף לכך הוא אומר, "כמובן שיש את העובדים עצמם. הרי חלק מנושא הכשרות הוא מדרבנן וכשפוגעים בצורת ההעסקה זה מדאורייתא. אז איך אפשר שלא נתייחס לאיסור החמור הזה? זה מה שאני שואל את בכירי הרבנות בצורה ישירה. בסופו של יום אנחנו רוצים לדאוג לנושא הכשרות שזה חשוב כמעט לכולם ולא רק לדתיים ולשם כך צריך לדאוג שלמשגיחים יהיו תנאי העסקה נאותים".