"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. רש"י באר השירה- פרשת האזינו והרמב"ם מרחיב ואומר שכל התורה כולה נקראת שירה.
בדברי רבותינו חז"ל ישנה הבחנה ברורה בין שירה לזמרה: הזמרה מזכירה לנו את מלאכת זומר בכרם, הסרת האנסים המיותרים מעץ הגשם וכתוצאה מכך מתחזקים השורשים והאנשים, כלומר שזמרה פעולתה לברר ולהסיר את הפסולת החוצה.
לכן, אנו אומרים כל בוקר פסוקי דזמרה- זומרים את המחשבות המיותרות והלא רצויות לפני שנגיע לקריאת שמע. אך שירה מבטאת את ההשכלה, התפישה הרוחנית המתגלית על האדם ההוגה בתורה, ומתוך כך משיג ותופס את מצוות התורה, חוקיה ומשפטיה. ועתה כתבו לי את השירה הזו- היא מבטאת את כל התורה כולה, שכל התורה באה ללמד אותנו על מציאות ה' והנהגתו את העולם.
ושירה זו כתובה בשני עמודים- האחד מימין ואחד משמאל- ללמד אותנו שכל עוד האיזון נשמר כראוי, שני העמודים הללו יכולים להישאר קיימים, אבל אם במעשינו נפר את האיזון, העמודים יכולים לנוע ימין או שמאל ולהביא התרחשויות רבות בעולם.
מבנה זה נקרא אריח על גבי אריח בעוד ששירת הים כתובה אריח על גבי לבנה. אם כן, שני העמודים מהווים כשני עדים המזכירים לנו ואף מזהירים אותנו לשמור את הדרך הנכונה והישרה שיילכו בה בני ישראל.
הכותב הוא נשיא הגרעין התורני וראש ישיבת ההסדר בראשון לציון