הכנסת אורחים שמביאה לגאולה

הכנסת האורחים של אברהם אבינו מזכה את עם ישראל בקבלת התורה, במן בענני הכבוד ובבארה של מרים, ואף באורו של משיח. הרב יאיר בן מנחם על מעלתה של מצוות הכנסת האורחים של אברהם.

חדשות כיפה הרב יאיר בן מנחם 18/11/16 03:01 יז בחשון התשעז

הכנסת אורחים שמביאה לגאולה
באדיבות המצלם, צילום: באדיבות המצלם

כל מי שיעיין במעשיו של אברהם אבינו בראשה של פרשת השבוע שלנו, בהכנסת האורחים שלו, יגלה פלא גדול. עשרה ניסיונות התנסה אברהם אבינו ובכל זאת דווקא מעשה אחד, שכלל לא נמנה על אותם ניסיונות, עתיד להשפיע על מהלך חייו של עם ישראל יותר מכל מעשה אחר שיעשה על ידו או על ידי אבותינו הקדושים האחרים.

כך מעידים חכמים (שמות רבה כח, א) כי בזכות הכנסת האורחים של אברהם אבינו זכינו לקבל את התורה, שכן כאשר עלה משה רבנו למרום לקבל את התורה ביקשו מלאכי השרת לפגוע בו ורק בזכות אברהם אבינו נמנעו הם מכך :

"באותה שעה ביקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, מה עשה בו הקב"ה? צר קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישין הימנו, לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו...".

עוד עידים חכמים (בבא מציעא פו, ב) כי בזכות הכנסת האורחים הזו גם זכו אבותינו בארבעים שנותיהם במדבר לשלוש המתנות הגדולות, מן, עמוד ענן ובאר :

"דאמר רבי חמא ברבי חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל, בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב זכו למן, בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן, בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים. יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".

ומאיליה עולה השאלה מדוע זה מעשה הכנסת האורחים של אברהם אבינו כל כך משמעותי ורב השלכות ? מהו הקשר בינו לבין מתן תורה ? ומדוע דווקא בשלו זוכים אנו לשלוש המתנות שליוו אותנו במדבר ?

כדי לענות על שאלות אלו נבקש לעמוד על מדרש נוסף השופך אור על המעלה הגבוהה לה זכה אברהם בעקבות אותה הכנסת אורחים :

"והוא עומד עליהם, הכא את אמר והוא עומד עליהם, ולהלן אמר נצבים עליו, אלא עד שלא יצא ידיהם נצבים עליו, כיון שיצא ידיהם והוא עומד עליהם, אימתו מוטלת עליהם, מיכאל מירתת, גבריאל מירתת (מדרש רבה שם טז)".

המדרש מתייחס לתיאורי התורה את היחס בין אברהם לשלושת המלאכים שבאו בגבולו וזכו לאירוחו. בתחילה מתארת לנו התורה כי כאשר אברהם אבינו נושא את עיניו בציפייה ובצפייה לאורחים הוא רואה "שלושה אנשים נצבים עליו". מסביר המדרש כי יחס כזה בין אברהם לבין המלאכים מסמן כי המלאכים ניצבו מעל לאברהם, אולי כפי שמתארת מגילת רות כ"הנער הניצב על הקוצרים" (רות ב, ו) שם מתפרשת המשמעות ניצב כעומד על גבם ואחראי עליהם. בשעת המפגש הראשונה בין אברהם למלאכים המלאכים ניצבים עליו כאחראים וממונים עליו, הם עליונים והוא מתחת להם. אולם כאשר אברהם רץ, מכניס אותם לביתו וטורח על אירוחם משתנה מאזן הכוחות ביניהם, והתורה קובע כי אברהם הוא ה"עומד עליהם". מעתה הוא קנה מעלה חדשה שמעלה את מדרגתו ושמה אותם תחתיו עד ש"מיכאל מירתת גבריאל מירתת". שני המלאכים הקדושים האלה רועדים מפניו של אברהם אבינו. אלא שדבר אחד מבקש את העמקתנו בשעה זו והוא היכן הוא המלאך רפאל, ומדוע הוא אינו רותת מפניו של אברהם?

ביתר ביאור, הגמרא (ב"מ פו, ב) מוסרת לנו ששלושת האנשים שבאו אל ביתו של אברהם אבינו היו שלושה מלאכים :

"מאן נינהו שלשה אנשים מיכאל וגבריאל ורפאל, מיכאל שבא לבשר את שרה, רפאל שבא לרפא את אברהם, גבריאל אזל למהפכיה לסדום. והא כתיב ויבאו שני המלאכים סדומה בערב, דאזל מיכאל בהדיה לשזביה ללוט. דיקא נמי דכתיב ויהפוך את הערים האל, ולא כתיב ויהפכו".

מיכאל בא לבשר את שרה, רפאל בא לרפא את אברהם וגבריאל בא להפוך את סדום, והנה למרות ששלושתם מגיעים לביתו של אברהם, רק שניים מהם רותתים מפניו.

המדרש דורש את המילים "והוא עומד עליהם" כאילו כתוב ש"אימתו של אברהם עליהם", את הרגשת האימה הזו מיחס המדרש דווקא למיכאל וגבריאל (וכ"כ הידי משה וכן הוא בספר עת רצון על הפרשה), הם אלה שעליהם, על פי המדרש, עמד אברהם, וממילא צריך לומר, מה שנראה מחודש אם כי כך מורה פשט המדרש, והוא שדווקא שני המלאכים האלה אכלו אצלו אך רפאל סיים את שליחותו לרפא את אברהם והלך לו (ועיין בזה גם בדבריו הנפלאים של אחד מאבותנו המקובלים ר' אברהם אזולאי (זקנו של רבנו החיד"א) בספרו חסד לאברהם (עין משפט נהר נא).

צריך לומר שהקב"ה שראה בצערו של אברהם שרגיל בהכנסת אורחים והם אינם באים אצלו שלח אליו את אברהם כדי לשמחו, והיות והבא להיטהר מסייעין בידו הרי שהקב"ה שלח אליו גם את רפאל על מנת שירפאהו. נמצא שהקב"ה שלח אל אברהם את רפאל על מנת שירפאהו ואת מיכאל וגבריאל על מנת שיבקרו אותו וישמחו אותו בהכנסת אורחים. לכל אחד מהם הייתה שליחות נוספת, מיכאל נשלח לבשר את שרה על הולדת יצחק, וגבריאל נשלח להפוך את סדום. מאהלו של אברהם המשיכו שני המלאכים לסדום, גבריאל להפוך את סדום ומיכאל להציל את לוט. והנה קשה שכן כלל נקוט בידנו שאין מלאך עושה שתי שליחויות, ועוד קשה מדוע גבריאל נשלח גם אל אברהם ולא הלך ישירות לסדום ?

נראה ששני המלאכים האלו באו לעשות שליחות אחת. מיכאל נשלח לברוא את אורו של משיח, לשם כך הוא בא לבשר את שרה ואחר כך המשיך כדי להציל את לוט ולאפשר את הקמת שושלת בית דוד. גם גבריאל שבא להפוך את סדום עצר תחילה אצל אברהם שכן על פי הגמרא (ברכות ד, ב) גבריאל תמיד נדרש להגיע אל מקום שליחותו תוך עצירה בדרך (נראה שהיות ושליחותו הינה לבצע דין ניתנת לאדם האפשרות לשוב בתשובה טרם ביצוע השליחות). הקב"ה ראה את רצונו העז של אברהם להכניס אורחים לאוהלו ושם להובילם במעשיו הטובים תחת כנפי השכינה, ובזכות רצונו לתקן את העולם הקב"ה נענה לו ושולח אליו את מיכאל וגבריאל שיסייעו בידו להביא את העולם לתיקונו ולגאולתו.

המלאכים שרואים את גודל תשוקתו של אברהם להכניס אורחים ואת מסירותו הרבה אל האנשים עד שהאנשים מעצמם מבקשים להידמות לו מבינים כי יש בכוח הנהגתו זו לתקן את העולם והם רותתים מפניו. בזכות זאת מבינים המלאכים כי ישראל, ההולכים בדרכו של אברהם, מסוגלים למעשים כה טובים ונעלים עד שכל רואיהם חפצים לדבוק בהם, ראויים לקבלת התורה. הקב"ה אף נוהג בהם מידה כנגד מידה וכשם שאברהם אירח ברוח לב את המלאכים כך הקב"ה "מארח" את בניו במדבר ומעניק להם מטובו.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן