ויאמינו בה´ ובמשה : ישועה בזכות האמונה

עם ישראל עומד ירא וחרד לפני ים סוף כדי ללמד אותו פרק באמונה, ולחשל אותו. להבהיר לו שכאשר יש לאדם אמונה שלמה הוא יכול להתגבר בכוחה על כל דבר. הרב יאיר בן מנחם על משמעות קריעת ים סוף לחיינו

חדשות כיפה הרב יאיר בן מנחם 09/02/17 20:07 יג בשבט התשעז

ויאמינו בה´ ובמשה : ישועה בזכות האמונה
באדיבות המצלם, צילום: באדיבות המצלם

בשבת שעברה ראינו כיצד עם ישראל יוצא משעבוד לגאולה ומעבדות לחירות לאחר מאתים ועשר שנות גלות. אך הנה לא חולפים להם אלא שבעה ימים ושוב עם ישראל מוצא את עצמו תחת איום נוראי כשחיי עם שלם מושלכים מנגד. אחרי שכבר האמנו שהפרק הנורא של מצריים הסתיים, ושאנו יכולים להותיר מאחור את כל קשיי השעבוד עם ישראל מוצא את עצמו עומד בפני דרך ללא מוצא. ים סוף סוגר על העם מלפניו, שוצף וגועש ואינו מאפשר לו להתקדם. מאחוריו מבחין העם במצרים קרבים חמושים, מזויינים וששים עלי קרב, משתוקקים לנקום את נקמתם בעם שנטל את זהבם וכספם ושבשלו אף נהרגו בכוריהם, ומן הצדדים מקיפים אותו חיות רעות שאינן מניחות לו כל פתח מילוט (מכילתא בשלח פרשה א, וראה גם במדרש תנחומא כאן).

בבת אחת הם עוברים מימים שמחים של גאולה וישועה לרגעים של אימת מוות וכליה, כפי שמבאר זאת בצבעים קודרים המכילתא :

"המבלי אין קברים במצרים, ... מיתתנו במדבר קשה לנו ממיתת אחינו באפילה, שאחינו נספדו ונקברו, ואנחנו תהיה נבלתנו מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה...".

לעם ישראל באותם רגעים חסר בעיקר דבר אחד, אמונה. פרעה רודף אחרי העם ושש מאות רכב עמו, ולמרות שעם ישראל מונה באותה שעה שש מאות אלף רגלי לבד מטף העם אינו מוצא בקרבו את העוז להיקהל ולעמוד על נפשו, ואימת מוות נופלת עליו. כפי שמטעים זאת רבנו האבן עזרא (יד, יג וראה גם בחיזקוני) :

"כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה ואיך יוכל עתה להילחם עם אדוניו? והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה."

לעם ישראל חסרה אמונה, ועל אף שיחסי הכוחות בינם לבין המצרים נוטים באופן ברור לטובת עם ישראל העם כלל אינו מעלה בדעתו להילחם במעניו ונוגשׂיו. עם ישראל יצא ממצרים אך הפחד מהעם המצרי טרם יצא מליבותיו של עם ישראל, וזו בדיוק הסיבה, כך מסביר הרמב"ם (מורה נבוכים ג, כד), שבשלה הקב"ה מביא עליהם את אותם רגעים של פחד איום על שפת הים. לעם ישראל עוד נכונו גדולות, הוא צריך לכבוש את ארץ ישראל ולהקים ממלכת כוהנים וגוי קדוש שישפיע על העולם וינהיג אותו אל גאולתו. לשם כך העם נדרש לסגל לעצמו תכונות של גבורה, שהדרך היחידה לקנות אותן הינה בעמל וטורח, כלשונו של הרמב"ם :

"הוא יתעלה הקדים להרגילכם הטורח במדבר להרבות טובתכם כשתכנסו לארץ וזה אמת, ... וידוע שלולא טורחם ועמלם במדבר לא היו יכולים לכבוש הארץ ולא להלחם ביושביה".

הקב"ה מציב את עם ישראל בפחד כה גדול בין ים סוף לפרעה וחילו רק כדי לחשל את העם, לגדל את נפשו, ולהכין אותו לכיבוש הארץ ולהמשך הדרך הגדולה שיועדה לו. אולי משום כך לימד אותנו ר' שמעון בר יוחאי (ברכות ה, א) שהדברים היקרים ביותר נקנים בייסורים, בעמל וטורח :

"תניא רשב"י אומר שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין, אלו הן : תורה וא"י והעוה"ב".

הייסורים שאיתם מתמודד עם ישראל לא נועדו לצער את העם או להענישם אלא דווקא לגדל אותם, לחשל אותם, ולעשות אותם מוכנים וראויים להשיג את המעלות הגבוהות ביותר.

ייתכן וזו גם הסיבה שבשלה הקב"ה עוצר, במפתיע, את תפילותיו של משה, וקורא לו : "מַה תִּצְעַק אֵלָי ?",שכן למרות שבעת צרה צריכים אנו לצעוק אל ה' ולהתפלל אליו לא זה הדבר שנדרש עתה מהעם. ישנם ייסורים שעליהם משה, רועם הנאמן של ישראל, אינו צריך להתפלל, שכן מטרתם של הייסורים האלה היא ללמד את העם ולרומם אותו, ומטרה זו לא תושג אלא אם כן העם עצמו יתמודד לבדו עם הקושי.

נראה שלכך כיוון האור החיים בהסברו לציווי "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!" :

" ... ואמר אליו דבר אל בני ישראל פירוש זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם, ויסעו אל הים קודם שיחלק, על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות זה תתגבר הרחמים, ... כי גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה, ...".

עם ישראל אמנם שקוע במט' שערי טומאה, ומידת הדין טוענת שהעם אינו ראוי לגאולה אך הקב"ה אומר למשה שלמרות הכל אם הם יבטחו בה' ויאמינו בו בכל ליבם תבוא להם הישועה, ושהניסיון על שפת הים נועד רק לחזק את העם, וללמד אותו אמונה וביטחון.

כך גם מסביר המדרש (שוח''ט על מזמור כה) שכאשר יש לאדם אמונה וביטחון הוא קושר את עצמו לאלוקיו בקשר אמיץ עד כדי כך שגם אם באותה שעה מעשיו אינם מושלמים הוא נגאל, כמשלו של המדרש:

"מעשה באכסנאי שבא לעיר המלך ולן בחוץ, מצאוהו שומרי המלך והתחילו להכות אותו. אמר להם אל תכוני שמבני בית המלך אני. המתינו עד אור הבוקר והוליכוהו לפני המלך, אמר לו המלך מכיר אתה אותי ? אמר לו לאו. ... אלא בטחתי בחסדך, אמר לו המלך הואיל ובי בטח הניחו לו. כך אמר דוד אלקי בך בטחתי אל אבושה, ובשביל כך אל יעלצו אויבי לי".

כך גם הסביר הרמב''ן בספר ''האמונה והבטחון'' (פ''א) את הפסוק בטח בה' ועשה טוב (תהלים לז):

"הקדים בטח בה' לעשה טוב, כלומר אף על פי שאין בידך מעשים ותדע בעצמך שאתה רשע, עם כל זה בטח בה' כי הוא בעל הרחמים וירחמך".

(ראה גם בחפץ חיים בשם הגר"א, בקונטרס "נפוצות ישראל", פ"ח הנדפס בסוף ספרו "שם עולם).

חכמים מלמדים אותנו שגם אדם שמעשיו אינם מושלמים יכול לגלגל עליו את רחמיו של הקב"ה בעזרת מידת הביטחון. זה השיעור שהקב"ה מבקש ללמד אותנו בקריעת ים סוף, שגם כאשר העם שקוע במט' שערי טומאה, ו"הללו עובדי ע"ז", די באמונה העזה ובביטחון השלם בקב"ה כדי לעשות אותם ראויים לגאולה השלמה.

אולי על כך אנו מזכירים בתפילותינו בכל יום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ... כי לישועתך קיוינו כל היום", שכן כך למדנו על ים סוף שיש בכוחה של הציפיה לישועה להביא אל האדם את הברכה והגאולה ולמשוך עליו חסד בכל מצב.

נערך משיעורו של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בתל אביב

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן