פרשת שמיני: ההתלהבות וסכנותיה

התורה אינה נוקבת בחטא נדב ואביהוא. הכתוב רק אומר שהם הקריבו לפני ה´ "אש זרה". מהו החטא או הפגם האישיותי שהצדיק עונש קשה ונורא כל כך?

חדשות כיפה הרב יונתן זקס 31/03/16 14:06 כא באדר ב'

פרשת שמיני: ההתלהבות וסכנותיה
יחצ, צילום: יחצ

הפילוסוף הסקוטי דיוויד יוּם אומר שיש שתי דרכים שדת יכולה להשתבש בהן: האמונה התפלה, וה-enthusiasm (למען הנוחות נשתמש להלן במילה העברית המציינת אותה היום, "התלהבות"). אלו הן שתי תופעות נבדלות.

האמונה התפלה נוצרת מתוך בורות ופחד. לעתים פוקדות אותנו חרדות ובהלות אי־רציונליות, ואנחנו מתמודדים איתן בעזרת אמצעי מרפא שגם הם אי־רציונליים. ההתלהבות היא ההפך מכך. היא נגרמת מוודאות מופרזת. המתלהב, הנתון לאקסטזה דתית, מתחיל להאמין שאלוקים בכבודו ובעצמו נוסך בו השראה, ועל כן הוא אינו זקוק לתבונה ולאיפוק.


ההתלהבות "רואה את עצמה בשֵלה לקִרְבַה אל האלוקות בלי תיווך אנושי". הנתון להשפעתה מתפקע ממה שבעיניו הוא דבקות דתית, הוא מרגיש שהוא יכול לדלג על כללי הפולחן המקובלים. חוקים ותקנות, חושב המתלהב, נועדו לאנשים רגילים, לא לי. אני, שרוח אלוקים צלחה עליי, יודע יותר. והדבר הזה, אומר יום, יכול להיות מסוכן מאוד.

הנה לנו תיאור מדויק לחטא שנדב ואביהוא, בניו הגדולים של אהרן, מתו בעטיו. התורה מייחסת חשיבות רבה למותם, כי היא מזכירה אותו בארבע הזדמנויות שונות (ויקרא י, א־ב; ויקרא טז, א; במדבר ג, ד; במדבר כו, סא). זה היה אסון מזעזע, שהתרחש דווקא ביום חנוכת המשכן, שנועד להיות מן הימים המרוממים בהיסטוריה היהודית כולה.


התורה אינה נוקבת בחטא נדב ואביהוא. הכתוב רק אומר שהם הקריבו לפני ה' "אש זרה אשר לא צוה אתם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, וימתו לפני ה'" (ויקרא י, א־ב). חז"ל חשו שמוכרח להיות כאן דבר נוסף, איזה חטא נוסף או פגם אישיותי חמור שיצדיק עונש קשה ונורא כל כך.

מה בדיוק? חכמים אמרו סברות רבות. היו שפירשו כי חטאם של נדב ואביהוא היה שנכנסו לקודש הקודשים. אחרים אמרו שהשניים עשו דין לעצמם ולא התייעצו עם משה ואהרן; שהיו שיכורים; שלא התלבשו כנדרש; שלא היטהרו לפני מעשה; שהיו גאוותנים ולא התחתנו כי חשבו שאין אישה המגיעה למעלתם; או שקיוו שמשה ואהרן ימותו כדי שהם עצמם יהיו מנהיגי העם וכוהנים גדולים.

יש שסברו שעונשם בא להם ביום חנוכת המשכן על עוון שנעשה קודם לכן: בהר סיני. התורה מספרת שנדב ואביהוא ושבעים הזקנים עלו להר "ויראו את אלקי ישראל" (שמות כד, י). הם היו ראויים לעונש, כנראה, כי לא הסיטו את עיניהם, או מפני שמיד לאחר המפגש הנשגב מיהרו לאכול ולשתות. רש"י מסביר שם כי הקדוש ברוך הוא השהה את עונשם של השניים כי לא רצה "לערבב שמחת התורה". שבעים הזקנים, מוסיף רש"י, נענשו אף הם, בהזדמנות אחרת.


כל אלה הם פירושים מדרשיים: נכונים, תקפים וחשובים, אך מתרחקים מפשוטו של מקרא. לשון התורה ברורה. הביטוי "אש זרה" הוא, ואין בלתו, זה המופיע בשלושה מבין ארבעת האזכורים של מות נדב ואביהוא בתורה. חטאם היה שהם עשו דבר שלא צווו. הם ודאי עשו כך ממניעים נעלים. משה אישר זאת באוזני אהרן מיד לאחר האסון, באמרו "הוא אשר דבר ה' לאמר: בקרבי אקדש" (ויקרא י, ג). הם היו "מתלהבים", אנשים שמרוב להט דתי האמינו שהבורא מורה להם לנהוג בניגוד לחוקים ולמוסכמות. הבאת אש זרה למזבח אולי נראית עבירה קטנה, אך בתחום הקודש גם מעשה לא־מורשה יוצר סדק במעטפת הכללים שעלול להתרחב לכדי שבר. ממש כמו שבכּורים גרעיניים נדרשים נוהלי בטיחות מחמירים.


שתי מערכות נפרדות פועלות במוחנו. הפסיכולוג חתן פרס נובל דניאל כהנמן מכנה אותן "חשיבה מהירה וחשיבה אטית". המוח המהיר, המערכת הלימבית, משחרר רגשות, בעיקר בתגובה לפחד. המוח האטי, קליפת המוח הקדם־מצחית, הוא רציונלי, מחושב, ומסוגל לשקול השלכות לטווח ארוך ומהלכי פעולה חלופיים. הכפילות הזו אינה מיותרת ואינה מקרית. בלי תגובות אינסטינקטיביות לסכנה לא היינו שורדים. אבל בלי המוח האטי והמחושב היינו נופלים פעם אחר פעם להתנהגות הרסנית כלפי הסובבים אותנו וכלפינו עצמנו. אושרו של היחיד ושרידותה של התרבות תלויים באיזון העדין שבין שתי המערכות.


החיים הדתיים, דווקא משום שהם מעוררים כמיהה ולהט, זקוקים במיוחד לגבולות ולכללים ולטקסים, לתדריך עבודה פרטני. אש האמונה יכולה להבעיר - ויכולה להאיר. להבעיר ולשרוף ולהיות אש־תופת כשמניחים לה להשתולל חופשית - או להאיר את חיינו ואת כבוד ה' כששמים אותה במסגרת ברורה. מן הסיבה הזו כוללת תורת ישראל דינים ופרטים מרובים כל כך. וככל שאנו מתקרבים לה', כך אנו זקוקים להם יותר.

התרגום באדיבות הוצאת מגיד, המאמר מתפרסם בכל שבת בעלון קרוב אליך.

הרב יונתן זקס, רבה הראשי לשעבר של בריטניה, פרופ' בקינגס קולג' בלונדון, באוניברסיטת NY ובישיבה יוניברסיטי.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן