צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ". (שיר השירים ג', י"א)ביום חתונתו זו - מתן תורה. ביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש.(תענית פ"ד)
חז"ל מתארים את מתן תורה כחתונה (שבת פח,ב). עם ישראל בא בברית עם הקב"ה מתחת להר סיני -החופה. בני ישראל - הכלה, אמרו "נעשה ונשמע" וכך זכינו לדביקות עליונה עם הקב"ה. כדי לשמֵר דבקות עם הבורא, נצטווינו לבנות מקדש, כדי שהקב"ה ישכון בתוכו , אתנו, בהמשך למעמד הר סיני (רמב"ן שמות כה,א).
חז"ל מתארים במדרש שעד שנתנה התורה - המשולה לכלה, לעם ישראל -החתן, היה החתן מגיע לבית חמיו - לקב"ה. לאחר הנישואין, מבקש אבי הכלה לבוא לבקר אצל בִּתו יחידתו. כך, עד שנִתנה התורה היה משה עולה לקב"ה. משנתנה תורה ביקש הקב"ה ,כביכול - אבי הכלה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". (שמות רבה תרומה לג).
אפשר ללמוד ממדרש זה על שני שלבים בעבודת ה': א. לפני שנתנה תורה - היה אדם צריך להתעלות ולפרוש מהעולם הזה כדי לזכות ולהידבק בבורא, כדוגמת משה רבנו שעלה למרום, לא אכל ולא שתה ארבעים יום. ב. אחר שנתנה תורה - עבודתנו היא לעשות "נחת רוח ליוצרנו". להוריד -להנחית(נחת=חתן) את השכינה לתוך עולמנו.
כדי לזכות להתחבר לקב"ה, אין צורך בפרישות עליונה כמלאכי השרת. אחר שנצטווינו לעשות מקדש, ניתנה לנו האפשרות לעבוד את ה' בתוך העולם הגשמי. בהדרכת התורה ובקיום המצוות, אנו יכולים לזכות לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות את עולמנו ככלי להשראת השכינה, אותה מציאות ושלימות הנמצאת ב"מרום".
אשר על כן, המקדש הוא שטח בו הקב"ה "צִמצם", כביכול, את שכינתו ושם יש אפשרות להתעלות להתקרב לבורא,לדבר אליו ולכפר על עוונותינו: "דִרשו ה' בהִמצאו, קראוהו בהיותו קרוב".
הכרובים מזהב, בדמות זכר ונקבה, פורשים כנפיהם על הכפורת, על ארון העדות, בתוך קֹדש הקדשים, מקום עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. בתוך ארון העדות היו מונחים לוחות הברית- הכתובה שלנו. לוחות ראשונים השבורים והשניים שפסל לו משה. בנוסף נמצאו שם צנצנת המָן ומטה אהרון שפרח -סמלי נדוניה , דורונות שקבלנו מה' בתקופה בה : זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ--לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.(ירמיהו ב', ב')
בית המקדש הוא ביתנו המשותף עם ה'. משכן - ראשי תיבות: מיטה, שולחן, כסא, נר, סממנים של בית. שולחן=לחם הפנים. נר=מנורה. ארון הברית משמש גם כסא - מושב השכינה, וגם מיטה. מיטה כיצד? קֹדש הקדשים הוא מקום אינטימי ומוצנע ,חדר המיטות בבית המקדש. כפי שמסופר בספר מלכים:
וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת-הַמֶּלֶךְ-יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת-יוֹאָשׁ בֶּן-אֲחַזְיָה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים--אֹתוֹ וְאֶת-מֵינִקְתּוֹ, בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת .(מלכים ב', י"א, א-ב) רש"י, ד"ה בחדר המיטות:' בעליית בית קה"ק...וקורא אותה חדר המיטות על שם בין שדי ילין (שיר השירים א' יג).
בדי הארון היו בולטים מבעד לפרוכת ונדמים למתבונן מבחוץ כדָדִים. בשלושת הרגלים היו מגוללין את הפרוכת ומראין לעולי הרגל את הכרובים מעורים זה בזה: ראו חיבתכן לפני המקום כחיבת זכר לנקבה.
מאז חורבן בית ראשון נעלם ארון הברית נעלמו הכרובים,מאז חורבן בית שני בית ה' חרב.
בשנים האחרונות מנהג יפה יש להן לכלות ביום חתונתן. כלה עולה להר הבית, מקיפה אותו כאותה כלה המקיפה את החתן בעוד לבה מדובב כמיהה ותפילה לקב"ה שישוב אלינו בקרוב. במהרה נזכה לבנין בית ה', לארון הברית הכרובים שעליו ושכינה ביניהם ,בינינו. במהרה בימינו אמן.