פרשת החלומות

אחי יוסף לא העלו את יוסף מהבור, הוא גם לא נמכר על ידם. לא רק ראובן, אלא גם אחיו הופתעו כי יוסף נעלם מהבור. מדוע זה לא מסתדר עם הפסוקים?

חדשות כיפה מאיר דויטש 09/12/14 19:01 יז בכסלו התשעה

פרשת החלומות
מאיר דויטש, צילום: מאיר דויטש

הגענו לפרשת "וישב" שבספר בראשית, פרשת "החלומות".

יוסף חולם על "אלומות" ו"כוכבים", שר המשקים חולם ועמו גם שר האופים. הפרשה בקושי מסתיימת ופרעה מתחיל גם הוא לחלום - על "פרות" ועל "שיבלים".

יוסף חולם את החלומות, וכדי להתגרות באחיו הוא מספר אותם להם. אני, הנער בן השבע עשרה, איני רק האהוב על ידי אבא, שעושה לי במו ידיו כתונת פסים, אלא, למרות שאתם מבוגרים ממני, אני עתיד למלוך עליכם. האם זה פלא שאחיו מקנאים בו, שונאים אותו וזוממים להורגו?

נראה את הטקסט בפרשתנו:

בראשית פרק לז

(יט) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא:

(כ) וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו:

(כא) וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ:

(כב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו:

(כג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו:

(כד) וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם:

(כה) וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה:

(כו) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ:

(כז) לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו:

(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה:

(כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:

(ל) וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא:

נחזור לפסוק כ"ח: וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף.

ובהמשך כתוב: בראשית פרק לז

(לו) וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים:

ומאוחר יותר נאמר: בראשית פרק לט

(א) וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה:

דעת המפרשים ידועה. מדינים מוכרים לישמעאלים, ישמעאלים למדינים. יוסף נמכר פעמים רבות.

ננסה להתרכז בנושא:

ישמעאלים הם אנשי הובלה של סחורות, וכן האורחה בדרכה למצרים. "נושאים [...] הולכים להוריד מצרימה", וגם המכירה שלהם לפוטיפר אומרת: מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה

מדינים הם סוחרים. נאמר במפורש: "מדינים סוחרים"

אם כן נוכל לסכם:

המדינים מוכרים את יוסף לישמעאלים. הישמעאלים מורידים אותו מצרימה (אנשי הובלה). הישמעאלים, שאינם סוחרים, מבקשים מהמדנים לתווך במכירת יוסף לפוטיפר. נשים לב, לא מדינים אלא מדנים. איני יודע מדוע המפרשים וגם התרגום קוראים למדנים מדינים. מי הם המדנים? ניזכר בפרשת חיי שרה וילדיו של אברהם מקטורה:

ותלד לו אֶת זימרן, ואת יוקשן, ואת מדן, ואת מדין [...] (בראשית כה, ב). בין צאצאיו היו שני בנים: מדן ומדין.

מה שנאמר כי פוטיפר קנה את יוסף מהישמעאלים, נוכל לומר - ככתוב, המדנים מכרו אותו לפוטיפר, ופוטיפר קיבל את יוסף מיד הישמעאלים, המובילים, להם היה שייך.

ברצוני להתעכב בפסוק כ"ח: וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף.

נתאר את המאורע לפי הפשט.

בעצת ראובן שרצונו להציל את יוסף ולהחזירו לאביו, יוסף מושלך על ידי אחיו לבור במדבר.

האחים מתרחקים מהבור שבמדבר ויושבים לאכול לחם, משם הם רואים אורחת ישמעאלים מובילה סחורות, בדרכה למצרים.

יהודה מציע למכור את יוסף לישמעאלים. האחים שומעים את ההצעה. ההצעה לא זוכה לדיון, לא זוכה להסכמת שאר האחים ולא נעשית כל פעולה על-ידם, כמו שנאמר: "וישמעו אחיו". לא אמרו איש אל אחיו נמכרנו.

סוחרים מדינים עוברים במקום - כנראה שבני יעקב לא רואים אותם. המדינים רואים את יוסף בבור או שומעים רעשים ובודקים עם נמצא מישהו בבור. הם, המדינים, מעלים את יוסף מהבור ומוכרים אותו לישמעאלים.

בינתיים, כאשר ראובן שמע את הצעת אחיו יהודה למכור את יוסף, הוא משאיר את אחיו ליד שולחן האוכל ורץ אל הבור, לפני שאחיו ידונו בהצעתו של יהודה ויקבלו החלטה, וזאת כדי להציל את יוסף ולהחזירו לאביו. כאשר מגיע ראובן אל הבור כבר עזבו המדינים את המקום. הוא מפנה מבטו אל הבור, סוקר את הבור פעם או פעמיים ולא מוצא בו את יוסף. הוא חוזר אל אחיו הסועדים, קורע בגדיו ואומר להם: "הילד איננו".

זה הסיפור לפי הפשט. האחים לא העלו את יוסף מהבור, הוא גם לא נמכר על ידם. לא רק ראובן, אלא גם אחיו הופתעו כי יוסף נעלם מהבור.

ננסה לראות האם נוכל לקבל את הטענה כי האחים מכרו את יוסף.

נחזור לפסוק: וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף.

אם האחים מכרו את יוסף, אז הפסוק צריך להיות כך:

וַיִּמְשְׁכוּ (או וימשכו אחיו) וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף. לראשית הפסוק אין כל קשר למאורע. אם האחים מכרוהו, מדוע מוזכרים כאן בכלל המדינים: "ויעברו אנשים מדינים סוחרים"? הרי, כאמור, אין להם כל חלק בסיפור שלנו, לא בהוצאת יוסף מהבור ולא בסחר עם הישמעאלים. המכירה הייתה על ידי האחים לישמעאלים ישירות.

האין זה מחזק את הטענה כי הם, המדינים, הם אלה שהעלו את יוסף מהבור ומכרוהו?

אם האחים היו המוכרים, הרי, כאשר זועק ראובן בשובו מהבור "והילד איננו", ודאי היו אומרים לו אחיו: "ברור שאיננו, הרי מכרנו אותו. הנה חלקך מעשרים הכסף שקיבלנו עבורו". האם גם אחיו היו מופתעים כמוהו שהילד איננו?

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן