תשליך

חדשות כיפה עדי שרצר 08/09/04 00:00 כב באלול התשסד

לאחר תפילת מנחה ביום הראשון של  ראש השנה (ואם הוא חל בשבת אז ביום השני), פונה הציבור אל מקור מים ואומר את סדר ה"תשליך". "תשליך" היא תפילה סמלית שמטרתה לתת ביטוי פיזי לרצון העמוק שלנו להשליך מעלינו את החטא ולהתחיל מבראשית. בני המשפחה יוצאים מן הסדר הרגיל, מן הבית, והולכים אל שפת מקור מים (ים, נהר, בריכה, מזרקה וכו'), שם אומרים נוסח קצר המהווה למעשה קובץ פסוקים.

 

לא לגמרי ברור מה מקור למנהג התשליך בראש בשנה, הוא לא נזכר לא בספרות התלמודית ולא בספרות הפסיקה הקדומה. הראשון שמזכיר אותו הוא המהרי"ל (ר' יעקב בן משה מולין), פוסק הלכה אשכנזי בן המאה ה-15. במאה ה-16 נתן לו הרמ"א (ר' משה איסרליש) גדול חכמי פולין תוקף. ר' חיים ויטאל, אחד מחכמי תור הזהב של צפת והבולט מבין תלמידי האר"י ציין אף הוא את המנהג לטובה. היום בכל אופן נפוץ המנהג כמעט בכל הקהילות, ספרדיות כאשכנזיות, פרט לדרדעים מקרב בני תימן שמתנגדים לו כחלק מדגילתם בקו הרציונליסטי המוחלט של הרמב"ם.

 

ולמה דווקא מים עומדים בבסיסו? המהרי"ל מציין את אחד ממדרשי העקדה שמספר כי כאשר רצו אברהם ויצחק להגיע אל הר במוריה נדמה להם השטן לנהר וחסם את דרכם. אברהם שלא היה פגם באמונתו בטח בקב"ה ונכנס אל הנהר. משהגיעו המים עד צווארו קרא כלפי שמים, הקב"ה גער בשטן והמים נעלמו. התשליך אם כן הוא זכר לעקדת יצחק.

 

"הלבוש" (ר' מרדכי יפה) חכם אשכנזי בן המאה ה-16 והרמ"א מציינים דווקא את הדגים- שהם סימן טוב באופן כללי, מבטאים פריון וברכה, האחזותם ברשת הדייג מבטאת את תלותנו בקב"ה, ועיניהם הפקוחות מבטאות את עין השפע הא-לוהית הפקוחה עלינו לטובה.

וכך נקשרו למנהג עוד מסורות וסיבות רבות, חלקם ביטוי מובהק לעולם הסוד והקבלה. מה שחשוב לזכור הוא את העיקר- בראש השנה אנחנו עומדים לפני הקב"ה שהכל ידוע לפני כמו שאנחנו, אנחנו מבקשים להתחיל מחדש, לפתוח דף חלק; מנהג ה"תשליך" הוא ביטוי מעשי לזה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן