על סבך של בעיות

משה יכול היה לטפל בכל אחת מהקבוצות בנפרד, לענות לכל אחת מהטענות בפני עצמה. אבל הוא הרגיש כי כאן צריך לפעול באופן אחר, לבטל את כל המערכת. הארץ הבולעת את כולם על רכושם ועל בתיהם, היא ביטוי חריף לביטול שכזה

חדשות כיפה ד"ר משה מאיר 17/06/15 17:40 ל בסיון התשעה

על סבך של בעיות
משה מאיר, יחצ, צילום: משה מאיר, יחצ

בשיאה של פרשת קורח, ענישתו וענישת קהלו:

...וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.

וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ.

וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה, וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל.

נניח שנקבל את החשיבה התנ"כית, כי עונש כבד עד מוות ראוי למורדים. עדיין הפרשה מעוררת תמיהה: מדוע צריך היה לענוש כך? לא די היה להרוג את האנשים? מדוע לבלוע אותם ואת בתיהם ואת הרכוש? מדוע להפעיל תותחי ענישה כבדים כל כך, שמשה מגדיר אותם כ'בריאה'? בואו ונתלה את השאלה הזאת, ונשוב לעיין במרידה שהובילה לפתיחת פי הארץ. התבוננות בפרשה מורה, כי יש כאן מקבץ של שלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה - קורח הלוי ועדתו, השניה - של דתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן. הקבוצה השלישית היא של מאתיים וחמישים אנשי שם. לכל אחת מהקבוצות היתה טענה שונה אל משה. כנראה שטענתם של אנשי השם היתה:

כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?!

מתוך תגובתו של משה לקורח, כנראה שהטענה שלו ושל עדתו היתה שונה:

וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר: בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו...

הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן ה' וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם.

וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה?!

בעוד שאנשי השם טוענים שלא צריכה להיות מנהיגות כי כולם שווים, טוען קורח כי שבט לוי צריך להיות שבט הכוהנים, כל לוי צריך להיות כוהן. דתן ואבירם טוענים טענה אחרת לגמרי:

הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?!

אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ, וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם, הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר?! לֹא נַעֲלֶה!

טענת דתן ואבירם היא שמשה נכשל במימוש המשימה שהוטלה עליו. בשלב הזה לא מוזכר און בן פלת, וזה הביא את חכמים לומר כי אשתו מנעה ממנו להמשיך ולהשתתף במרידה [סנהדרין ק"ט ע"ב]. מכאן עולה כי האתגר שעמד מול משה היה אתגר רב מערכתי, מרידות שונות, מורדים שונים, אנשים שמתווספים לעגלות הנוסעות, אחרים שיורדים מהן. איך מתמודדים עם מערכה מורכבת כל כך?

הפילוסוף הצרפתי דקארט כתב ספר 'על המתודה', בו הוא מתווה דרך כיצד להתמודד עם בעיות קשות. שלושה מהכללים שחקק הם:

א. לחלק כל בעיה לחלקים רבים ככל האפשר.

ב. לסדר את בעיות המשנה בסדר, מן הקל אל הכבד ולפתור אותן אחת אחת.

ג. לערוך את כל הפתרונות המתקבלים במערכה אחת שלימה.

והנה, למרות השיטה שהוא עצמו יצר, בספרו השני - 'הגיונות' - הוא מתמודד עם קושי באופן שונה לחלוטין:

לפני כמה שנים נוכחתי לדעת שעוד בהיותי צעיר לימים קיבלתי כמה דעות כוזבות כאמיתיות, ושכל מה שבניתי מאז על יסודות רעועים כל כך, אי אפשר שלא יהא מסופק מאוד ובלתי בטוח. ואז החלטתי שאם ארצה לקבוע במדעים דבר מה מוצק וקיים, אצטרך לנסות בכובד ראש פעם אחת בחיי להשליך ממני והלאה את כל הדעות שעד אותם הימים האמנתי בהן, ולהתחיל שוב הכל מן היסוד.

אילו היה דקארט פועל על פי המתודה שלו עצמו, לא היה משליך את כל הידע שצבר. הוא היה מחלק אותו לחלקים קטנים, בוחן כל חלק ומשליך רק את הפגומים שבהם. מדוע הוא לא פועל כך?

השיטה היא שיטה טובה, אבל לפעמים המערכת כולה נגועה. אפשר להרגיש כי אין גבולות ברורים בין החלקים, וה'זיהום' חוצה את הגבולות. יש טשטוש בנושאים ובאנשים, ולכן רק ביטול המערכת והעמדת מערכת חלופית יכול להואיל.

משה יכול היה לטפל בכל אחת מהקבוצות בנפרד, לענות לכל אחת מהטענות בפני עצמה. אבל הוא הרגיש כי כאן צריך לפעול באופן אחר, לבטל את כל המערכת. הארץ הבולעת את כולם על רכושם ועל בתיהם, היא ביטוי חריף לביטול שכזה. כמו בכריתת איבר נגוע, הסכין חותכת מעבר לגבולות המדויקים של הנגע. רק כך אפשר להבטיח התחלה חדשה ונקייה.

גם משה עצמו לא תמיד מוכן להפעיל את השיטה הזאת. לאחר חטא העגל, מציע ריבונו של עולם לפעול בשיטת ביטול המערכת:

(ט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא:

(י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן