ויקהל פקודי: האדמו"ר שתכנן בנית מקווה

מהי חוכמת הלב? איך מורידים את הידיעה לעולם המעשי ואיך מחברים בין השכל ללב? הרב הלל מרצבך על פרשת ויקהל פקודי

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 24/03/17 01:52 כו באדר התשעז

ויקהל פקודי: האדמו"ר שתכנן בנית מקווה

פרשת ויקהל - "חכמת לב"

למה במשכן חיפשו את הלב?

בפרשתנו מוזכר 14 פעמים המילה "לב". לצורך בניית המשכן חיפש ה' אנשים מיוחדים (שמות לה, י): "וְכָל-חֲכַם-לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה ה'". מה זה חכם לב? זה שהוא מרגיש שהוא יודע מה לעשות זה מספיק? האם היית נותן לרופא לעשות לך ניתוח בלב, אם הוא רק מרגיש שהוא יצליח?

לכאורה, היה מתאים יותר שרק אומנים מקצוענים שידועים לטוות, שיש לו תואר ראשון בתחום, יבוא לטוות במשכן! לא כל חכם לב!

האדמו"ר שתכנן מקווה

נקדים בבדיחה: מספרים על חסידות אחת שהייתה צריכה מקווה טהרה.

אמרו לעצמם, לא צריך אדריכל לא צריך מהנדס, יש לנו אדמו"ר וזה מספיק.

הלכו החסידים לאדמו"ר שפתח את הגמרא, את השולחן ערוך, וכעבור מספר חודשים תכנן להם מקווה לפי כל ההידורים.

החסידים החלו לבנות את המקווה מתוך תחושה של שמחה שלא נזקקו לכל אנשי המקצוע. כולם היו מרוצים ושמחים, ובשעה שהגיעו לחנוך את המקווה, והנה... בזמן קביעת המזוזה, כל המקווה קרס.

שאלו החסידים את האדמו"ר: "ווואס?"

ישב האדמו"ר ופתח שוב את כל הספרים. ואמר להם: "באמת יש איזה "תוספות" לגבי דין מקווה שנשאר בקושיה!". J

בקיצור, בשביל עניינים טכניים צריך אנשי מקצוע. לא למדנים ולא צדיקים! אז למה במשכן זה היה אחרת?

את המשכן בנו אחרת

אמנם זה נכון שכדי לבנות צריך אנשי מקצוע, ואיננו מזלזלים באנשי מקצוע. אך לצורך בבניית המשכן זה לא מספיק! כדי לבנות את המשכן, מרכז הקדושה של העולם, לא מספיקה החכמה חייבים: "חכמת לב".

ירידת הידיעה אל הלב

רוב התובנות השכליות שלנו בחיינו נשארות בעולם הידיעה. עיקר העבודה שלנו זה להפנים את הידיעות שלנו אל הלב, כפי שכתוב בפסוק שאנו אומרים בכל יום בתפילת עלינו לשבח (דברים פרק ד, לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד".

את רוב הידיעות אנו יודעים מצוין, אך עיקר עבודתנו היא להפנים את המסרים אל הלב. לחיות אותם.

דוגמה לידיעה שלא מספיק מיושמת

דוגמה לכך, בכל בוקר אנו אומרים את המשנה ממסכת פאה: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: ... ותלמוד תורה כנגד כולם". אנו יודעים ומאמנים בערך לימוד תורה! אז למה אנחנו לא מספיק לומדים? - כי הידיעה לא יורדת אל הלב, אנחנו לא חיים את המסר הזה מספיק! יש לנו פעמים רבות ניתוק בין השכל ללב. בין התובנה ליישום שלה בחיים.

הורדת הידיעה לעולם המעשי

הרמח"ל במסילת ישרים (בהתחלת ההקדמה לספרו) כותב על ספרו: "אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה".

העבודה היא לחבר את בין השכל ללב! גדולי ישראל לא היו גדולים מתוך ידיעתם הרבה, אלא בכך שהיו חכמי לב. הפנימו את המסרים של התורה אל ליבם.

סיפור על חכמת לב

מסופר על ר' ירוחם ממיר שנסע ברכבת ועמד בחלון והסתכל על הנוף ותוך כדי נסיעה נופלת לו פתאום כפפה אחת מהיד... מיד הוריד הרב את הכפפה השניה וזרק אותה גם! שאלו אותו למה? ענה: לי אין מה לעשות עם כפפה אחת, אבל מי שימצא את הכפפה הראשונה יימצא לידה גם את השניה וזה יעזור לו לפחות!

כשאדם חי מתוך חיבור בין השכל ללב, כך הוא מגיב באופן טבעי.

חיבור בין שכל ללב

כשישנו ניתוק בין השכל ללב מגיעים להפך מרצון ה'. בתנ"ך תמיד מופיע מעלת החיבור בין השכל ללב:

שלמה המלך החכם מכל אדם מבקש (מלכים א פרק ג פסוק ט): "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ". ואכן ה' אומר לו(מלכים א פרק ג, יב): "הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן". וכן במשלי כותב שלמה (משלי פרק טז, כג): "לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ". ועוד פעם כתוב במשלי (פרק י, ח): "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת". וכן בקהלת (פרק ח, ה): "וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם". תמיד ישנו חיבור בין השכל ללב.

ישנם חכמים רבים בשכלם עם חוסר יראת שמים. השכל אצלם לא יורד ללב. ומאידך ישנם אנשים עם לב זהב אך ליבם אינו מכוון נכון. התורה אומרת לנו, אינני מחפשת גאונים, אינני מחפשת רק רגשניים. אלא אנשים היודעים לחבר בין השכל ללב: "חכמי לב" זו עיקר עבודתנו.

שכל לבד ללא רגש

שכל ללא רגש יכול להוות סכנה אנושית. אדם שעובד רק עם שכלו יכול (סנהדרין דף יז ע"א): "לטהר את השרץ" בק"נ טעמים. אך אם הוא מכניס גם את הלב, להרגיש את העניין. ניתן לזהות שקרים שקיימים סביבנו. אדש שמרגיש את השקר לא יטהר שרצים.

התורה זועקת על כך כל הזמן (ויקרא פרק יט, טו): "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט". איך אפשר לעשות עוול במשפט? - כשעובדים עם שכל בלבד עם החלוקים היבשים, ולא מרגישים את מה שעומד לפנינו.

הנביאים זועקים על כך (ישעיהו פרק א, יז): "שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה". וכן במקומות רבים.

גם בסדום היו חוקים, הכל עבד לפי השכל. אך חשוב להרגיש שהשכל גם פועל נכון "חכמת לב".

יראת שמים המתאימה ללב

גם בכיוון ההפוך צריך זהירות, לפעמים בשם התורה ויראת השמים מתנהגים באופן לא מוסרי. הרב קוק בספרו אורות הקודש (ח"ג מוסר ויראת אלוקים, פסקה יא) כותב על כך:

"אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולד ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה". יראת שמים שמנוגדת להרגשה הטבעית של האדם היא פסולה ומסוכנת. אנו זקוקים לשכל ולב שמתקדמים יחדיו כל המזמן.

הגישה הקונסרבטיבית שמתפשטת

הרב יוסף דב סולובייצ'יק במאמרו "זה סיני" כתב אודות הבעיות המתודולוגיות בהעברת התורה שבעל פה באופן שאינו נשען על מסורת ישראל, הוא מבאר שישנה חשיבות לשמור על אופייה של העברת המסורת של התורה שבעל פה.

גם היום בעולם האורתודוכסי ישנן משיכות לכאן ולכאן, וצריך הרבה בינת הלב לדעת כיצד לפעול מתוך יראת שמים טהורה. לא להגיע למצב (יחזקאל פרק ז, כב): ש"בָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ". עד כדי כך (ישעיהו פרק מט, יז): ש"מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" חלילה.

ישנם דברים שמצד המתמטיקה ההלכתית אפשר להתיר או לאסור, אך זקוקים להרבה "חכמת לב", להרגיש האם נכון כך לפעול או שזה סכנה ליהדות כולה. כמובן שהמסר הוא לשני הכיוונים, ישנם דברים שאם לא נתיר אנו מסכנים את היהדות. ולשם כך זקוקים להרבה הרבה "חכמת לב", לדעת מהו רצון ה'.

ליבי אומר לי

ישנו מושג שהרב אשר וייס שליט"א משתמש בו הרבה בשיעורים שלו: "ליבי אומר לי", שמשמעותו הבנת ליבי. משפט מסוכן כשהוא לא בא מתוך טהרה, אך הוא הכרחי להעברת התורה לדור הבא. את התורה קונים מתוך הרבה הרבה לב.

לסיום

נתפלל שנזכה למה שאנו מזכירים בתפילת שחרית: "ותן בלבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד". שנזכה להיות "חכמי לב" אמתיים, ליישם ולהפנים את המסרים שה' מוסר לנו.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן