בפרשת תולדות אנו לומדים לראשונה מהי מצוות כיבוד הורים. עד לפרשתנו לא ראינו אינטראקציה בין ילדים להוריהם הזקנים. הדמות המופתית כדוגמא לקיום מצווה זו בתורה היא של עשו. רבן שמעון בן גמליאל אפילו אמר עליו: "לא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר ממני" (דברים רבה, ב)
כיצד כיבד עשו את אביו? יש האומרים שע"י זה שנשאר איתו כל אותם השנים כאשר יעקב היה בחרן (תרגום יונתן בתחילת פרשת וישלח - בראשית ל"ב,ח). יש האומרים שכיבוד האב שלו היה ע"י הכנת מטעמים לאביו הזקן וכבד הראייה (כמו בפרשתנו). אך מפשט הפסוקים אנו רואים כיבוד אב היוצא מגדר הרגיל. עשו כעס כל כך על אחיו התאום (ובצדק) עד שרצה להורגו. יעקב סידר אותו פעמיים ועשו לא יכל לסבול את זה שאחרי כל מה שעשה עבור אביו יצחק לא יכל לזכות בברכה המיוחלת עקב רמאותו של יעקב. אך עשו ידע יותר מכל כמה צער ייגרם ליצחק אם יפגע חלילה ביעקב. לכן החליט "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי". הוא לא העז לפגוע ביעקב כל עוד אביהם בחיים והחליט לחכות עד למות יצחק. אין כיבוד אב גדול מזה. שמעתי מפי מו"ר הרב יעקב מדן, שעשו קיים את עשרת הדברות (החצי השני). "כבד את אביך ואת אמך" - כיצד? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב... קיום "כבד את אביך ואת אמך" הוא ע"י זה שאדם לא רוצח, ולא נואף וכו'. כאשר אדם רוצה להיות טוב כדי להוסיף כבוד להוריו, זהו כיבוד אב ואם אמיתי שניתן לקיים בכל רגע בחיים (אף שלא נמצאים פיזית בקרבתם). אנחנו בעצם משקפים את החינוך שקיבלנו מהורינו וכל מעשינו מעידים על כך. עשו רצה שהוריו יהיו גאים בו, ואף נשא לאישה את מחלת בת ישמעאל ממשפחת אברהם כאשר שמע שאישה מכנען איננה רצויה.
מה שידע עשו לעשות, לא ידעו אחייניו בני יעקב. הם ציערו את אביהם כשתכננו להרוג את יוסף ולבסוף כאשר ביימו את רציחתו והביאו כתונת מגואלת בדם אל אביהם. יעקב סבל במשך כל חייו ממעשה זה, ובכך בני יעקב היוו את ההיפך הגמור מכיבוד האב של דודם עשו.
יוצא מכאן שכיבוד הורים אמיתי הוא ללכת בדרכיהם ולנהוג כפי שהם לימדו אותנו ומצפים מאיתנו. ישנם סרטים רבים הממחישים זאת, אך בחרתי בשניים. הראשון, "ללכת שבי אחריו" (Dead Poets Society) משנת 1989, מספרת את סיפורו של מורה מחליף לאנגלית המעודד את תלמידיו לשנות את תפיסת עולמם הקונפורמיסטית דרך לימודי הספרות והשירה. המורה ג'ון קיטינג (המגולם ע"י רובין ויליאמס) מלמד את תלמידיו כיצד לחשוב בכוחות עצמם וכיצד ללכת בעקבות חלומותיהם. אחד מתלמידיו, ניל, חולם להיות שחקן למרות שאביו מתנגד לרעיון ורוצה שיהיה רופא. קיטינג המורה המסור מנסה לשכנע את ניל לדבר עם אביו ולהסביר לו את שעל ליבו. לאחר שאביו מגיע בסיום הופעתו המרשימה במחזה, הוא נלקח הביתה ונאמר לו שהוא צריך לעבור לבית ספר צבאי כדי להתמקד בלימודים ולא במשחק.
[embed]https://www.youtube.com/watch?v=wrBk780aOis[/embed]
ניל מתמודד עם הקשבה והליכה בדרכי אביו לעומת עצמאות אישית ומרדף אחרי חלומותיו. סיפורו של ניל לא מסתיים בטוב, אך הסרט כולו מתמודד עם הסמכות ההורית, הבית-ספרית וההקשבה של התלמידים להוריהם. רוב ההורים מחליטים מראש במה יעסקו ילדיהם, ולוחצים עליהם למלא את ייעודם בחיים. ההורים מתערבים באופן פעיל בהחלטות ילדיהם, כולל אלו שיעורים ילמדו ובאלו פעילויות הם ישתתפו. שאלת ההליכה העיוורת אחרי ההורים והמורים עולה לאורך הסרט כולו.
 |
|
(צילום: מתוך הסרט)
|
זהו סרט קאלט לדור המורד בהוריו, מה שמעלה אסוציאציות ברורות לעשו החז"לי. אין כמעט עבירה שלא הוצמדה לעשו בעיני חז"ל, כולל קישורו לכל שונא ישראל בהסטוריה (בבחינת "עשו שונא ליעקב"). לפי חז"ל עשו סטה מן הדרך שלמד מאברהם ומיצחק.
הסרט השני שברצוני להזכיר הוא אחד מסרטי האנימציה הטובים ביותר שאי פעם יצאו, ובהחלט יצירת מופת של אולפני דיסני. הסרט הוא כמובן "מלך האריות" (The Lion King) משנת 1994. ב'מלך האריות' סימבה האריה הוא יורש העצר המלכותי. לאחר שהוא משתכנע שגרם למותו של אביו, המלך מופסה, הוא עוזב את משפחתו ובורח מאחריותו כמלך של ממלכת האריות ומגלה את עצמו הרחק מהם. לאחר שהממלכה כמעט וקורסת, סימבה משתכנע שעליו לזכור מי הוא ומה תפקידו בעולם. הוא רואה מעין דמות דיוקנו של אביו בשמים ומבין שעליו לעשות מה שאביו היה רוצה שיעשה (ממש כמו תיאור המדרש את יוסף כאשר הצליח להתגבר ולא לחטוא עם אשת פוטיפר).
[embed]
הסרט מתאים לכל המשפחה, וכל אחד חווה אותו בצורה שונה. דמות הבן בסרט היא כזו שכל אחד יכול להתחבר אליה. יש רגעים בסרט שהבן מציית לאביו, ויש כאלה בהם הוא ממרה את פיו. אביו הוא דמות לחיקוי ומשמשת דוגמא אישית עבורו. השירים המרגשים יחד עם החוויה האור-קולית המיוחדת הופכות סרט זה לאחד הטובים בז'אנר והמרויחים בכלל.
 |
|
(צילום: יחצ)
|
כשמצליח סימבה לכבד את מופאסה בצורה האמיתית ע"י הליכה בדרכו והוספת נחת רוח ל'אביו שבשמים' (בבחינת 'יתגבר כארי'), הוא ממחיש את מה שלימדונו חז"ל במצוה חשובה זו.
למאמרי ב'כיפה' על רובין ויליאמס. מדובר שם גם על אחד הסרטים שבמאמר זה.
שבת שלום