השארו מעודכנים

הכניסו לתיבה את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם, ותקבלו התראה בכל פעם שמתפרסם עדכון כשרות חדש באתר. אין יותר פשוט מזה

הצטרף
באדיבות המצלם

פרשת יתרו : נאמנות שמובילה לגדולה

יתרו מסמל את דמות המאמין הפועל לשם שמים ועל כן הוא זוכה לכבוד הגדול שמשה וכל העם יוצאים לקראתו, מעטרים בשמו את פרשת מתן תורה, ואף לומדים ממנו את פרשת מינוי הדיינים. הרב יאיר בן מנחם על סוד גדולתו של יתרו

הרב יאיר בן מנחם
כ שבט תשע"ז, 16/02/2017 17:58

 לכבוד גדול זכה יתרו חותן משה בפרשת השבוע שלנו, כבוד לשעה וכבוד לדורות. עם ישראל מגיע למרגלות הר סיני מקבל את התורה שבזכותה הוא יצא ממצרים (רש"י ג, יב) וזוכה לשמוע את קול ה' ולקבל את עשרת הדיברות. עם ישראל ועִמו העולם כולו מתעלים אל אחד הזמנים הגבוהים והנעלים ביותר בתולדותיהם, ונקל היה לשער ששמה של פרשה שכזו יישא בתוכו את אִזכור מעמד הר סיני או לפחות את אִזכור שמו של מי שעלה אל הר סיני והוריד את התורה, משה איש הא-לוקים. אך הינה זה פלא לכבוד הגדול הזה זכה דווקא יתרו, ודווקא שמו נבחר לעטר את הפרשה המקפלת בתוכה את המעמד האדיר הזה. אך לא רק לדורות נחל יתרו כבוד גדול, אלא גם לשעה. כך מתארים חכמים (תנחומא ויגש ז) את קבלת הפנים לה זכה יתרו עם בואו אל מחנה ישראל :

"אמר רבי יודן בשם רבי איבו : שני בני אדם ראו כבוד גדול מה שלא ראה בריה בעולם, ואלו הן, יתרו ויעקב. יתרו כשבא אצל משה, כתיב בו ויצא משה לקראת חותנו, מי היה רואה משה יוצא ואינו יוצא, שרי אלפים ושרי מאות יוצאין ולא היה יוצא, שבעים זקנים יוצאין ולא היה יוצא, אהרן כהן גדול יוצא ולא היה יוצא, התחילו כל ישראל יוצאין לקראת יתרו...".

וכבר שאל רבנו אור החיים הקדוש בשל מה זכה יתרו לכל הכבוד הזה :

"וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתב על ידו פרשה זו והן אמת כי הוא כיבד משה עבד ה' והנה שכרו שכבדו ה'. אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה חס ושלום כפחות ידיעה בעם ה' עד שבא כהן מדין והשכילם ?"    

נראה שאת התשובה לשאלה הזו ניתן למצוא בשורשי אישיותו של יתרו. חכמים (סוטה יא, א) מלמדים אותנו שעוד קודם שיתרו היה כהן מדין הוא היה אחד משלושת יועציו הבכירים של פרעה :

"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי סימאי, שלשה היו באותה עצה, בלעם ואיוב ויתרו. בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נדון בייסורין, יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית".

שלושת יועציו של פרעה בשעת גזרת "הבה נתחכמה לו", נקטו בשלוש גישות שונות, והקב"ה שילם לכל אחד מהם כדרכיו וכפרי מעלליו. בלעם שיעץ להכביד על ישראל, נהרג בחרב. איוב ששתק אל מול הדברים נידון בייסורים, ואילו יתרו שהתנגד לדברים אך ראה שאין לו כל יכולת להשפיע על ההחלטה ועל כן ברח ולמעשה וויתר על מעמדו הרם כיועץ המלך במצרים, זכה שבשל כך ישבו מבני בניו בסנהדרין שבלשכת הגזית.

יתרו היה מוכן לשלם בכבודו ובמעמדו כדי לא לתת את ידו לגזרות על עם ישראל, כסאו לא היה חשוב לו יותר מנאמנות לדרכו, ובהמשך הוא אף מוכן לוותר על כבודו במדין, ולסבול חרם קשה, כדי לא למרוד באלוקי ישראל, כדברי במדרש (שמות רבה א, לב) :

"יתרו כומר לעבודת כוכבים היה וראה שאין בה ממש וביסר עליה, והרהר לעשות תשובה... וקרא לבני עירו ואמר להם: עד עכשיו הייתי משמש אתכם, מעתה אני זקן. ... עמדו ונידוהו שלא יזדקק לו אדם, ולא יעשו לו מלאכה, ולא ירעו את צאנו, ... לפיכך הוציא בנותיו".

יתרו נאמן לדרכו ואינו מוותר עליה בגלל שיקולים של כבוד או תועלת. תחילה הוא מוותר על מעמדו הרם במצרים, לאחר מכן אף על מעמדו ככהן מדין, ובהמשך הוא אף מכניס לתוך ביתו את משה שהיה מבוקש על ידי המלכות במצרים.

אלא שלמרבה הפלא למרות כל האמור מגלים לנו חכמים (שמות רבה כז, ב) שכאשר יתרו הלך וקרב אל מחנה ישראל משה רבנו לא יצא להקביל את פניו עד שהקב"ה ציווה אותו לעשות כן :

"ר' אליעזר אומר: הקב"ה אמר לו צא! ... א"ל הקב"ה: ... אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחק, ... אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו. אדם זה שבא אצלי לא בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר, אף אתה קרבהו אל תרחיקהו. מיד, ויצא משה לקראת חותנו"

הקב"ה מצווה את משה לצאת להקביל את פני חותנו, ואף מורה לו לקרב אותו ולא לרחקו. דברים מהם משמע שאילולי ציוויו של הקב"ה משה לא היה יוצא לקבל את פני חותנו, וייתכן שאף היה מרחיק אותו, ומאילה עולה השאלה : מה זה קרה למשה רבנו ? ומדוע הוא זקוק לציוויו של הקב"ה כדי לכבד את חותנו שעמד לו בשעת צרתו ?

ייתכן ומשה חושש שמעשיו של יתרו נעשו רק מיראה, כפי שמצאנו במדרש (אוצר המדרשים, ערך 'משה') שיתרו מזהיר את פרעה "כי כל מי ששולח בהם ידו לא ינקה", ואף מזכיר לו "מה נעשה לפרעה שלקח את שרה אשת אברהם וכן לאבימלך, וגם מה שנעשה לארבעת המלכים". ייתכן ומשה ירא שכל מה שעשה יתרו עד עתה לא היה אלא לדאוג לכבודו ולמעמדו, בשל כך הוא אינו נוטל חלק בגזירות על עם ישראל, ורק משום כך הוא פורש מעבודה זרה. עתה, חושש משה, שיתרו בא כדי לזכות ביוקרה וכבוד, כחותנו של משה. משום כך משה אינו יוצא להקביל את פניו של יתרו עד שהקב"ה בכבודו ובעצמו מעיד עליו שהוא "לא בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר" (וראה ברוח זו גם את פירוש האלשיך (יח, ה).

הקב"ה מגלה לנו את סוד גדולתו של יתרו. יתרו פועל לשם שמים, נאמן לאמונתו ואינו מוכן לסטות ממנה למען שיקולים זרים, ולא פעם הוא אף משלם עליה בכבודו ומעמדו. יתרו מסמל את דמותו של האדם הנאמן לקונו ואינו מש ממנו ומאמונתו ועל כן הקב"ה גומל לו מידה כנגד מידה ומגדל ומרומם את מעמדו.

נערך משיעורו של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בתל אביב

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



טרם התקבלו תגובות

כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד