אדם חי בעולם שאותו הוא עושה לעצמו
מן התאוות שבשרו מתאווה לעצמו
מן הנופים שאותם הוא ממתיק לעצמו
את הפחדים שבהם הוא מפחיד את עצמו
ומן האהבה אותה הוא בונה לעצמו
ומן השנאה שאותה הוא שונא לעצמו
ובקיץ הוא יוצא אל החוף לעצמו
ובסתיו הוא חוזר חזרה לעצמו
ורואה מה עשה לעצמו בקיץ, ומה לא עשה לעצמו
מבחין בין זה לזה ומבין- לעצמו.
-נתן זך-