וַיַּרְא ד' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. יִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. בראשית ו'(ה'-ו'). השאלה העולה בפסוק היא כיצד יוכל האדם לעשות רק רע כל היום? הרי לפחות בזמן השינה האדם אינו חוטא, אז מהי הכוונה לרע כל היום?
ננסה לבאר זאת על פי תורתו של המקובל הרב יהודה אשלג זצ"ל (מחבר ביאור הזהר "הסולם"). ניתן לחלק את כוחות הרצון בעולם לארבעה אבות טיפוס- הראשון משפיע על מנת להשפיע, השני לקבל על מנת לקבל, השלישי להשפיע על מנת לקבל והרביעי לקבל על מנת להשפיע.
נבאר את המשמעויות בקצרה:
המודל הראשון יכול להתקיים בשלמות רק אצל בורא עולם, שכן ביכולתו להשפיע על כל הנבראים ומבלי לרצות לקבל מהם דבר. אם כן, הקב"ה משפיע על מנת להשפיע, זאת בעוד שאם אדם ינסה ללכת בדרך זו, מהר מאוד הוא יתכלה נפשית, רגשית ואף פיזית. אין באדם מסוגלות להיות משפיע על מנת להשפיע, שכן הוא צריך מקור הזנה וחיות שימשיכו לו את החיים.
המודל השני- מקבל על מנת לקבל, נמצא בצד ההפוך של המדרגה הראשונה; אדם שחי במציאות של אגואיסטיות מוחלטת ושברצונו לקבל על מנת לקבל בלבד ושאין ברצונו להשפיע שפע לזולתו יקרוס בסופו של דבר.
המודל השלישי- להשפיע על מנת לקבל מתאר לנו מציאות של אדם שכל מגמתו הינה להשפיע, אך בסתר ליבו הוא חפץ לקבל וכתוצאה מכך ליהנות משפע ולכן הוא לא מסמל את המודל הנכון.
המודל הרביעי- מקבל על מנת להשפיע: מתאר את מערכת החיים הנכונה והשלמה שבה האדם יוכל להופיע בחייו בעולם הזה ועל ידה יוכל לממש את פנימיותו. נבאר מודל זה - מעצם היותנו נבראים אנו חפצים לקבל, אך היכולת שלנו היא ליצור מעגל של חיים ושעל ידי הקבלה נוכל להשפיע על הזולת. לפיכך, נוצרת תנועה בין הרצון הטבעי שבאדם לקבל ועל ידי התרוממותו והתדמותו לבורא העולם הוא משפיע מטובו על הזולת.
ננסה לתת משל שיבאר רעיון זה- בארץ הקודש בצפון נמצאת הכינרת המקבלת שפע מהנהרות שזורמים אליה- נהרות הירדן, הדן והבניאס וממנה יוצא הירדן וזורם לדרומה של ארץ ישראל. התחנה האחרונה של הירדן היא ים המלח שנקרא גם "ים המוות". הכינרת שמקבלת שפע מהנהרות הזורמים אליה ממשיכה את אותו זרם של נתינה כלפי מטה וכך נוצר בה מעגל של חיים- לקבל על מנת להשפיע ולפיכך מימיה מתוקים וזכים, אבל כאשר המים זורמים לים המלח שמקבל על מנת לקבל מבלי להשפיע על הזולת, נהפך אותו הים לים המוות.
וכך, גם בדור המבול וגם בפסוקנו נאמר- "רק רע כל היום". רע הוא מראשי תיבות של "רצון עצמי". כלומר, שהאדם חי כדי למלא את רצונותיו מבלי להשפיע על הזולת ממילא האגואיסטיות שבו מתגברת ואין בו רצון להיטיב לזולת ובכך הוא נהפך להיות "רע כל היום"- כלומר אישיותו אינה מיישמת ומגלה את הטוב שבה ואינה מעניקה לזולת. שלושה סימנים לבניו של אברהם אבינו - ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. עבודתו של אברהם אבינו הייתה לקבל על מנת להשפיע- לקבל מהבריאה, מרצון ה' על מנת שיוכל להשפיע לשאר הנבראים.
הכותב הוא נשיא הגרעין התורני וראש ישיבת ההסדר בראשון לציון