דוד שראל על אחיו בניה: "כמו תוכי שיושב לי על הכתף"

לפני כשנתיים הוא היה טירון כשאחיו נפל בקרב ברפיח. עכשיו כשהוא בעצמו קצין טרי, מספר דוד שראל, על התחושות, הגעגועים וההשוואות הבלתי פוסקות לאחיו בניה.

"חשבתי עליו הרבה לפני ובמהלך הטקס, הוא כל הזמן אתי". כך אמר סג"מ דוד שראל, על אחיו בניה, רגע לאחר שהפך לקצין בעצמו. דוד, היה טירון בחטיבת גולני, בזמן שבניה הי"ד נפל במבצע צוק איתן, בקרב ברפיח הזכור גם כארוע החטיפה של הדר גולדין. בריאיון לגלי צה"ל הוא מספר על הקשר האחרון שהיה ביניהם לפני שבניה נהרג, "במהלך המבצע שלחנו הודעות אחד לשני. 40 דקות לפני שנהרג הוא התקשר אלי ורצה לדבר אתי ולא יכלתי לענות, זאת בעצם היתה מעין השיחה האחרונה שלנו".

(צילום: דובר צהל)

דוד תיאר את קבלת הבשורה המרה על נפילת אחיו, "הייתי בדרך הביתה מהצבא, קיבלתי הודעות שהיתה תקרית ושיש פצועים מגבעתי ומ"פ הרוג ואני ישר הרגשתי שזה בניה. כמה דקות אחרי שנכנסתי הביתה, נכנסו ובישרו לנו על בניה, כשההזמנות של החתונה של בניה עדיין על השולחן". דוד סיפר גם על ההשוואות שעושים בינו לבין אחיו, "הרבה פעמים הרגשתי שראו בו אותי, בכל מקום חדש שאני מגיע יש התלחששויות 'זה אח של בניה', זה משהו שהולך איתך תמיד". על דמותו המיוחדת של בניה, שלצד מערכתיות ידע גם להביע את מורת רוחו כשרצה, הוא אומר ש- "זה בגנים שלנו, זה לא שאני מנסה להידמות. אנחנו כאלה שאומרים מה שרוצים בקול רם. אני משווה את עצמי אליו לסדרה שצילמו על בה"ד 1 ואני מבין אותו לפעמים בכל מיני סיטואציות שהוא היה בהם".

לדבריו, הוא משתדל שלא לחשוב על ארוע נפילתו של בניה. "אני פחות חושב על פרטי הקרב ברפיח. זאת מלחמה וכולם מנסים לעשות את המיטב. אני כן מדמיין את רגעיו האחרונים ויודע שהוא האמין במה שעשה, אבל מנסה לגרש את האירוע בגלל הכאב". דוד מציין כי הוא "רוצה להמשיך הלאה ולהרים את הראש. יש קושי וכאב יומיומי שהתבטא גם בחתונה של רחל אחותנו וגם בפעילות השגרתית בצבא". מה שנותן לו כוח זו הנוכחות של בניה בחייו כמו "משפטים שהיה אומר לי. אני מרגיש שבניה זה כמו תוכי שיושב לי על הכתף, תמיד אני חושב מה בניה היה אומר בסיטואציה שאני נמצא בה עכשיו. זה מאוד מחזק".