מקדשו של כהן

"והכהן הגדול מאחיו... על כל נפשות מת לא יבוא... ומן המקדש לא יצא, ולא יחלל את מקדש אלוהיו"

"עיקר הכתוב הזה יזהיר בכהן גדול שלא יצא מן המקדש בשעת עבודה על כל נפשות מת, ולא יחלל את מהקדש שיעזוב עבודתו לכבוד המת. אבל (=אלא) יהיה כבוד המקדש ועבודתו גדול עליו מכבוד המת ואהבתו אותו. וכל שכן שאם מניח עבודתו ללא דבר ויוצא שעובר בלאו הזה" (רמב"ן).

שֹׁטְפִים הַחַיִּים בְּהֶמְיַת מַסְלוּלָם

יֶהֱמוּן בְּרִגְשָׁם כִּגְאוֹן יַם

יַחְפְּזוּן, יְרוֹצוּן בֵּין עָבָר לַעֲתִיד

לֹא יִשְׁקוֹט שְׁאוֹנָם לְעוֹלָם

אַךְ מִקְּצֵה הָעוֹלָם תְּרַחֵף וְתִקְרָא

אַזְהָרַת הַכָּתוּב עַד קָצֵה,

וְתַתְרִיעַ אֶל מוּל הֲמוּלַת הַחַיִּים:

וּמִן הַמִּקְדָּש לֹא יֵצֵא.

סוֹבֵב מַעֲגַל תְּנוּעַתוֹ שֶׁל אָדָם

לִרְגָעִים יְשַׁנֵּה תָּאֳרוֹ

מִשִּׂמְחַת הַלֵּדָה וְגִילַת בְּרֵאשִׁית

עַד תַּסֵך הַדְּמָמָה אֵת מוֹתוֹ.

אַךְ בְּתוֹך הַמִּקְדָּש מַחֲרִישׁ הַכֹּהֵן

וְאֵת מְלַאכְתּוֹ הוּא נֹצֵר

חֶדְוַת קֹדֶשׁ עָלָיו, לֹא תִכְבֶּה, לֹא תִפְסֹק –

כִּי מִן הַמִּקְדָּש לֹא יֵצֵא.

וְטִפֵּחַ הָעָם כֹּהֲנַיו הַגְּדוֹלִים,

אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ, תּוֹרָה וְיִרְאָה,

הֵם בְּלֵיל חֲשֵׁכָה בְּיַד נֶצַח אַחְזוּ

אֵת לְפִּיד נִשְׁמָתָם הָעֵרָה.

וּמוּל מַוֶת וָדַם, נֹכַח שְׁאוֹל וְאֵימָה

אֵת קוֹלוֹת תּוֹרָתָם לֹא הִסּוּ;

וְאַף שֶׁשָׁפְלָה עַד עָפָר קוֹמָתָם,

הֵם מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יָצְאוּ.

וְכֹרֵעַ הָעָם עַל בִּרְכּוֹ לִפְנֵיהֶם,

מִנַּפְשָׁם הַמְסוּרָה הוּא נוֹהֵר.

וְכֹל מִי שֶׁבְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֵּה

זִיק שֶׁל אוּר מֵאִשָּׁם בּוֹ בּוֹעֵר.

בֵּין טִרְדוֹת הַחֻלִּין, עִסּוּקֵי הַיּוֹמְיוֹם

שְׁעַת קְדֻשָּׁה וְשַׁלְוָה הוּא מוֹצֵא

אָז תַּרְגִּיעַ נַפְשׁוֹ, אָז יִקְרַב אֶל בּוֹרְאוֹ,

וּמִן הַמִּקְדָּש לֹא יֵצֵא.

כִּי יוֹדֵעַ הָעָם, וּמַכִּיר הַכֹּהֵן

וּמֵבִין זֹאת כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל;

זֶהוּ רַז הַמִּקְדָּש, זֶהוּ סוֹד נֶצַח עָם,

הִיא קְדֻשַּׁת הָאָדָם עוֹבֵד אֵ-ל.

כַּך תַּתְמִיד וְתִקְרָא וּתְמַלֵּא הָעוֹלָם

אַזְהָרַת הַכָּתוּב, עַד אֲשֶׁר –

יְפַכֵּה מַעְיָן, בְּאֵר מַיִם חַיִּים,

שֶׁמִּן הַמִּקְדָּשׁ אָז יֵצֵא.