פרשת שמות: המלחמה על הילדים

פרעה אינו חושש מכמה יהודים שגרים בארץ מצרים, החשש שלו הוא הווצרותו של "עם". מה הוא עושה להתמודד עם זה ומה התיקון שלנו?

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 15/01/17 14:10 יז בטבת התשעז

פרשת שמות: המלחמה על הילדים
פרטי, צילום: פרטי

ממה פרעה חשש?

בתחילת הפרשה מסופר לנו על חששו של פרעה (פרק א): "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ". החשש של פרעה איננו מכמה יהודים שגרים בארץ מצרים, החשש של פרעה הוא מ"עם". נוצר כאן עם מיוחד, עם רוחני שמאיים עליו.

דרכו של פרעה

פרעה מקווה שהוא יצליח להכניע את העם הזה ע"י שרי מיסים, אך התורה מעידה: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", עם ישראל ממשיך לגדול ולהתרבות. פרעה נוכח לדעת שגם עבודת פרך לא מועילה, ולכן פונה למיילדות העבריות שיהרגו את התינוקות הבנים. הוא לא מצליח בכך ומחליט לערוך לחסל את התינוקות הבנים, לפגוע בהמשכיות של העם הזה. לא מפריע לפרעה שיש כמה אנשים מבני ישראל, מפריע לו שהעם הזה ממשיך ומוליד כאן מסורת לדורי דורות של משהו גדול. פרעה מנסה לפגוע דווקא בילדים, דור ההמשך. הוא לא מוכן שהרעיון האידאולוגי של העם הזה יימשך.

דור ההמשך לאורך שעבוד מצרים

לאורך סיפור יציאת מצרים כל הדיון הוא סביב הילדים. במדרש המפורסם (ילקוט שמעוני שמות רמז קסה) מתנהל ויכוח בין מרים לאביה, עמרם, הדיון הוא סביב השאלה אם ללדת ילדים או לא ללדת. מרים הילדה הסבירה לאבא שלה את חשיבות ההמשכיות, שאסור לוותר חלילה על דור ההמשך בכל מחיר. ואכן עמרם בסוף מודה לבתו, ומחזיר את אשתו ואחריו כל ישראל מחזירים את נשותיהן. כוחנו בהעברת המסורת הלאה. אנו לא עומדים בפני עצמו, אלא יש לנו עבר ויש לנו עתיד.

הדיון הוא סביב הילדים

דיון זה בין עם ישראל לפרעה לא נפסק, הוא ממשיך אף לאורך עשר המכות. בשעה שפרעה מתחיל קצת להישבר הוא מסכים לשלוח לעבוד את ה' רק את הגברים אך לא את הילדים (שמות פרק י, פסוקים ח-יא). אך משה מסרב וטוען "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ", אצלנו הילדים הולכים יחד עם הזקנים, יש לנו מסורת, ולא נוותר עליה. לא ניתן לך לחנך את ילדנו.

מכת בכורות

אולי זו הסיבה שהמכה האחרונה והקשה בעשר המכות היא דווקא "מכת בכורות". תפקיד הבכור במשפחה הוא לגשר בין הילדים הקטנים להורים. דווקא את עניין הבכורה פרעה הרשע ניסה להרוס. ה' אומר לפרעה אצלנו מה שחשוב זה החיבור בין ההורים לילדים. אצלנו נקודת הקשר בין האב לבנו היא יסוד ומהות בעבודת ה'. דווקא שם פרעה מקבל את המכה הכואבת, שיבין שאצל עם ישראל אין ניתוק בין ההורים לבנים.

קורבן הפסח

נראה שזו הסיבה מדוע ה' מצווה את עם ישראל ביציאת מצרים עצמה (שמות יב) לקחת כבש לפי משפחות ולפי בתים ולאכול אותו: "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:"

ישנה חשיבות חשוב דווקא בשעת היציאה שעם ישראל יבין מי המשפחה שלו, מאיזה בית אבות הם הגיעו. זה העניין של יציאת מצרים המשך ה"מסורת" מאברהם אבינו עד בית המקדש שיקום ויבנה.

ה' ממשיך ומצווה: "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה, וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ:" ישנו ציווי לאכול בלילה הזה כל המשפחה יחד (לא בשני בתים). וכן ישנו ציווי לאכול בנחת "ועצם לא תשברו בו", כדי שהדור שיוצא ממצרים יבין את אותה מסורת משפחתית שעוברת דרכו, וחייבת לעבור לדורי דורות. כפי שמיד ממשיך הפסוק וכותב: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם:". מה שחשוב זה שהדברים יעברו לבנים שלכם, אותה חוויה של יציאת מצרים תעבור לדורות הבאים.

כל מהותו של ליל הסדר בנוי על העברת המסר לדורות הבאים שאנו ממשיכים את יציאת מצרים לדורות עולם.

דור העתיד

זו הסיבה שגם כל ההתמודדות האמונית שהתורה מתארת שתגיע בעתיד היא ממשיכה להיות סביב הבנים: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם". התיקון למה שפרעה הרשע ניסה לעשות זה דווקא לפנות אל הילדים שוב, ולמסור להם את המסורת מדורי דורות. להעביר להם את המסר האלוקי מאותו יום שבו יצאנו ממצרים וקבלנו את ייעודנו עד ימינו אלה. להעביר להם שאנו מצפים לגאולה השלימה שתבוא בקרוב. הכוח של עמ"י היא אותה מסורת מדהימה שיש לנו.

לסיום

שנזכה להרבות בקשר בין ההורים לילדים, ומתוך כך נזכה לחיבור של העבר, ההווה והעתיד שיוביל לגאולה השלימה בקרוב.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן