מהו מודל התוכחה המועילה?

משה רבנו לא רק מוכיח, אלא מעורר את עם ישראל להבין שכל אחד הוא חלק ממערכת, חלק מהעם. וכיצד תיאוריו ההיסטוריים מלמדים על סיומה של ההנהגה הניסית?

חדשות כיפה יעל טוויל 22/07/15 11:38 ו באב התשעה

מהו מודל התוכחה המועילה?
דוברות, צילום: דוברות

כולנו אוהבים מחמאות ומאמינים כי העצמה ומילה טובה פועלת עשרת מונים מתוכחה, אך לעיתים כהורים וכאנשי חינוך אנו שואלים את עצמנו מתי ולמי נכון להעיר ומנגד מתי נכון לחשות.

ספר דברים , משנה תורה, כולל את נאומו האחרון של משה רבנו, ודברי תוכחה רבים נאמרים בו בפרקיו השונים. בארבעת הספרים הקודמים הייתה הנהגה ניסית, הנהגה בה היחיד היה במרכז. וכעת טרום הכניסה לארץ עת חונים בערבות מואב, אנו נערכים לשלב הבא - הנהגה טבעית. הנהגתו של משה כוללת תוכחות קשות. הוא אומר פעמים רבות לעם שראוי לו ללמוד מעברו של אבותיו.

שאיפתו ומשימתו של משה היא שהעם יפנים את התוכחה ויחרוט אותה על לוח ליבו. אומרים חכמי המוסר על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך", כי המרחק בין "וידעת היום" ל"והשבות אל לבבך" הוא כרחוק מזרח ומערב.

ובני ישראל מקשיבים למנהיגם ולדברי התוכחה בלב פתוח ושומע. לא מדובר רק על הקשבה והבנה שכלית, אלא על חוויה רגשית שתביא להפנמה ולהבנת הלב.

על תוכחות משה נאמר במדרש הגדול "אמר הקב"ה לישראל: חביבה עלי תוכחת משה לישראל כעשרת הדיברות". תוכחה היא כלי הכרחי להתקדמות. האדם עפ"י רוב לא רואה את נגעי עצמו, ולכן רק הזולת יוכל לעזור לו להתקדם ולגדול, להיות מודע לעצמו ולחברה. מבין ארבעים ושמונה מעלות בהם נקנית התורה נמנית התוכחה כאחת מהדרכים / תנאים, וכדאי לו לאדם להיות מאוהבי התוכחה (אבות ו'). הימנעות מתוכחה הייתה בעיני חז"ל כה בעייתית שאף קבעו (שבת קיט, ב) "לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא הוכיחו זה את זה", וראו במצות התוכחה חלק מאהבת הזולת.

מה חיוני בתוכחה כדי שתישמע? כיצד נהג משה כדי שהעם יקשיב לדבריו? תוכחה מתוך אהבה. משה אהב את ישראל וחש אחראי לעתידם כעם ולהתנהגותם בארץ אליה לא יוכל להיכנס. חכמים קובעים שזהו תנאי - אין תוכחה שאינה מונעת מאהבה. כמו כן, המוכיח חייב להיות אדם שיודע גם לדבר דברי רכות. אם באישיותו הוא אדם נוזף וביקורתי, אין סיכוי כי תוכחתו תישמע ותתקבל.

המדרש בוחר בבלעם הרשע ומשה רבנו כדי להדגים את הרגישות שיש להפעיל בבחירה מי יאמר מה. "ד"א אלה הדברים, א"ר אחא ב"ר חנינא ראויות היו התוכחות לומר מפי בלעם והברכות מפי משה, אלא אילו הוכיחם בלעם היו ישראל אומרים שונא מוכיחנו, ואילו ברכם משה היו אומות העולם אומרים אוהבן ברכן. אמר הקב"ה יוכיחן משה שאוהבן, ויברכן בלעם ששונאן כדי שיתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל" (דברים רבה פרשה א,ד).

"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם". יש לשים לב למצב ולזמן בו מצוי הזולת ואין מקום לתוכחה בשעת צער ומצוקה. אנו רואים שהן יעקב באומרו לרחל "התחת אלוקים אני" והן משה באומרו "שימעו נא המורים", טועים בכך שמתעלמים מהמצב הרגשי והפיזי בו מצוי מקבל התוכחה. בני ישראל נמצאים כעת בערבות מואב, זמן קצר לפני כניסתם לארץ המובטחת ולכן העיתוי להוכיח אותם אפשרי ונדרש.

מלמד אותנו רש"י על רגעים מיוחדים לתוכחה בהביאו את המדרש מספרי - "...ומפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה, כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חברו רואהו ומתבייש ממנו. ושלא יהא בלבו עליו, ושלא יהיו המוכיחין מתוכחין, שהתוכחה מביאה לידי שלום." וכך נהגו יעקב בברכותיו לבניו ומשה בפרשתנו.

'לחיות בגדול' - נקודת מבט נוספת אותה מביא הרב קוק, מחברת בין עוצמתן של התוכחות בספר דברים לבין השלב שבו נמצאים ישראל, אז וגם היום. משה רבנו לא רק מוכיח, אלא מעורר את עם ישראל להבין שכל אחד הוא חלק ממערכת ומהעם. בתיאור היסטורי הוא שוזר התמודדויות ונפילות, ובעזרתן מעביר אחריות לעם וליחיד לפני כניסתם לארץ למצב של הנהגה טבעית.

הרב קוק מבקש שנראה כל רגע ורגע מתוך מבט של גדלות. הרגע הפרטי של היחיד קשור לכלל האומה, וככזה משפיע על עם ישראל כולו. אדם שבוחר ברגע מסוים להרחיב את המבט ולפעול, הופך את הרגע לנצחי ולבעל משמעות - "האנשים הגדולים באים להמבוקשים היותר קטנים בדרכים של גדלות" (אורות הקודש ח"ב עמ' שעז).

בנימה אישית - בשנים האחרונות אנו עוסקות במדרשה בנושא 'לחיות בגדול'. לשמחתנו הבנות מצביעות עליו כמנוע להתקדמות ולמשמעות בחיים. מפגשים עם אנשים חדורי תחושת שליחות מציבים לבנות אתגר ולאורם הן מעצבות עולם ערכי ובונות את אישיותן. אני סבורה שכאנשי חינוך אנחנו נעים באחריות ומתוך תפילה למצוא איזון רגיש, בו נדרש לעיתים להוכיח ולהעיר. קורה גם שתוכחה נאמרת מתוך כעס, אכזבה וניכור. הכרחי כפי שלמדנו ממשה שתנבע מתוך קירבה ואהבה ובזמן הנכון. פעמים ניתן 'לעקוף' ולוותר על תוכחות שונות כשמציבים לפתחו של הנוער אתגרים המאפשרים להם להרגיש אחריות והשפעה, ואז יוכלו לצמוח ולפעול מתוך מודעות וגדלות.

הכותבת היא מנהלת חטיבת אור תורה ע”ש ג’ני ספירשטיין, מבית אור תורה סטון

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן