עיריית ת"א הודיעה: אין לקיים מנהג כפרות ברחוב

הויכוח השנתי על קיומו של מנהג הכפרות הגיע גם השנה: עיריית ת"א הודיעה כי לא תאפשר את קיום המנהג במרחב הציבורי כי היא רואה עצמה "מחויבת למנוע פגיעה בבעלי החיים ולדאוג לזכויותיהם". הרב שרלו: "טיעונים של צער בעלי חיים לא יעצרו את הכפרות"

חדשות כיפה חדשות כיפה 26/09/16 16:51 כג באלול התשעו

עיריית ת"א הודיעה: אין לקיים מנהג כפרות ברחוב
אילוסטרציה. Hadas Parush, פלאש 90, צילום: אילוסטרציה. Hadas Parush, פלאש 90

עיריית ת"א פרסמה היום כי חל איסור על שחיטת תרנגולי כפרות במקומות ציבוריים.

בהודעה נכתב: "כעיר מובילה בהגנה על זכויות בעלי חיים, רואה עצמה העירייה מחויבת למנוע פגיעה בהם ולדאוג לזכויותיהם, ומתוקף כך אף אסרה שימוש בבעלי חיים בקרקסים. העירייה מודיעה כי גם השנה לא תאפשר לקיים שחיטה או פגיעה אחרת בבעלי חיים לצורך קיום מנהג הכפרות במקומות פתוחים ובמרחב הציבורי".

הרב יובל שרלו, משוכנע כי מסע הדה לגיטמיציה נגד המנהג הכפרות מטעמי צער בעלי חיים לא יורידו את השימוש במנהג. "הניסיונות להניא את אלה שנוהגים במנהג הכפרות מלעשות זאת נכשלים שנה אחר שנה, וזאת משתי סיבות: ראשונה בהן היא חוסר היכולת להבין את ההצדקה שחברה שאכילת בשר לגיטימית בה מתעוררת להגן על בעלי החיים כאשר מדובר במנהג רוחני ודתי לתפישת הנוהגים במנהג הכפרות. אמנם, טענה זו אינה מופנית ישירות כלפי הנמנעים מלאכול בשר, אולם לא ניתן להכחיש את העובדה שאנו עדיין חברה שאכילת בשר היא חלק מתרבותה", מבהיר הרב שרלו.

הסיבה העיקרית היא שבעיני הנוהגים כך זוהי מצווה דתית ומסורת אבות, וכל הטיעונים השוללים זאת - בין אם טיעונים היסטוריים שזה מנהג פגאני שחלחל, בין אם ניסיון לאסור את זה בחוק, ובין אם טיעונים של צער בעלי חיים - לא יעצרו את הדבר. אף שמנהג הכפרות קשה לי ביותר, בעיקר מסיבות דתיות היונקות מיחסם של נביאי ישראל לדרכי התיקון והתשובה הראויות בדרך של צדקה ומשפט, דומני שצריך לחשוב מחוץ לקופסה על דרכים שיאפשרו להתנתק ממנו, ולפעול אחרת", הוא כותב.

הרב שרלו מציע מעין 'כפרות אלטרנטיביות', כפתרון שיבטל בהדרגה את תופעת כפרות התרנגולים. "מה כן ניתן לעשות? ניתן להמשיך ולהציע אלטרנטיבות חיוביות, שיש בכוחן למשוך אט אט ממנהג הכפרות בבעלי החיים לדרכים אחרות של כפרה. כבר כתבו רבים מגדולי ישראל על הזכות הגדולה של קיום כפרות על ידי נתינת צדקה, שכן נביאי ישראל דיברו שוב ושוב על עליונות הדאגה לגר ליתום ולאלמנה על פני הקורבנות. אולם בשנים האחרונות נפתחו שערים נוספים של "כפרות" בגופו של האדם ממש: בין אם על ידי המעשה ההירואי של תרומת כליה; בין אם על ידי הצטרפות למאגרים של תרומת מח עצם על ידי דגימת דם; בין אם על ידי חתימה על כרטיס אדי, ונכונות עקרונית לתרום אברים אם חס ושלום יארע מאורע המחייב זאת; בכל הדרכים האלה מדובר בעשייה גופנית של ממש, אולם לא דרך התרנגולת אלא בגמילות חסד בגופו של אדם ממש".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן