באולפנה מחנכים לצניעות- ומבקשים מדריכים

כמה חשובה הכאריזמה של המדריך ה"מאגניב", מי צריך להיות הדמות לחיקוי- מדריך או מדריכה, איך מעבירים תכנים של צניעות ונשארים לדבר על זה עד שלוש בבוקר. האולפנות מעדיפות מדריכים ולאט לאט נוצרת אלטרנטיבה

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 26/05/16 16:30 יח באייר התשעו

באולפנה מחנכים לצניעות- ומבקשים מדריכים
shutterstock, צילום: shutterstock

לאחרונה השתרשה תופעה בקרב מוסדות החינוך המגזריים ברחבי הארץ, לפיה מוסדות ומחנכות באולפנות מעדיפות שסמינריונים וימי עיון יועברו ע"י בנים ולא ע"י בנות. "אנו פונים למוסדות חינוך ומציעים את בוגרי ובוגרות התנועה הפועלים במדרשה במטרה להעביר תכנים ברמה גבוהה לתלמידים, אך לצערנו באופן שיטתי ישנה בקשה לקבל מדריך ולא מדריכה" מספר ל'כיפה' מנהל מרכז קדם של 'עזרא', דביר חודפי.

לדבריו האולפנות שמות דגש על משהו שיסחוף ויעשה התלהבות, שיבוא כוכב כריזמטי ויגידו "איזו שבת הייתה", "איזה יום עיון". "אנחנו לא מזלזלים בחשיבות ההתלהבות, אבל חושבים שהמטרה המרכזית היא לגעת באנשים ולהעביר את הקבוצה תהליך משמעותי. אז המרכז הופך להיות הקבוצה ולא המנחה", אומר חודפי ומסביר כי ב'קדם' מקפידים על כך שהקבוצה תעבור תהליך משמעותי גם אם זה פרק זמן קצר. "בתהליך נוצר שיח מאד פנימי ותהליך שעוברים יחד עם המנחה שלנו".

חודפי מספר כי הוא שומע תירוצים רבים מדוע האולפנות מעוניינות דווקא במדריכים בנים, "ההסברים לכך רחבים ונפרשים על פני קשת של סיבות - הרבה פעמים מוסדות אולפנות מעדיפות מנחים, הבן ה"מאגניב" שיספר ויכבוש את העניינים. גיוון המפגש של התלמידות עם דמויות נוספות מעבר למחנכות אותן פוגשות התלמידות יום יום, וניסיון של האולפנות להפגישן גם עם גברים כדמויות תורניות".

בנוסף, מסבירים מוסדות הלימוד כי לבוגרי ישיבות יש לעתים ידע תורני שאיננו בנמצא אצל מי שאיננו בעל עבר ישיבתי, זהו דבר שהוא לא נכון כלל, ישנן בנות רבות עם ידע תורני רחב ויכולות גבוהות", אומר חודפי. סיבה נוספת הנשמעת לעתים בניסוחים שונים נוגעת לכך שכאשר מעבירי הסמינריונים הינם בנים, רמת ההקשבה והקבלה אצל הבנות עולה. ועל מנת לחנך ולהעביר תכנים חשוב להשתמש בכריזמה וביכולת המתודית שנמצאת אצל מדריכי הסמינריונים דווקא.

דביר חודפי (צילום: עזרא)

הוא מסביר, כי הם מנסים לשבץ מדריכות אך גם מספקים מדריכים אם מתעקשים, לשאלה כיצד המדריכים מתמודדים עם המורכבות שבהדרכת בנות צעירות ש"מעריצות" את המדריך הוא מסביר כי הם עובדים עם בוגרי תנועת עזרא בגילאי 24-30, רובם נשואים. "אנחנו מקפידים לעבוד עם המדריכים שלנו שהמוקד זה לא המנחה, הוא לא הסיפור כאן אלא הקבוצה, כמובן שאנחנו בוחרים אותם בקפידה רבה".

מזכ"ל תנועת הנוער עזרא, שאול דה מלאך אומר אף הוא כי יש בשיבוץ מדריכות אמירה חינוכית: "במפגשים שונים ובשיחות עם האולפנות עושה מדרשת קדם ככל יכולתה על מנת לשנות מגמה זו. מעבר לבעייתיות שהדבר יוצר אצל מדריכות הרוצות להעביר, הדבר נובע מתפיסה רעיונית ערכית רחבה. על פי תפיסתנו החינוכית, בכל סמינר עובר מסר רעיוני בעל חשיבות רבה, אך לא פחות חשוב מכך, ישנו מסר שעובר בין השורות".

"מסיבה זו, סמינריון טוב ככל שיהיה, על עבודת ה', כאשר הוא מעובר על ידי מדריך ולא על ידי מדריכה בעצם אומר לתלמידה כי עבודת ה' איננה רלוונטית בעבורה", טוען דה מלאך ומוסיף, "אנו חושבים שהעמדת מודל נשי של מנהיגות, חינוך והובלה הינו ערך חינוכי ראשון במעלה. דבר נוסף שחשוב שגורם לנו לנסות ולשכנע מוסדות חינוך בהבאת מדריכות ולא מדריכים נוגע לשיטת העבודה שלנו".

דה מלאך מודה כי "ייתכן ופעם רמת ההדרכה והידע של מדריכים עלתה על זו של מדריכות, אני יכול לומר בוודאות כי המדריכות שנמצאות במדרשת קדם הינן בשורה הראשונה של המחנכים, הן בידע התורני שלהן, אך לא פחות חשוב מכך בכלים שאותם אנו מפתחים במדרשה - הקשבה עיבוד וחוויה שיתכן ומורכב ומסובך יותר להשתמש בהם, אך מאפשרים לדברים להיקלט ולנבוע מבפנים. ברוך ה' וזכינו והיום יש מספיק מחנכות ומדריכות מוכשרות וזה לא רק ערך חינוכי, זה פשוט עובד טוב יותר".

הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של יב"ע, גם סבור שישנו יתרון למדריכות. "אני חושב שיש עניין גדול וערך חינוכי שתהיינה מדריכות בנות, לא בגלל שיש בעיות עם בנים, אלא כיוון שאני רוצה שהתלמידות תיראנה כיצד בנות גדולות מהן יכולות להיות תלמידות חכמות ודמויות למופת ולחיקוי. כל זה מתפספס כשאתה מביא רק בנים", אומר הרב גודמן ומוסיף, "זה יתרון אדיר להראות לתלמידות שיש בנות שיודעות ללמוד ויודעות ללמד תורה. מסר פשוט זה כבר אינו חדש, אך עדיין יש צורך להטמיעו".

(צילום: הרב יונה גודמן)

הרב יונה מתייחס גם למדריכים בנים ואומר כי ברור שזה צריך להיעשות בצניעות ובטוב טעם. "ברור שהאווירה והשעות וכל מה שסביב ההדרכה צריכות להיות בצורה הגונה וצנועה. שיחות אישיות של מדריך עם חניכה בשלוש לפנות בוקר זה לא הגיוני ולא מתקבל על הדעת. לשמחתי, גם המדרשות מבינות את זה וקובעות נהלים משלהן ברוח זה. באותה מידה, משהו כמו המשך התכתבות אישית בין מדריך לחניכה זה דבר שמצריך הרבה זהירות וחשיבה".

"בשנים האחרונות, רוב המדריכים קובעים לעצמם כללים קבועים כיצד לנהוג כדי למנוע בעיות. כמובן שכל מדריך צריך להכיר את עצמו ולדעת שהדברים לא יוצרים מורכבות לא ראויה אצלו", אומר הרב גודמן. הוא מסיים ומדגיש: "לקבוע כלליים זה מבורך, אך בד בבד צריך לטפח את עולם הסמינרים, ושמוסיף ומעשיר את לב העבודה החינוכית שנעשית בכיתות".

"השנה אני יכול לומר בשמחה שהצלחנו כבר לשכנע כמה מקומות שיש בנות מוצלחות שתעשנה את העבודה כמו שצריך", אומר חודפי ממדרשת קדם ומספר כי היו מקומות שבשנה שעברו לקחו לראשונה מדריכה והשנה זה כבר דבר שבשגרה, "השנה הם כבר רצו רק בנות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאד הדוק עם הצוות החינוכי ואכן נוכחנו לדעת שהתוצאות עם המדריכות נהדרות. מדריך בן יכול לספר סיפורים מאד יפים אך זו שפה אחרת לחלוטין, כאשר מדריכה מתקשרת עם הבנות זה אמיתי ונכון הרבה יותר", מסיים חודפי.