Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
מראה המשקפת את המחיר הכבד שמשלם הפרט - כיפה

מראה המשקפת את המחיר הכבד שמשלם הפרט

עולם הכהונה הוא עולם מסודר, מאורגן, טהור, עולם שבו כל פרט יודע את מקומו, תפקידיו יעדיו ושליחותו. אולם השלמות והטהרה בראשית הפרשה מתרסקים בכל רעש גדול בסיפור "המקלל" המסיים אותה

חדשות כיפה אורה קראוס 29/04/15 17:38 י באייר התשעה

מראה המשקפת את המחיר הכבד שמשלם הפרט
מכון המקדש, צילום: מכון המקדש

פרשת אמור פותחת בפרוט הדינים הייחודיים לכוהנים, עקב מעמדם כמשרתי ד' עליהם לשמור על מסכת כללים קפדנית הקשורה להלכות הטמאות למת, לדיני נישואין ושמירת יוחסין קפדנית .

גם בתוך משפחות הכהונה עצמן נפסלים מלכהן בקודש בעלי מום. למרות האמירה שאינה פשוטה נראה כי הדבר נצרך -רק הטהור, השלם והיפה יכול לגשת אל הקודש. וכך כותב הרמב"ן על אהרון הכהן בתשובה לתמיהתו מדוע מנוסח הציווי אל זרעו ואינו כולל אף אותו: "כי אהרון קדוש ד' כולו יפה ומום אין בו".

אכן, עולם הכהונה הוא עולם מסודר, מאורגן, טהור, עולם שבו כל פרט יודע את מקומו, תפקידיו יעדיו ושליחותו. הסדר והארגון החיצוניים משקפים את העולם הפנימי ובה בעת משמשים חלק בבנייתו ובכינונו.

אולם השלמות והטהרה בראשית הפרשה מתרסקים בכל רעש גדול בסיפור "המקלל" המסיים אותה. "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי.. וינצו במחנה... וייקוב בן האישה הישראלית את השם ויקלל.." האיש הזה שאין לו שם, שאין לו שבט נוגע בקודש קודשי הקדשים ונוקב בשם המפורש!

המדרש מנסה לפענח מה הביא לכאוס הגדול הזה. על המילים ויצא בן אישה ישראלית - שואל המדרש: מהיכן יצא ? "ומתניתא : מבית דינו של משה יצא מחויב. בא לנטות אוהלו בתוך מחנה דן אמרו לו: מה טיבך לכאן? אמר להם: מבנות דן אני. אמרו לו איש על דגלו באותות לבית אבותם כתיב. נכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב. עמד וגידף!!

מה מנסים חז"ל לרמוז בתלותם את המריבה בשאלת מקומו של האהל? האם גם אותם מטרידה העובדה כי בעולם המאורגן, המסודר על פי שבטים ומחנות אין מקום בו יכול בנם של אישה ישראלית ואיש מצרי לנטות את אהלו? זה ודאי לא מצדיק את הפריצה אל הקודש וזה לא מצדיק את הקללה ולא את ההתנצחות בתוך המחנה.

אלא שזה בהחלט מעמיד מראה המשקפת את המחירים שמשלמים פרטים, שהם אולי קצת שונים, אחרים, ולא נופלים להגדרות המקובלות, בחברה החותרת לטהר ואידיליה.

הפטרת הפרשה (יחזקאל מד') חוזרת שוב אל משפחות הכהונה ומתארת את תפקידם כנושאי ומלמדי התורה "ואת עמי יורו בין קדש לחול .. ואת תורותיי וחוקותיי ..ישמרו.." - התיאור אידיאלי, המציאות קצת פחות. חז"ל אשר יצרו את החיבור בין הפרשה להפטרה ידעו היטב כי השיטה לא הוכיחה את עצמה ,עולם הכהונה לא הצליח לעמוד בייעודו ולהעמיד מערכת רוחנית פנימית המשקפת את ההוד וההדר החיצוני. בתהליך הדרגתי תפסו הם עצמם את מקום הכוהנים כנושאי התורה,לומדיה ומלמדיה.

הדרך אל הקודש נפתחה. נראה לי כי פרשיה זו צריכה להילמד בתשומת לב רבה בעולמינו בעיקר בקרב מחנכים והורים. יהי רצון שנשכיל לבנות מסגרות וחברות מושלמות פחות ומכילות יותר המאפשרות מקום לצמיחה לפרטים השונים בתוכן.

הכותבת היא רכזת בית המדרש אשכולות במכללת שאנן הדתית האקדמית לחינוך

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן