Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
פרשת תרומה: ונועדתי - כיפה

פרשת תרומה: ונועדתי

לפי המדרש אהרון אינו זוכה להיות בסוד השיח עם השכינה, אהרן שיוצא ונכנס באוהל מועד אינו רואה בו ואינו שומע את מה שמתרחש בין הקב"ה ומשה. מדוע?

חדשות כיפה הרבנית מיכל טיקוצ´ינסקי 03/03/17 09:51 ה באדר התשעז

פרשת תרומה: ונועדתי
Aleksandar Todorovic / Shutterstock.com, צילום: Aleksandar Todorovic / Shutterstock.com

בפרשת תרומה מתוארים המשכן, מבנהו וכליו, ומתוך מכלול הפרטים, בפרשה זו וגם בתורה בכלל מתברר שלמשכן יש מספר יעדים.

בראש הפרשה הוצב אחד מהם: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". הקב"ה מבקש להשרות את שכינתו בתוך עם ישראל, לשם כך יש לייצר מקום של קדושה בעולם. מקום שהוא מעבר להשגה האנושית, שלא ניתן להגיע אליו ולהיכנס אליו בחופשיות ובכל עת.

יעד אחר שהמשכן מממש הוא האפשרות להקרבת קרבנות. ריכוז הפולחן היהודי במקום אחד המיועד לכך, ונתינת האפשרות לכפרה ולסליחה. יצירת מקום להודיה ולתפילה.

בניגוד לרצון למשוך ניצוצות מעולמות עליונים על ידי יצירת מרחב של קדושה, יעד ההקרבה עובד בכיוון הפוך. עם ישראל זקוק למקום בו יוכל להביע את אמונתו במסובב הדברים.

ויש עניין נוסף בבניית המשכן. הקב"ה אומר למשה "ונועדתי לך שם ודברתי איתך מעל הכפורת". המשכן מהווה מקום להתוועדות של הקב"ה ומשה. כשמו כן הוא "אוהל מועד". את ההתוועדות הזו ניתן לראות ולפרש בכמה אופנים. בפשטות, המשכן הוא חדר הישיבות של הקבינט. בניגוד לדימוי המשכן כמקום שבו עם ישראל מגיע להתחטא לפני אלוהיו או כמקום בו הקב"ה שוכן, זהו מקום לכינוס ולמפגשי פיסגה. אוהל מועד הוא החדר הסגור שבו מתקבלות ההחלטות העקרוניות הנוגעות להובלת כל העם. לא בהכרח מקום מקודש במובן הרוחני. "ונועדתי" במקרה הזה, מתייחס אל הוועד (המצומצם) הקרוא אל הדיון.

אפשרות אחרת היא לומר שמדובר בבית המדרש הראשון, במפגש 'החברותא' - שנעשה בדיבור ובדיאלוג - בין אדם ובין הקב"ה. המדרשים מתארים הליך שיחה מיוחד במהלך התוועדות הזו:

שהיה משה נכנס ועומד באהל מועד
והקול יורד משמי שמים לבין שני הכרובים
והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים (ספרי במדבר)

הקול מגיע ממקור חיצוני אך נשמע כאילו הוא נאמר מבין הכרובים. החוויה הדיאלוגית מתבטאת בכך שיש מקום מסוים שממנו הקול יוצא, על אף שאותו הקול מנותק ומקורו מעל המקום והזמן. נדמה שהחוויה דומה לחוויית לימוד תורה. הרעיון הרוחני והשמימי מתקבע לתוך מקום מוגדר, כשם שבלימוד הוא מתקבע לתוך מילים, פסוקים ופירושים, משוחח עם האדם הלומד ולבסוף גם הופך לקול הפנימי שלו. 'ונועדתי' במקרה הזה הוא התוועדות.

בספרי מבואר שהדיבור עם משה מעל הכפורת מדגיש את המידור של אהרון מן ההסתודדות והשיח:

ר' יהודה בן בתירה אומר
הרי שלשה עשר מיעוטים מיעט אהרן מכל דברות שבתורה ואלו הן
ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו,
וידבר אליו ונועדתי לך שם ודברתי אתך (שמות כה כב)
אשר אועד לך שמה (שמות ל ו)
לדבר אליך שם (שמות כט מב)
ביום צוותו (ויקרא ז לח)
את אשר יצוה (שמות לד לד)
את כל אשר אצוה אותך (שמות כה כב)
ואחת במצרים ואחת בסיני ואחת באהל מועד
הרי שלשה עשר מיעוטים מיעט אהרן מכולם (ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא נח).

לפי המדרש אהרון אינו זוכה להיות בסוד השיח עם השכינה, אהרן שיוצא ונכנס באוהל מועד אינו רואה בו ואינו שומע את מה שמתרחש בין הקב"ה ומשה. השיחה שהתנהלה בין ה' למשה בנדודים עד כה, מתכנסת לתוך ההיכל. הדגש בפירוש הזה הוא על האינטימיות שבין משה וה' וההחלטה לבנות לה בית. אפילו המבנה הגדול של המשכן המשמש את עם ישראל הוא ביסודו תשתית לקשר המיוחד הזה. כמו שבית ספר הוא התירוץ לדיוני המורים, והאוניברסיטה והסטודנטים הם המנוף למחקר. "ונועדתי"- הקב"ה מייעד את עצמו למשה.

הקשר עם הקב"ה המתבטא בייעודים השונים של המשכן הוא קשר מגוון שיש לו גם ביטויים יומיומיים בהעדר משכן. קשר של מעורבות מלמעלה, ושל ציפייה מלמטה, אבל גם קשר דיאלוגי שביטויו באופנים משתנים בנפשו של האדם, בעת שהוא עומד על פרשת דרכים ומוביל את דרכו שלו, בעת שהוא מתחבט ומתדיין עם קונו וכשהוא מדמה לעצמו את הליווי הצמוד את הדאגה והאחריות שמאפיינים קשר בין בני זוג. המשכן הפיזי הוא אבטיפוס למשכן הפרטי הרעיוני, ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם.

הרבנית עו"ד ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי היא דיקנית הסטודנטים וראשת תכניות בית המדרש לנשים במכללה האקדמית הרצוג

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן