מעלעל

מדולדל

בקרוב יחגוג מדור ה"מעלעל" יומולדת שנה (מתנות יתקבלו בשמחה. רשימת הציפיות כוללת חופשה בחו"ל ומנוי שנתי לגניזה), כשבמקרה או לא, היתה זו שנה של לא מעט התרחשויות בעולם עלוני השבת. את שלב הסיכומים נשאיר לחגיגות עצמן (לגבי המתנות - כאדם ריאלי אני מוכן להסתפק אפילו בבלון), אבל גם בלי להיכנס לפרטים, התחושה שמלווה את ההכנות למסיבה (לפחות תשלחו ברכה, בסדר?) הם של דלדול קשה.

את ההמחשה לדברים אני חווה בבית הכנסת בו אני נוהג להתפלל את תפילת מנחה של ערב שבת. בלובי של אותו בית כנסת מוצב שולחן שעליו מונחים ערימות-ערימות של עלוני שבת מכל הצבעים והמינים. אלא, שאם פעם כמות העלונים גרמה לכך שבכל ערימה היו שני סוגי עלונים מפאת חוסר מקום, הרי שבשבת האחרונה ניתן היה להבחין בקלות בצבעה הלבן של המפה שכמעט ולא הוסתר.

צלו"ל

כמות העלונים אמנם לא מה שהיא היתה פעם, אבל לפחות אפשר להתעודד מכך שעלון "השבת" של ארגון "צהר" עצר את מגמת הדלדול האישי שלו, ואחרי שכבר ירד מ-16 עמודים לשמונה בלבד, השבת הוא חזר ל-12. כן ירבו.

ואם שאלתם את עצמכם, כמוני, מה הם ראשי התיבות כאן בכותרת, את התשובה תמצאו כבר בעמוד השני של העלון - "צהר לכשרות לאומית" (מסתבר שהאות ו"ו היא בשביל הצליל של הצלול).

נזכיר בחטף את העובדה יוצאת הדופן שמדובר במאמר שכולל לא מעט הערות שוליים (סגנון שלא ננקט בד"כ בעלונים), ונתרכז בעיקר בהבטחתו של כותב המאמר, הרב משה ביגל, ש"בשבועות הקרובים נפרסם סידרת מאמרים שיעסקו בענייני כשרות ובמיוחד באספקטים הקשורים בהשלכות הלאומיות שיש במדינת ישראל על תחום הכשרות".

אני לא יודע על מתכוון הרב ביגל לכתוב, אבל אני מוכן לתרום כמה שאלות שאשמח לשמוע את התשובה עליהן, בעיקר לאור העובדה שאני גר באחת מ"ערי הקודש" בהן הרבנות החליטה להעניק תעודות כשרות רק למי שישתמש ביבול נוכרי או יבוא מחו"ל:

1. האם בנוסף לכשרות על הירקות תהיה גם השגחה על בית העסק עצמו, ואיזה כשרות? הבא ניקח למשל את חנות השווארמה המקומית - האם אתם עומדים להציע לו שירות השגחה כולל? ואם כן, באיזו רמה מדובר?

2. האם שירותי הכשרות הללו יעלו כסף?

3. אם לא - מאיפה יבוא המימון? האם ניתן לקיים גוף כשרות שהוא לא עסק כלכלי?

4. אם כן - עם כל הכבוד, למה שבעל עסק ירצה לשלם עבור תעודה שלא ברור על כמה מהציבור היא מקובלת (וכן ברור על כמה היא לא מקובלת), מה גם שתעודה כזו עלולה לגרום לסכסוך בינו לבין הרבנות המקומית איתה הוא ירצה לחדש את הקשר לכשתחלוף שנת השמיטה.

5. לאור הבעיה מהשאלה הקודמת - האם זה אומר שגוף הכשרות ימשיך לפעול גם ללא קשר לשמיטה? אם כן, האם יש סיכוי שהוא יציע כשרות "מהדרין" (זה הרי עוד יותר לא משתלם - כמות ה"מהדרין" שירצו דווקא את "צהר" עוד פחותה מזו שירצו כשרות רגילה).

כשלב ראשון נסתפק בשאלות הללו, שבאות בעיקר לבטא את הסקפטיות שיש בי, לצערי הרב, באשר למיזם הכשרות של "צהר". ולוואי שאתבדה.

צת"ת

מודעה קטנה ב"עולם קטן" תפסה את עיני - תנועת הנוער אריאל פותחת "צוות תקשורת תנועתי" ומזמינה את חבריה הבוגרים של התנועה לקחת חלק במחזור הראשון של סמינריון ההכשרה לצוות. לפי הפרסום מודעה, במסגרת ההכשרה ילמדו התחומים הבאים - הכרת מפת התקשורת הישראלית, עבודה מול כתבים, ניסוח ידיעות חדשותיות, שיווק ופרסום ועוד.

כמי שניצב מדי פעם מהעבר השני, מעניין לדעת מי עומדים להעביר את הקורס, מה בדיוק עומדת להיות המגמה שלו, והאם ידברו שם גם על אתר כיפה (כחלק מתקשורת מיגזרית). פוטנציאל בוודאי שיש לרעיון הזה, לגבי הביצוע נצטרך לחכות ולשמוע מה יהיו התוצאות. אני, בכל מקרה, מחכה כבר לקבל את ה"הודעה לתקשורת" הראשונה שתצא מהקורס הזה (כי כנראה שלקראת הקורס אין מי שיוציא הודעה...).

בכל מקרה, מכיוון שהקורס מיועד לחב"ב וחב"ג, אני מציע לקרוא לו קורס צת"ת. בהצלחה.

פיתרון

היה נחמד לגלות בשבוע שעבר שבנוסף לכותב עצמו יש גם מי שקורא את ה"מעלעל". כנראה שחידות עושות את העבודה (או, לחילופין, לכתוב משהו שעלול באיזה מובן להשתמע כמילה רעה נגד "ארגמן", ויש מי שטוען שאותו הדין גם לגבי "עולם קטן"). היה גם נחמד לגלות שלא הייתי היחיד שהתקשה בחידה, כשאכן ההתלבטות המרכזית היתה בין הימנית לאמצעית.

כפי שכתבתי, לבסוף היתה זו אשתי שגילתה שהימנית היא היחידה שהכתף שלה (בצד של השרשרת) קצת יותר נמוכה, זאת תוך שהיא משתמשת בטריק האהוב עליה - להחזיק את התמונה הפוך. לטענתה, המסתברת כמוצדקת, הזווית הלא שגרתית "שוברת" את התמונה ומוציאה אותה מהקשרה, דבר שמקל על ההבחנה בפרטים. בכל מקרה, הנה הפיתרון לפניכם.

ועוד הערה - אחד הטוקבקים שהופיעו, היה תחת הכותרת "מערכת שבת בשבתו מצטערת אך אין תשובה אחת" כששם הכותב היה: "אין תשובה", והתוכן: "בטעות לא קיים הבדל בין הצללית למספר 1 ו- 3". אז זהו, שבשיחה עם מערכת העלון התברר שלא הם אחראים לטוקבק הנ"ל (כפי שבוודאי תיארתם לעצמכם).

במקביל, המדור מנסה להביא לקוראיו הנאמנים את דבריה של הציירת החביבה עד מאוד - הגברת דקלה שגיב.