Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
לכתך אחרי במדבר - כיפה

לכתך אחרי במדבר

איננו רק "בכייני לבבות רצוצים ומבקשי סליחות ומחילות בימים נוראים מאוד" אנחנו גם ואולי בעיקר יכולים לעמוד בגאון, זקופים כלולב, ולספר ששילמנו ועודנו משלמים מחיר כבד על אהבתנו אל הקב"ה

חדשות כיפה אבישי מזרחי 29/09/15 22:31 טז בתשרי התשעו

לכתך אחרי במדבר
shutterstock, צילום: shutterstock

אחרי ימים של כפיפת קומה ושפלות רוח, של הכאה על חטא ודריכות מאימת הדין משהו מזדקף פתאום עם כניסת חג הסוכות. לפעמים נוצר הרושם כי חג הסוכות מחוויר מעט אל מול הרגלים המקבילים. בפסח יצאנו מבית עבדים ונהיינו לעם באותות ומופתים, בכח גדול וביד חזקה. בשבועות קיבלנו תורה, קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד. אלו שני אירועים ששינו לבלי הכר את העם הנצחי הזה. ובסוכות? ובסוכות? מה קרה בסוכות שבגינו יצאנו לחגוג? אלו סדרי בראשית נשתנו ? איזו מהפכה עבר עם ישראל? דומה כי סוד הסוכות טמון בפסוק קצר וחתום "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" הבנתו עשויה לשפוך אוור על החג המיוחד והשונה הזה.

האם היו אלה ענני כבוד או סוכות ממש יחלקו התנאים (מסכת סוכה יא:) ורבנו בחיי (ויקרא כ"ג, מ"ג) בפרשנות מרתקת ומקורית יסביר כי : "דעת האומר סוכות ממש עשו להם, מפני זה נצטווינו לעשות סוכות דוגמתן, כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצוות הסוכה גודל מעלתן של ישראל במדבר. שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף במקום ההוא, אשר אין בטבע האדם לחיות בו והוא שהעיד הכתוב ארץ ציה ושממה, לא מקום זרע ותאנה וגפן".

בצום יום הכיפורים עת נחתם דיננו עמדנו מול אדון הסליחות והכינו על חטא שוב ושוב. אשמנו . בגדנו. גזלנו. על חטא שחטאנו ועל חטאים שחטאנו, האגרוף מכה על החזה והלב מתבקע מבושה וכאב.

אמנם בניגוד לכל משפט אזרחי אחר לא ניסינו לרגע לספר על עצמנו גם משהו טוב, בכל זאת אם ישמע אדון-כל גם על המצוות שעשינו במרוצת השנה, על החסד וכיבוד ההורים, על תורה ותפילה על ששמרנו מצוותיו והקפדנו על קלות וחמורות, אולי ירחם. מדוע לא הצגנו לפניו גם את זכויותינו? שופט בשר ודם ודאי היה מתרשם מעשייתנו הברוכה ובטיעונים לעונש היה ממתיק את גזר הדין. מדוע לא תיקנו חכמים לספר את מעשינו הטובים מדוע לא לומר גם אהבנו. ברכנו. גאלנו. דיברנו טוב. העלינו תרומה. ויתרנו. זכרנו. חיבקנו. ועוד ועוד.

דומה כי חג הסוכות בא להשלים את החלק הזה במשפט. בסוכות אנו מזכירים לרבנו של עולם את אהבת כלולותינו, את לכתנו אחריו במדבר בארץ לא זרועה. אחרי שהודינו לו בשיר והלל על צאתנו ממצריים (פסח) ועל שנתן לנו תורתו (שבועות) אנו מזכירים לו שגם אנחנו עמדנו בתנאי ההתקשרות, גם אנחנו התמסרנו אליו עד אין קץ . איננו רק "בכייני לבבות רצוצים ומבקשי סליחות ומחילות בימים נוראים מאוד" אנחנו גם ואולי בעיקר יכולים לעמוד בגאון, זקופים כלולב, ולספר ששילמנו ועודנו משלמים מחיר כבד על אהבתנו אליו. בסוכות אנו מבקשים לספר את גודל מעלתנו ואת האהבה היוקדת שבוערת בנו .אנחנו מרשים לעצמנו לטפוח עצמאית על השכם ואולי בשל כך אנחנו גם מכרכרים בכל עוז בחג הסוכות ומוצפים משמחה, הלב מתרחב וזורח כאתרוג זהוב, מהודר , בסוכות אנחנו מבקשים לנער את אבק הדרכים והחטאים, הנפילות והכישלונות, לדבר על הטוב בפשטות ולשמוח במי שאנחנו ויותר מזה בחיבור העמוק האוהב, השלו והבטוח שיש לנו עם ידיד נפשנו ואהובנו לעד, משוש חיינו וגעגועינו.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן