Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
על הדילמה - כיפה

על הדילמה

דילמת דמותו של יעקב כגנב הבכורה מול היותו איש קדוש גורמת למבוכה. הרב יובל שרלו מבקש לא לברוח מהבעיה

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 04/11/10 00:00 כז בחשון התשעא

כל הורה המדבר בענייני פרשת שבוע בשולחן שבת חש במבוכה כאשר הוא עומד בפני הפסוק "בא אחיך במרמה ולקח את ברכתך". הוא מכיר את התרגום המתרגם "בחוכמתא"; הוא מודע לדברי רש"י "אנכי - עשו בכורך"; הוא מכיר עוד עשרות פירושים - והוא נבוך. קודם להתמודדות עם המבוכה עצמה יש צורך לברר מכוח מה היא נוצרה. היא נוצרה בשל העובדה שמדובר בפער בין מה שאנו מבקשים לחנך בו את עצמנו ואת ילדינו, ובין מה שנראה מהתנהגותו של יעקב אבינו עליו השלום. הדבר מסובך עוד יותר בשל העובדה שדווקא על יעקב אנו אומרים "תתן אמת ליעקב", ובתורת הסוד הוא המזוהה עם מידת האמת, ואילו כאן ובסיפורים אחרים (כגון במעשה המקלות בשקתות המים) אנו מוצאים דווקא את יעקב אבינו הקדוש מסובך בעניינים אלה.

כהקדמה להתמודדות עם סוגיה זו חשוב להבין את המציאות מולה ניצב יעקב אבינו. בעולמו ניצבות העובדות הבאות: הוא אינו הבכור; אביו רוצה להעניק את הברכות לעשו; לאמו הייתה נבואה כי "רב יעבוד צעיר"; עשו מכר את הבכורה; אמו ציוותה עליו לעשות זאת ואמרה "עלי קללתך בני"; לפי האגדה ידע כי עשו מרמה את אביו; אביו יחרד חרדה גדולה עד מאוד; ועוד ועוד.

המעיין יראה כי מערכת השיקולים שכנראה עמדה בפניו אינה חד כיוונית, ומדובר בדילמה קשה עד מאוד. ניתן להוסיף שיקולים נוספים, ניתן לערער על אלה שצוינו, ניתן להציע פרשנות אחרת למה שכתוב - כל זה לא ישנה את העובדה כי מדובר בתמונה מורכבת ומסובכת, שהתרוצצה כנראה בראשו ובנשמתו של יעקב אבינו עליו השלום.

הדילמה - עוד קודם להכרעה אנו חייבים לעמוק על קיומה. כמעט כל סוגיה הלכתית רבת משמעות נובעת מדילמה, וכמעט כל הכרעה בעניינים אתיים ומוסריים מתרחשים במציאות בהם יש שיקולים כבדי משקל לכיוונים שונים. בסוגיות ציבוריות אנו מכירים את הדילמה הנוראית בין איסור הלבנת פנים ולשון הרע, ובין חובת הצלת עשוק מיד עושקו, לא תעמוד על דם רעך, ו"ובערת הרע מקרבך"; בשאלות של אמת ושקר אנו מכירים את סוגיית בית שמאי ובין הלל בענייני "כיצד מרקדין לפני הכלה", ובדילמה בין "מדבר שקר תרחק" ובין "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות"; בענייני חינוך אנו מכירים את הדילמה בין הרצון לטפס לגבהים הנאדרים ביותר ובין האחריות הכלל ישראלית, ועוד ועוד.

קיימת אפוא חשיבות עליונה להטמעת קיומה של הדילמה כמבוא להתמודדות עם הסוגיה המורכבת. רק המבין את שני צדדי הסוגיה, ואת הנימוקים לכאן ולכאן, רשאי לבוא בשערי הפיתרון. הפתרונות עשויים לנבוע מכיוונים שונים: לעתים הפשרה היא הפתרון, לעתים קריאה מחדש של המקורות וגילוי כי ניתן לרכך את הדילמה; לעתים יש צורך להכריע לכיוון אחד ולדחות את הכיוון השני, לא מכוח "המטרה מקדשת את האמצעים" אלא מכוח "המטרה דוחה לעתים את איסור האמצעים", ולעתים יש לתור אחר פתרונות יצירתיים יותר. גם בסוגייתנו, נאמרו פתרונות שונים על ידי חז"ל, הפרשנים ודרשנים בני זמננו, ודרשותיהם נכונות מכוח העובדה שהם התחילו בדילמה ונענו לאתגר הקיים בה.

הכרה בקיומה של דילמה מונעת את האפשרות לצטט כללים הלכתיים חד ממדיים, ולסבור כי כיוון שציטוט זה נכון לעצמו, הוא גם הנכון במציאות. המציאות מורכבת מכיוונים שונים, וממילא מחייבת "ציטוטים" שונים, ולא ניתן לפתור בעיות מסובכות על ידי שיטוחן והתעלמות מעומקן. הסערה הנוצרת מהכתובים המכחישים זה את זה היא גם תנאי היסוד לסיכוי להתמודדות ראויה עם המציאות, והיא גם מעשירה את העולמות השונים בדרך אל ההתנהגות הראויה במצבי דילמה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן