מעלעל

נקודת אור

השבוע יצא "שבתון" במהדורה מורחבת, הכוללת 24 עמודים (אמת, רק 13 מהם היו "תוכניים"). בין היתר, הורחב לשלושה עמודים מדורו של עורך העלון, מוטי זפט. הזדמנות זו מאפשרת לי להתייחס למדורו המעניין, "נקודה למחשבה" (חדי העין שביניכם שמו לב שהשבוע השתנה שמו ל"נקודות למחשבה") - אחת הפינות הנדירות בעולם העלונים המוקדשת לפובליציסטיקה נטו.

אם בשבוע שעבר קיטרתי באוזניכם על חוסר האקטואליות של העלונים שלנו, הנה השבוע עסקו ב"שבתון" בנושאים "חמים" העומדים על הפרק, החל מגוש קטיף דרך תאונות הדרכים ועד ליחסי חרדים-דת"ל ולביטול ערב העיון על דוד המלך שהיה אמור להתקיים בכפר-עציון ונמנע בעקבות מחאת הימין הקיצוני. אמור מעתה, הרוצה להתעדכן בנעשה בציבור הדת"ל, יפתח "שבתון".

עם כל השבחים, אנצל את ההזדמנות הזו כדי לבקש מהעורך לזכור כי "שבתון" מופץ בתפוצה ארצית. לעתים נדמה לי שעובדה זו איננה ברורה דייה, כשהוא מבקש לספר לציבור הקוראים אודות הנעשה בענייני החינוך בפתח-תקווה. אין לי ספק שמדובר בסוגיות משמעותיות ושהנושא קרוב לליבם של תושבי פתח-תקווה והסביבה - אלא שזה איננו מקומון. פרסומים שכאלו בעיקר מזיקים למעמדו המשמעותי של הטור המגיע (כמעט) לכל בית כנסת בארצנו הקטנטונת.

בבת עיני

אתעכב עוד רגע קל ב"שבתון", רק כדי לברך לשלום את איתן פינקלשטיין שעוזב את מדורו "בעיניים של חז"ל". המדור השבועי ב"שבתון" עסק בסוגיות חשובות, לעתים אף אקטואליות, דרך מדרשי חז"ל ופרשנותו המרתקת של פינקלשטיין. השבוע הוא בישר בעלונו כי "עם סיום תקופת כתיבת הדוקטורט, הסתיימה גם התקופה שבה זמני היה פנוי לכתיבת המדור". פינקלשטיין קיפל את המקלדת, לא לפני שזכר להודות לקוראיו ומגיביו באינטרנט - וחתם בהודעה כי לא ישוב למדור בשנה הקרובה, מסיבות הקשורות בעבודתו.

משורות ה"מעלעל" נאחל לו ברכה והצלחה ונקווה לשובו אל מחוזותינו.

זה עולם קטן, מאוד

השבוע תיכננתי לכתוב כאן כמה שורות על מה שאני מכנה ה"אוסטיאופורוזיס של עולם קטן". אם בעבר גיליונותיו של העלון היו מופצים בעשרות עותקים בבית הכנסת שלי, בחודשים האחרונים החלה הידרדרות משמעותית - כשבתקופה האחרונה מדובר על מספר עותקים בודדים, המגיעים בעיקר למקורבים לגבאים. לצערי, אין בידיי כלים מדוייקים כדי לאמוד את התופעה - אך משמועות שהגיעו אליי, לא מדובר על משבר הפצה אזורי, כי אם על החלטה כוללת.

אך השבוע זימן לי הקב"ה אייטם מהשמיים, כשמסתבר ש"עולם קטן" כלל לא יצא לאור השבוע. זעקות השבר הדהדו ברחבי בית הכנסת וזאטוטים תפסו בשולי גלימתו של הגבאי - מפצירים בו להוציא את העותקים שהוא מבקש לשמור למקורביו. אלא שאפילו המקורבים לא באו על סיפוקם ונותרו על מקומם, מנסים בשעת הדחק להתעניין ב"מעשה שהיה" של "שיחת השבוע" בזמן קריאת התורה. ושו"ת הSMS, מה יהיה עליו?

השבת הזכרתי את העלון ברפאנו, בתקווה שבשבוע הבא לא אדרש להספדים.

עצוב למות (משעמום) באמצע הסיון

מדי שבוע אני מעלעל בסיון ומחפש בו איזה עניין, אך לשווא. בדרך כלל, אינני מצליח למצוא משהו מעניין לקריאה בין גברא לגברא. תאמרנה הקוראות המסורות כי הסיבה המיידית היא העובדה שאני מברך "שלא עשני אישה" - אך אז אפנה אותן לעורך העלון, שכמוני נדרש להשלים מדי פעם בפעם מניין. בכלל, אני מהרהר, אפשר גם אחרת. על אף הפרובוקציות (ואולי דווקא בגללן), קולך הרבה יותר עשיר בתוכן לעומת סיון. טוב ממנו "ארגמן", שנעלם ממחוזותינו בערך מפרשת וירא (נוסטלגיות אפשר למצוא באתר הבית שלהם). אז מהי הבעיה העיקרית של סיון?

לדעתי, הבעיה הראשונה נעוצה בכותבות. בכל עלון, רוב הכותבות הן נשות-מקצוע. ככאלו, הן ניחנו בידע משמעותי בתחום התמחותן - אך גם בכתיבה מעט לקונית. האם מה שמחפשות הקוראות בסיון הן עוד ועוד הדרכות אישיות סביב עולמן המשפחתי? במציאות שכזו, המדור היחיד שמתקרב להיות מעניין הוא "נקודת פתיחה" (רק חבל על העתקת זכויות היוצרים מהרב אמנון בזק של "שבת בשבתו", שכבר שנים מחזיק בטור קבוע העונה לשם זה). סיון, קחי טיפ על חשבון הבית: צרפי לשורותייך כמה כותבות מוצלחות, מהשורה הראשונה ("סלבס", בלעז). בסופו של דבר, השמות הגדולים מביאים את הקוראים והמפרסמים.

וכמובן, גם כאן יש להתמודד עם הבעיות הכלכליות. שמועה טורדנית שהגיעה לאוזניי מספרת על מצוקה תקציבית משמעותית. זה לא נשמע מופרך. עלון חדש כמעט ולא מכניס רווחים בשנה הראשונה לפעילותו כיוון שהוא טרוד בלפרוס לעצמו פרוסה מעוגת הפרסום המצומצמת של עלוני השבת. בעניין הפרסום סומכים בסיון על "בריש גלי" שאחראים על מחלקת הפרסום שלהם ושל השבת. אך לסיון, כמובן, בעיה נוספת: הם צריכים לחפש מפרסמים המעוניינים לפנות דווקא לציבור הנשי. מעלעול בסיון של השבועות האחרונים, רק לעתים הם מצליחים במשימה הזו. מדוע? כבר אמרתי. משעמם.

שנה טובה?

בעמוד הראשון של "שיחת הגאולה" בחרו העורכים לברך את ציבור הקוראים בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה". הזדרזתי לפתוח את לוח השנה העברי ודיפדפתי גם בזה הלועזי, אך טרם מצאתי סיבה מוצדקת לברכה זו. הקוראים מוזמנים להציע פתרונות להחלטה המוזרה הזו - כשבין הפותרים יוגרל דגל "משיח". אולי.

וחרמי

מקובל בעם היהודי שכשמתקרבים לחודש הרחמים והסליחות, מתחילים לריב. בשבוע שעבר דיווחתי לכם על מתיחות בין "קוממיות" ל"יש"ע שלנו" - והשבוע מסתבר כי הלחימה הורחבה אל גבולות "בשבע". בשבועות האחרונים (ואף השבוע) מתפרסמות ב"בשבע" ביקורות והתקפות נגד אנשי מועצת יש"ע על הסכם מגרון. כעת מסתבר כי ארגון "אמנה" (בראשות זמביש, איש "יש"ע שלנו" מובהק, לצורך העניין) משיב אש.

"אמנה" מציינים השבוע עשור לגבעת הראל, ואף פרסמו בנושא ב"יש"ע שלנו" - העלון הביתי שלהם. על אף ההרגל הישן לפרסם במקביל גם ב"בשבע", הפעם בחרו להחריש, או שמא - להחרים. כך, בצעד חסר תקדים, לא תמצאו שום מודעת פרסום בנושא ב"בשבע". עבור "בשבע" מדובר בפגיעה כלכלית, שכן "אמנה" רגילים בפרסום אצלם מעת לעת.

אחרי שכל זה יהיה כבר מאחורינו, יש שהתחילו לארגן "סולחה" בין הצדדים. בהצלחה.

"תן לי אחד נישואין ללא אהבה, בבקשה"

בשבוע שעבר ייחלתי מעל דף האינטרנט הזה, להתייחסות ראשונה של אחד העלונים לשיחת השבתות האחרונות - "סרוגים". כנראה שב"שבת בשבתו" שמעו לשוועתי - כשהשבת עסקה בנושא רבקה שמעון בטור הקבוע שלה, והרב ישראל רוזן בטור "נקודת מבט". שמעון עסקה בנושא השידוכים אותו היא מכירה היטב (ואף פרסמה כאן בכיפה כמה תובנות בנושא לקראת ט"ו באב); הרב רוזן ניצל את ההזדמנות כדי להעלות את סוגיית ההפריה המלאכותית לרווקות, בעקבות תופעת הרווקות המאוחרת המוצגת ב"סרוגים". הרב רוזן מציע רעיון נועז, בו רווקות בגיל מבוגר יינשאו "ללא אהבה" - כשתכלית הנישואין היא הבאת ילד לעולם.

תודה, לייזי (במאי "סרוגים"), על רעיון כזה אפילו אתה לא חשבת.

קצרים

שבת בשבתו, אביעד ברטוב עוסק בצדדים הפחות זוהרים של האולימפיאדה בבייגין; רק חבל שלא הקדים בפרסום מאמרו, הלפיד האולימפי כבר דועך. השבת של צהר, הרגשנו בחסרונו של הרב שרלו - איך העזתם להוציא עלון בלעדיו? שאפו לא"י שלנו על ראיון מעניין עם מאיר אינדור, יו"ר אלמגור. שבתון, בעמוד הפנימי האחרון שפשפתי את העיניים כשהחזן יצחק מאיר הלפגוט הופיע לא פחות משלש פעמים באותו עמוד - אותה תמונה באותה פוזיציה. איפה העורך הגרפי? לא הצלחתי להשיג את קוממיות השבוע, לא בבתי הכנסת ולא באינטרנט. תקלה שלי או שמא שביתת-כתיבה עד לחזרתו של עולם קטן? ובשקט בשקט, נרקם לו עוד עלון של פלפול שישזוף את עיני הקוראים הצעירים בחודש אלול.