השארו מעודכנים

הכניסו לתיבה את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם, ותקבלו התראה בכל פעם שמתפרסם עדכון כשרות חדש באתר. אין יותר פשוט מזה

הצטרף

שורש פורה ראש ולענה

השכר והעונש שבפרשת הברכות והקללות מכוונים אל כלל ישראל כציבור, וניתנות בעולם הזה. מעשיו הטובים של היחיד יזכו, את עם ישראל ואת עצמו כחלק מהכלל, בשכר שבברכות. עבירות היחיד עלולות לדרדר את עם ישראל לכף חובה, ובעקבות כך, לעונשים המתוארים בפרשת הקללות...

ד''ר יצחק קניגסברג
כ"ג אלול תשס"ד, 09/09/2004 00:00

 

"פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה והיה בשומעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי  כי בשרירות ליבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה" (דברים כ"ט י"ז-י"ח).

משה רבנו מציג בפני עם ישראל תחזית קודרת העלולה להתרחש, במידה ולא ישמע בקול ה' לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו. תשעים ושמונה קללות המקופלות בדברי האלה, הן הביטוי המעשי לתחזית זאת (פרשת כי תבוא).

כיצד ניתן אפוא להבין שבעקבות האיומים: "ידבק ה' בך את הדבר עד כלותו אותך מעל פני האדמה... יככה ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת... בשחין מצרים אשר לא תוכל להרפא... והיית משוגע ממראה עיניך. ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנותיך...", מסקנתו של אותו שורש פורה ראש ולענה היא: "שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך" ?

הרב גורן בספרו "תורת המקרא" לפרשת ניצבים, מציג את הדיון בסוגיית שכר ועונש ליחיד בעולם הזה (קידושין ל"ט ע"ב). מסקנתו המבוססת על דברי ר' יעקב: "שכר מצווה בהאי עלמא- ליכא". היחיד אינו נוטל שכר בשל קיום מצווה, ואינו נענש בגין ביצוע עבירה בעולם הזה. כל המקיים מצווה בעולם הזה קונה לו סניגור לעולם הבא, וכל העובר עבירה בעולם הזה קונה לו קטיגור לעולם הבא.

השכר והעונש שבפרשת הברכות והקללות מכוונים אל כלל ישראל כציבור, וניתנות בעולם הזה. מעשיו הטובים של היחיד יזכו, את עם ישראל ואת עצמו כחלק מהכלל, בשכר שבברכות: "יפתח ה' את אוצרו הטוב את השמיים לתת מטר ארצך בעיתו ולברך את כל מעשה ידיך" (דברים כ"ח, י"ב). עבירות היחיד עלולות לדרדר את עם ישראל לכף חובה, ובעקבות כך, לעונשים המתוארים בפרשת הקללות.

הרמב"ם בהלכות תשובה מסכם את הדברים: "האדם צריך לראות את עצמו ואת העולם כולו, חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה וגרם לו להשחתה. עשה מצווה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

השורש פורה ראש ולענה, אינו מוכן לשאת בעול זה לטובת הציבור. הוא מעמיד את זכות הפרט שלו מעל זכות הציבור לחיי רווחה.

לטענה: "שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך" ישנם שני היבטים:

א. אף על פי שאני אלך בשרירות ליבי, יהיה לי שלום ואני אחיה בזכות הצדיקים של כלל הציבור, כי הם רבים ואני חוטא יחיד (אבן עזרא כ"ט, י"ח).

ב. בשרירות ליבי אלך- אינני מקבל על עצמי את השבועה ועול תורה, והכופר בכל, פטור ולכן: "שלום יהיה לי" (עקידת יצחק).

שני הפירושים הנ"ל מבטאים שני סוגי טפילים בחברה.

הראשון- נהנתן אגואיסט הסומך על כך שהצדיקים "הפראיירים" יעשו את העבודה עבורו.

השני- אופורטוניסט שאינו מוכן לקבל את כללי החברה המחייבים, דבר אשר לא ימנע ממנו לזכות בהטבות  שהחברה  יכולה להעניק לו – למען ספות הרוה את הצמאה. טפילים אלה  ההולכים בשרירות ליבם סומכים על החברה שירוו את צימאונם.

דינם של טפילים אלו שונה מדינם של היחידים החוטאים בעם ישראל. את העונש על מעשיהם הם יקבלו כבר בעולם הזה: "לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה  ה' את שמו מתחת השמיים" (דברים כ"ט, י"ט).

כשם שהרחקת השורש פרה ראש ולענה בעולם הצומח משביחה את השדה ומשפרת את היבולים, כך ניתן לזכך את החברה האנושית ע"י ניקוי הטפילים מתוכה. חברה כזו תהא זכאית ל: "יצו ה' איתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" (שם כ"ח, ח').

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



טרם התקבלו תגובות