הפרשה בקולנוע: והם לא הכירוהו

מי שקרא את הפרשה דמיין לבטח את רגעי השיא של סיפורים אלו. משום מה בהוליווד לא מצאו עדיין לנכון להמחיש אותם בסרט עלילתי באורך מלא

חדשות כיפה דורון צ׳יטיז, המכללה האקדמית הרצוג 18/12/14 17:10 כו בכסלו התשעה

הפרשה בקולנוע: והם לא הכירוהו
Shutterstock, צילום: Shutterstock

בפרשת מקץ אנו ממשיכים בסיפורי יוסף שהחלו בפרשת וישב (אלה תולדות יעקב, יוסף...) ושימשיכו עד לסיום ספר בראשית. אין בתורה סיפור כה מרגש, כה עצמתי וכה דרמטי כסיפור יוסף ואחיו (ובכללם יוסף ובנימין ויוסף ויעקב). יוסף, אשר אביו יעקב חיכה שנים רבות כל-כך להולדתו (לאחר שעבד 7 שנים עבור רחל, אם יוסף, ולאחר עקרותה רבת-השנים) הזכיר ליעקב כל הזמן את רחל, אשתו האהובה, אשר מתה מוות טרגי בלידת בנו האחרון של יעקב. לא פלא, אם כן, שיעקב אהב כל כך את בנו יוסף ושדאג לו יותר מאשר דאגתו לשאר ילדיו. מגיל צעיר יוסף ידע שהוא המיוחד שבאחים, אך לא תמיד ניצל זאת לטובה. לאחר סדרת חלומות בהן חולם שימלוך על אחיו, יחד עם הוצאת דיבתם אל אביהם, אחיו מתחילים לשונאו. הם רוצים להורגו ולבסוף מחליטים "רק" לזרוק אותו לבור. אחרי שנמכר לעבד (לא ברור ע"י מי) הוא מגיע למצרים. למרות כל תלאותיו, הוא תמיד מצליח למצוא חן בעיני הממונים עליו ושם שמים תמיד שגור בפיו.

ועכשיו הגענו לפרשתינו. פרעה בכבודו ובעצמו קורא לעזרתו של יוסף. יוסף זוכר שוב (כרגיל) את הקב"ה ופותר בשמו את חלומותיו של פרעה. לאחר הפתרון והעצה שמייעץ יוסף, פרעה אף מכריז עליו "אין נבון וחכם כמוך" וממנה אותו על כל ארץ מצרים. יוסף מנצל את כוחו כדי לטרטר את אחיו הבאים לחפש מזון בשנות הרעב. רבות נכתב על הסיבות והמניעים למעשיו (כולל על השאלה מדוע לא יצר קשר עם משפחתו) ופרשתנו מסתיימת ברגע הדרמטי בו יוסף גורם לבנימין להיראות כגנב, ובכך להישאר אצלו כעבד.

כל מי שאי פעם קרא את פרשות וישב-מקץ-ויגש דמיין לבטח את רגעי השיא של סיפורים אלו. למרות אריכות התורה בתיאוריה, דרושות השלמות רבות לשם הפנמת הסיפור. את אלה ממלאים כמובן מדרשי חז"ל. משום מה בהוליווד לא מצאו עדיין לנכון להמחיש אותם בסרט עלילתי באורך מלא.

במקום זאת, אולפני DreamWorks יצרו את סרט האנימציה 'יוסף: מלך החלומות' (Joseph: King of Dreams) בשנת 2000 (שנתיים אחרי שיצרו את 'נסיך מצרים'). סרט זה יצא ישר לוידאו ולא הגיע למסך הגדול. הסרט מתאר את סיפורו של יוסף מרגע לידתו ועד להגעת כל משפחת יעקב למצרים (כולל פגישתו המרגשת עם אביו). הסרט מצליח להמחיש ולהאיר פסוקים רבים בתורה, יחד עם נקודות למחשבה. בפתיח ישנו הסבר קצר שהסרט מבוסס על הפסוקים בבראשית, ועל אף השינויים האמנותיים וההסטוריים, הערכים המצטיירים בסיפור נאמנים למקור.

[embed]

]

כמו בכל סרט המבוסס על סיפור מקראי, יש להשוות אותו למקור ולראות מה עוללו השינויים שנעשו. ישנם שינויים רבים מהמתואר בתורה, ואמנה כמה מהם. קודם כל, הסרט כולו מתרחש בא"י. בתחילת הסרט רואים את הולדת יוסף (על אף שנולד בחרן), ועל כן הוא ילד פלא שנולד לאם עקרה (כמובן שכל שאר האמהות היו גם כן עקרות, אך זה לא התאים ליוצרי הסרט). אין זכר ללאה לשפחות ולדינה, ויעקב חי רק עם רחל. מזכירים פה ושם שחלק מהאחים הם אחים חורגים של יוסף, אך לא יותר מזה. בנוסף, בסרט יהודה הוא הבכור במקום ראובן (מה שקרוב לפשטי המקראות בהן מתואר שתפס את ההנהגה לאחר מעשה ראובן ובלהה, ומעשה שמעון ולוי בשכם), ובנימין עדיין לא נולד לפני מכירת יוסף. בסרט יוסף מגלה על הולדת בנימין רק כשפוגש את אחיו במצרים (ומגלה פתאום שרחל נפטרה), מה שהורס את עיקר הדרמה המתוארת תורה באי-יכולתו להתאפק כשרואה את בנימין. אם בתורה ראובן מנסה להציל את יוסף ממוות, הרי שבסרט כל האחים כולם נגדו (ובמיוחד שמעון). בכך מתעצמת תחושת הכעס והניכור כלפי אחיו. יתר על כן, בסרט יש פסיקה בשאלה מי מכר את יוסף, ורואים את כל האחים שותפים לממכר. כאשר יוסף פותר את חלומות השרים בכלא (בעוד שאין זכר לתפקידו כראש על כל האסירים) ואת חלומות פרעה, הוא מסביר שיש לו כח מיוחד אך לא ש"הלא לא-לקים פתרונים", ובעצם הקב"ה די נעדר מהסיפור הקולנועי. בסרט רואים שפוטיפר מאמין ליוסף כשאשתו מעלילה עליו שרצה לשכב עימה, אך נאלץ לשולחו לכלא בכל אופן (מה שבהחלט מסתבר בפשט, לאור העובדה שלא הוצא להורג, ושאחר כך נשא יוסף את אסנת, בתו של פוטיפר, לאישה).

(צילום: יחצ)

מצד שני, הסרט מדגיש את הבדידות שחש יוסף אל מול אחיו המגובשים ואת תשומת הלב הרבה (והמוקצנת מאוד) של יעקב כלפיו (יעקב תמיד לומד איתו מצרית בעוד האחים עובדים קשה בשדה) ואת היחס המועדף אליו זוכה. דבר נוסף שבא לידי ביטוי בסרט הוא הסבל הנפשי העמוק שחווה יוסף מאז מכירתו ולאורך כל שנותיו במצרים. בסך הכל יש בסרט סצנות רבות שניתן ללמוד מהן על ההתרחשויות המתוארות בפרשותינו, אך יש לצפות בהן בעירבון מוגבל (מה שמזכיר שכל הדו-שיח בין יעקב ובניו והערבון שמוכן יהודה לערוב לבנימין לא מופיעים בכלל בסרט).

אי אפשר שלא להזכיר את המחזמר המפורסם (מהמפורסמים ומהמצליחים בעולם) 'יוסף וכתונת הפסים המשגעת' (Joseph and the Amazing Technicolor Dreamcoat) של אנדרו לויד וובר משנת 1968. ההערכה היא שהמחזמר הוצג (בכל מיני מסגרות) בכ-20,000 בתי ספר ברחבי העולם, עם מעל ל-700,000 שחקנים מכל הגילאים, ועם קהל של למעלה מ-9 מיליון איש!

המחזמר עצמו יצא כסרט בשנת 1999 ובו הזצגה מוצגת לילדים בבית ספרם. המחזמר מספר אף הוא את סיפורו של יוסף ואחיו בהומור וע"י שירים רבים. המחזמר עצמו תורגם בשנות השבעים ע"י אהוד מנור והוצג בארץ פעמים רבות ובתיאטראות רבים. גם כאן ישנם הבדלים רבים ומשמעותיים בין המחזמר לסיפור המקראי.

(צילום: יחצ)

קודם כל, ההצגה נשענת סביב העובדה שכתונת הפסים היתה צבעונית (ואפילו מונצחת בשיר מאוד מפורט על כל צבעיה), מה שלא כתוב בתורה. אפילו שם המחזמר באנגלית (בתרגום חופשי) משמעו: יוסף והמעיל החלומי, הצבעוני והמדהים. בתורה כתוב שיעקב הכין את הכתונת, לעומת תיאור קנייתה במחזה. לגבי הדמויות, כל נשות יעקב מופיעות (וכמובן שיש בלבול בסדר לידת האחים), אך יש כמה השמטות. פרעה בקושי מוזכר בהצגה יחסית לתפקידו בסיפור, ולהבדיל, הקב"ה מושמט לחלוטין מן התסריט התיאטרלי (לעומת הופעות רבות, כ-40, בסיפור התנ"כי). אחד המסרים החשובים ביותר בקורות יוסף הוא שהקב"ה הוא מסבב כל הסיבות, ומנהיג את העולם בהשגחה פרטית עצומה. לכן הסיפור התגלגל כפי שהתגלגל, עד שיוסף אומר במפורש "לא אתם שלחתם אותי הנה כי הא-להים". השמטת שם שמים מהסיפור הופכת אותו על פניו ומאבדת ממנו את העיקר.

על אף שהסרט והמחזמר אינם תואמים את המציאות התנ"כית, מיליוני אנשים חונכו ויתחנכו על אדפטציות מעין אלה. חשוב לערוך השוואה מסודרת בין הסיפורים השונים, גם בכדי לברר את האמת, ובנוסף כדי להצליח ולשאוב תועלת מסויימת להבנת וללימוד תורתנו הקדושה.

שבת שלום

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן