לקראת חג הפסח מתמקדים אנו בשתי בחינות של החג: ההלכתית והרעיונית. כדי שיהיה החג "כשר", מחויבים אנו להכיר ולקיים את כל פרטי ההלכה והמנהג. כדי שיהיה החג "שמח", מחויבים אנו להתבונן בתוכן הרוחני המיוחד של ימי הפסח כי "כל זמן מאיר בתכונתו" (הרב קוק זצ"ל).
יום הולדת שמח
אמרו חז"ל: "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא עתה ממצרים". מדוע חייבים לא רק לזכור או לספר ביציאת מצרים, אלא להרגיש ולחוות בעצמנו את יציאת מצרים, וכאילו לחזור אליה במנהרת הזמן בכל שנה ושנה?.
נאמר בתורה (דברים ד'): "או הניסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" ודרשו חז"ל (ילקו"ש): "מהו 'גוי מקרב גוי'? כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הבהמה כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים". משמעות הדברים, שיציאת מצרים אינה רק "יום השחרור הלאומי", אלא באופן מעמיק יותר, היא "יום ההולדת שלנו".
מזל-טוב. ביום זה נולדנו, לאחר צירי לידה קשים (מכות מצרים). נולדנו אכן פיסית, אך גם רוחנית. ביציאת מצרים נוצרה גם נשמתנו עם כל הסגולות האלוקיות שבנשמת העם.
אנחנו איננו "מצרי משוכלל", אלא משהו אחר לגמרי – "כי חלק ה' עמו".
את חגיגת "בר-המצוה" עשינו בהר סיני, עליו קיבלנו את התורה, המבטאת את אופי נשמתנו הלאומית. לכן, ליל הסדר אינו ערב נוסטלגיה, אלא שבכל שנה ושנה אנו נולדים מחדש ממש ומתעוררים בנו אותן סגולות אלוקיות המיוחדות לנו.
"אבות ובנים"
הרב קוק זצוק"ל כותב בענין זה: "הגאולה נמשכת היא והולכת, גאולת מצרים וגאולת העתיד השלימה היא פעולה אחת שאינה פוסקת...משה ואליהו גואלים הם לגאולה אחת" (אורות מד).
בגאולה השלמה – לא היה צורך בכפיית הטבע ובביטולו ע"י נסים, כפי שהיה בדורו של משה, אלא יהיה שלום בין החומר לרוח ובטבע עצמו תתגלה המגמה הרוחנית כי דור העתיד "בעל רוח גדול" ("מאמר הדור").
אם האב מסמל את הוראת המסורת המונחת מלמעלה והבן את הרצון הצעיר החופשי, אזי עניינו של אליהו הנביא יהיה "להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" ו"לעשות שלום בעולם" (משנה עדויות פ"ח), כלומר לעודד את הביטוי המקורי של הבן ולגלות את זהותו המוחלטת עם מסורת אבותיו.
הכוס החמישית – כנגד ארץ ישראל
משה רבנו ע"ה איננו מוזכר בליל הסדר. לעומת זאת, מכינים כוס חמישית לאליהו הנביא, כנגד "והבאתי אתכם אל הארץ....".
גאולת אליהו הנביא מסמלת את הגאולה העתידית ש"אי אפשר לה להיות כי אם דוקא ע"י אוירא דארץ ישראל". (הרב קוק "מאמר הדור").
יש בכך ללמד שהופעת יציאת מצרים מתחדשת אמנם בכל שנה כאילו "יצאנו עתה ממצרים", אך עינינו פונות אל העתיד, אל השלימות בה יכיר העם את ה' הכרה פנימית שאינה תלויה בנסים "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ובכך ישלים אליהו הנביא את העבודה שהתחיל בה משה רבנו ע"ה. ויהי רצון שנזכה כולנו לראות עין בעין בגאולה השלימה.
חג כשר ושמח