מדריך לקניית ארבעת המינים

לפני שאתם מהמהרים לקנות ארבעת המינים לקראת סוכות. כמה טיפים שיעזרו לכם לבצע קניה חכמה של ארבעת המינים. שימו לב שיפה זה לא מספיק במקרה הזה, הכשרות חשובה לא פחות

עץ אתרוגים (צילום: matsuyuki-cc-by-sa)

אתרוג

גודלו

לפחות כביצה

ראוי לאכילה

אחד מתנאי הכשרות של אתרוג הוא שיהיה בו 'היתר אכילה', כלומר- שצריך להיות ראוי לאכילה.

לכן אתרוג של עורלה או כזה שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות - פסול לנטילה.

על הקונים לברר אצל המוכר שאין בו חשש טבל ועורלה.

אתרוג מורכב

אתרוג מורכב הוא שילוב של אתרוג ופרי אחר (בד"כ לימון).

יש שפסלו מדין שנעשה בו איסור, יש שפסלו מטעם שהוא "חסר", יש שפסלו מטעם ש"אין שמו עליו", ויש שפסלו מדין "בל תוסיף"- כיוון שמוסיף מין חמישי והוא הלימון.

למעשה, הדבר תלוי במסורת הכשרות שיש לגבי הפרדס, כיוון לפעמים השפעת הלימון קטנה ואינה ניכרת באתרוג.

לכן, לפני שמסתכלים על האתרוג יש לברר שאינו מורכב.

צורתו

אתרוג עגול ככדור- פסול!

צבעו

הצבע המהודר באתרוג הוא כמראה שעווה ,או חלמון הביצה או כרכום או זהב.

אתרוג שצבעו ירוק כהה- פסול! (עצה טובה: מי שקנה אתרוג ירוק ישים אותו בכלי עם תפוחים אדומים ע"מ שיצהיב).

שינוי מראה

חזזית: כמו אבעבועות המתהוות מעיפוש הפרי. החזזית פוסלת רק אם היא גבוהה מהאתרוג, וניכרת במישוש היד.

בלעטלאך: כתם הנוצר מעלה שהיה מונח על האתרוג. הבלעטלך לא פוסל את האתרוג, מסיבות שונות. יש הסוברים שאם יש בלעטלאך בולטים, המורגשים במשמוש היד- פסול, וכך צריך לנהוג (אלא אם כן זוהי שעת הדחק). מאידך, אם יש בלעטלאך שאינם בולטים אפילו בחוטמו של האתרוג- כשר.

נקודה שחורה או לבנה:

אם הנקודה בחוטמו של אתרוג- אפילו נקודה אחת פוסלת, בגודל כלשהוא (ולא, לא צריך להסתכל בזכוכית מגדלת). בשאר האתרוג-אם יש שתיים או שלוש נקודות הן פוסלות, אלא אם כן הם באותו הצד. כיצד בודקים זאת? מעבירים ביניהן קו דמיוני- אם קו זה הוא רוב שטח האתרוג- האתרוג פסול.

אם קו זה הוא רוב ההיקף (אך לא רוב השטח)- יש הפוסלים, ויש המכשירים.

מה מוגדר כחוטמו של אתרוג (שבו אפילו נקודה אחת שחורה וקטנה פוסלת) ?

שיטות שונות בעניין. להלכה, פוסקים שזה ממקום שבו מתחיל השיפוע להתחדד לכיוון הפיטם.

ניטל הפיטם

בראש האתרוג יוצא עץ הנקרא פיטם . מעליו נמצאת השושנתא. ניטל כל העץ ונעשתה גומא- פסול.

לא נעשתה גומא- ניתן להקל החל מהיום השני של החג. נשבר רק חלק מהעץ - כשר, אך טוב להדר באחר ביום הראשון.

ניטל העוקץ

העוקץ הוא גבעול העץ, שבו הוא תלוי באילן.

אם הוא ניטל לגמרי ונשארה גומא- יברך רק בשעת הדחק .

אם נשאר עובי כלשהוא המכסה את הגומא-כשר.

מהו האתרוג המהודר והמובחר ?

א. החוטם יהיה נקי לגמרי- גם ממראה שאינו פוסל.

ב. שיהיה לו פיטם עם שושנתא.

ג. שהפיטם יהיה מכוון כנגד החוטם.

ד. שיהיו באתרוג שקיעות ובליטות, ולא יהיה חלק כלימון.

ה. בנוי כמגדל: רחב מלמטה ומתקצר כלפי מעלה.

ו. נקי לגמרי מחזזיות, כתמים ומבלעטלאך.

אתרוג בשמיטה

מותר להשתמש לשם ארבעת המינים באתרוג של שביעית, אלא שבתהליך המכירה שלו יכולות להיות מספר בעיות. לכן בשנת שמיטה נקנה אתרוגים של "אוצר בית דין".

גם לאחר חג הסוכות יש לנהוג בקדושת שביעית באתרוג. דהיינו, אין לזרוק את האתרוג לאשפה, אלא לאוכלו או לשים אותו בשקית סגורה היטיב ואח"כ באשפה.

בדיקת לולבים ערב החג (צילום: yanec-cc-by-nd)

לולב

גודלו

גודלו המינימלי של הלולב הוא ארבעה טפחים (32-40 ס"מ). גודל זה הוא לשדרה בלבד ולא לעלים, ודווקא בשדרה המכוסה עלים. כמו כן השדרה צריכה להיות גבוהה טפח (8-10 ס"מ) מההדסים ומהערבות.

האם לולב קנרי כשר?

לולב קנרי-לולב הגדל בדקל שאינו מוציא פירות. לדעת הרב פיינשטיין לא ניתן לצאת בו ידי חובה כלל, אך לדעת הרב שלמה זלמן אויערבאך, וכן הרב עובדיה, ניתן לצאת בו ידי חובה.

תיומת

חז"ל שנו (בגמרא) כי אם נחלקה התיומת - הלולב פסול. מהי התיומת?

לדעת הספרדים, 'נחלקה התיומת' היא מקרה שבו נפרדו רוב העלים בלולב זה מזה (מקרה שאינו שכיח כלל). אם נפרד רק העלה האמצעי- כשר.

לדעת האשכנזים, התיומת היא העלה האמצעי. מצווה מן המובחר שיהיה כל הלולב מחובר ולא חלוק כלל, אך מצד הדין, אם העלה האמצעי נחלק מעט (עד חציו)- כשר.

לולבים בעלי שני עליים מרכזיים- כל אחד מהם הוא 'תיומת' בפני עצמו.

נקטם ראש התיומת

נקטמו ראשי העלים- פסול. (הערה: יש אנשים שכשקונים לולב ממשמשים בו ונוגעים בראשו בכדי לראות שמא נחלקה התיומת, בכך הם עלולים לפסול את הלולב ולהיכשל באיסור גזל, כלפי מוכר הלולבים).

יבשה התיומת

לולב יבש כמעט ואינו מצוי כיום, אך לולב שיבשה התיומת שלו- פסול. לדעת החזון איש, אם נשרף ראש העלה העליון מהשמש, אך עדיין עומד בקשיותו ומראהו חום כהה, אין מצב זה מוגדר כיבש.

עביד כהימנק

הימנק, הוא כלי שיש לו שני ראשים כעין צורת V. לולב הנפתח ונראה כהימנק פסול.

קליפה חומה (קורא)

לולבים מסויימים סגורים בקליפה חומה. האשכנזים לא נוהגים לקחת לולב שכזה, אך הספרדים כן.

לולב עקום

לולב שהתעקם קדימה או לאחד מהצדדים- פסול. אך אם נתעקם אחורה- כשר , שזוהי דרך ברייתו. מכל מקום, כשקונים לולב רצוי לחפש לולב זקוף משום "זה א-לי ואנווהו".

עלים כפופים

לולב שעליו כפופים, נחלקו בדינו. ולהלכה, ראוי להחמיר במקרה שרוב העלים כפופים, כיוון שיש לנו לולבים אחרים מצויים.

לולב בשמיטה

נחלקו האם יש קדושת שביעית בלולב. למעשה, כתב הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שכיום אין קדושת שביעית בלולב כי לא משתמשים בו לטאטוא הבית.

בדיקת הדסים (צילום:ויקיפדיה)

הדס

גודלו

ג' טפחים. (24-30 ס"מ).שיעור זה הוא בענף, ולא בעלים היוצאים ממנו. כמו כן צריך להקפיד שההדסים יהיו נמוכים בטפח (8-10 ס"מ) מהלולב.

הדס משולש

ההדס צריך להיות משולש, כלומר: יוצאים ממנו לפחות שלושה עלים מכל קן וקן, באופן שאין אחד משלושת העלים גבוה יותר או נמוך מן השניים האחרים.

הדס שוטה (שאין עליו יוצאים מקן אחד בשווה) - פסול.

לכתחילה צריך כל שיעור אורך ההדס להיות משולש. בדיעבד, אין לפסול אם לפחות רוב אורך ההדס משולש.

נשרו עליו

אם נשרו עליו באופן שעדיין רובו משולש-כשר. אבל אם נשר עלה אחד מכל קן, ובכל קן נותרו רק שני עלים -פסול, כי זה לא נקרא 'עבות'.

יבש

יבשו רוב עליו, באופן שכלה הירוק שבו והפך לבן וגם נפרך בציפורן- פסול. יבשו רוב עליו, אבל הקן העליון נשאר עדיין לח- כשר.

נקטם

נקטם (נשבר) ראשו של עץ ההדס (לא העלים), מצד הדין ניתן להכשיר, אך טוב להמחיר בזה, שיש הדס אחר.

הדס בשמיטה

הירושלמי הסתפק האם יש קדושת שביעית בבשמים,ולפי זה היה מקום להחמיר ונהוג קדושת שביעית בהדסים. אלא שהמהרי"ל דיסקין והגרש"ז אויערבך חידשו שבהדסים של מצווה אין קדושת שביעית, כי אינם מיועדים לריח אלא למצווה. לכן נראה להלכה שאין בהם קדושת שביעית.

עץ הערבה (צילום: jepoirrier-cc-by-sa)

ערבה

גודלה

ג' טפחים, כמו ההדס.

סימני הערבה

ישנם שלושה סימנים בכדי להבדיל בין הערבה הכשרה לבין הצפצפה הפסולה:

א. הערבה עליה משוכים כנחל, הצפצפה- עליה עגולים.

ב. הערבה- חודי עליה חלקים וללא פגימות, הצפצפה- חודי עליה מלאים פגימות כמו מסור.

ג. הערבה- הקנה שלה אדום, הצפצפה- הקנה שלה אינו אדום. (ערבה- גם כשהקנה ירוק , כל שאינו לבן ממש - כשר, הואיל וסופו להתאדם ע"י השמש.)

נשרו עליה

לכתחילה טוב להדר שלא ינשר ממנה אפילו עלה אחד, אבל אם נשרו - כל עוד לא נשרו רוב העלים כשרה. צריך להקפיד כששמים את הערבה בתוך הקויישלאך להכניסה בנחת , שלא ייתלשו עלים.

יבשה

ערבה שיבשו רוב עליה -פסולה. פסול זה מצוי מאד, לכן מומלץ להחליף את הערבות במשך החג, והמהדרים מחליפים כל יום או יומיים. רמת היובש בכדי לפסול היא משיכלה המראה הירוק לגמרי.

ערבה כמושה (לא לחה ולא יבשה)- כשרה.

נקטם

אם נקטם (נשבר) ראש הערבה,כלומר: העץ שלה (לא העלים)- הערבה פסולה. יש לשים לב, שדין נקטם חמור בערבה יותר מדין נקטם בהדס, לכן יש המהדרים לקנות ערבה עם 'לבלוב' (ערבה שבראש הענף שלה יוצא עלה) כי אז רואים בוודאות שלא נקטם העץ.

אם נקטמו העלים, אפילו העלה העליון שלה- כשרה.

ערבה בשמיטה

בערבה אין קדושת שביעית.

באדיבות ישיבת ההסדר פתח תקוה