שיר המעלות ממעמקים

מזמור תהלים ק"ל נאמר בקהילות רבות בין ישתבח ליוצר מראש השנה ועד ליום הכיפורים. יסוד אמירת מזמור זה הוא בכתבי האר"י. ישנם פוסקים הסבורים שאמירתו מהווה הפסק בתפילה בעוד שאחרים אינם חוששים לכך

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 10/09/15 11:00 כו באלול התשעה

שיר המעלות ממעמקים
shutterstock, צילום: shutterstock

בקהילות רבות נוהגים לומר את מזמור ק"ל בתהלים, "שיר המעלות ממעמקים", פסוק בפסוק בין ישתבח ליוצר מראש השנה ועד ליום הכיפורים, וזאת בשעה שארון הקודש פתוח. מתברר כי מנהג זה איננו מוקדם, אלא יסודו בכתבי האר"י.

ראוי להקדים ולציין כי במסכת סופרים פורטו מזמורי שיר של יום של מועדי חודש תשרי, ומתברר כי "שיר המעלות ממעמקים" נאמר ביום הכיפורים. וכך מצינו: "ובראש השנה אומרים מזמור, 'כל העמים תקעו כף' (תהלים, מז); ביום הכיפורים, 'ברכי נפשי' (שם, קג), 'ממעמקים קראתיך'; בחג הסוכות, 'נודע ביהודה א-להים' (שם, עו); ביום השמיני, 'למנצח על השמינית' (שם, יב). ואם אינו בקי בהן, אומר 'אודה ה' בכל לב(י)' (שם, קיא) ודיו" (מסכת סופרים, יח, יא, מהדורת היגר עמ' 322-323).

* * *

אמירת "שיר המעלות ממעמקים" מראש השנה ועד יום הכיפורים נזכרת כהמלצה ראויה בכתבי האר"י. כך בפרי עץ חיים (שער תפילות ר"ה, פרק ז) מוזכרת אמירת מזמור "ממעמקים" כהנהגה טובה בעשרת ימי תשובה: "טוב לומר בכל י' ימי התשובה, בין ישתבח ליוצר, מזמור 'ממעמקים קראתיך'" (פרי עץ חיים, שער תפילות ר"ה, פרק ז). הטעם המובא לאמירת מזמור זה קבלי הוא. בספר יצירה מצינו כי "עשר הספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום" (ספר יצירה, מנטובה שכ"ב, א, ה). על בסיס זה מוזכר בפרי עץ חיים שם כי בכל יום מעשרת ימי תשובה מתעורר אחד ה"עומקים" הללו: "יום א', עומק ראשית. יום ב', עומק אחרית. יום ג', עומק טוב. יום ד', עומק רע. יום ה' עומק רום. יום ו' עומק תחת. יום ז' עומק מזרח. יום ח', עומק מערב. יום ט' עומק צפון. יום י', עומק דרום". ההנחיה לומר את מזמור "ממעמקים" מוזכרת גם במקומות נוספים בכתבי האר"י, ובכלל זה בפרי עץ חיים, שער הזמירות (פרק ו), וכן בשער יום הכיפורים (פרק ד). מזמור זה מצוי בין ישתבח ליוצר בסידור האר"י.

בשולחן ערוך (או"ח, נד, ג) נאמר כי "המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה ויש מי שאומר שלצרכי צבור או לפסוק צדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה מותר להפסיק". ברמ"א שם מוזכר כי מזה "נתפשט מה שנהגו בהרבה מקומות לברך חולה או לקבול בבהכ"נ שיעשו לו דין (עיכוב תפילה - י"ל) בין ישתבח ליוצר דכל זה מיקרי לצורך מצוה". על ההלכה בשולחן ערוך בעניין אדם המדבר בין ישתבח ליוצר מעיר הרב אברהם גומבינר (1637-1682), המגן אברהם: "ובכתבים כתוב לומר בעשרת ימי התשובה מזמור ממעמקים קראתיך ה' בין ישתבח ליוצר וצ"ע" (או"ח, נד, ב). אם כן, המגן אברהם מציין את הימצאות מנהג אמירת מזמור תהלים זה, אולם הוא מעמיד הנהגה זו בצריך עיון, על רקע הבעייתיות בהוספת אמירות בין ישתבח ליוצר. המשנה ברורה על אתר (נד, ד) מביא את דברי המגן אברהם כלשונם.

אמירת מזמור "ממעמקים" נוהגת, על בסיס דברי האר"י, בעולם החסידי, ובכלל זה במנהג חב"ד. כך מזמור זה מצוי בין היתר בסידור אדמו"ר הזקן, הרב שניאור זלמן מלאדי (1745-1812) במקומו. אמירתו מוזכרת גם בליקוטי תורה, וכן אדמו"ר הזקן מאריך לבאר את מהותה של אמירת מזמור זה (ליקוטי תורה, דרושים לר"ה, נד ע"ג, סב ע"ב ואילך).

הרב אפרים זלמן מרגליות (1760-1828) מציין בחיבורו מטה אפרים (סימן תקפד, ט) שהרבה מאנשי מעשה נוהגים לומר את "שיר המעלות ממעמקים" בראש השנה, וכן בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים. במקום אחד (סימן תריט, לז) הוא כותב כי מי שאומר פסוקי דזמרה בשעה שהציבור אומר "ממעמקים", יכול להצטרף ולאומרו עם הקהל.

בספר פתח הדביר (עו ע"ב) לרב חיים בנימין פונטרימולי, מרבני אזמיר במאה התשע העשרה, דן המחבר בשאלה אם ראוי למי שאינו מכיר את הכוונות הקבליות של המזמור לאומרו, או שמא יש בכך משום הפסק. בעל פתח הדביר סבור שאין מניעה לכל אדם לאומרו, תוך שהוא מצביע על הנוהג הקיים בפועל שהציבור אומר את המזמור בלא שהוא יודע את הכוונות הקבליות הטמונות בו. הרב חיים פלאג'י מצדד בחיבורו מועד לכל חי (סימן יג, כב) בדברי בעל פתח הדביר, וסובר אף הוא כי גם בזמן שאדם איננו יודע לכוון את הכוונות השייכות לכל אחד מהימים, רשאי הוא לומר את המזמור. כן הרב יעקב סופר מצדד בחיבורו כף החיים (או"ח, נד, ח) באמירת המזמור, בהזכירו בין היתר את דעותיהם של בעל פתח הדביר ושל הרב חיים פלאג'י.

גם בערוך השולחן (או"ח, נד, ב) לרב יחיאל מיכל אפשטיין (1829-1908) מצדד המחבר באמירת מזמור "ממעמקים". הוא סובר שאמירת המזמור לאחר ישתבח היא חלק מסדר התפילה, כשם שלפי נוסח התפילה של הרמב"ם אומרים את שירת הים לאחר ישתבח. לדבריו, אמירת דברי חול בלבד יכולה להיחשב כהפסק. משום כך הוא גם תמה על דברי המגן אברהם.

* * *

בזמננו פסק הרב עובדיה יוסף שיש לומר את "שיר המעלות ממעמקים" בעשרת ימי תשובה. הוא מביא דעות הלכתיות לפיהן יש להחשיב בתור הפסק בין ישתבח ליוצר אמירת דברים בטלים בלבד, מה שאין כן אמירת "ממעמקים" שהיא מענייני דיומא (ילקוט יוסף, או"ח, נד, ז). הרב עובדיה מציין עוד (שם, נד, טו) כי בחיבור "תשובות והנהגות" לרב משה שטרנבוך (חלק ב, סימן מא) מוזכר כי ברוב הישיבות המתפללות בנוסח אשכנז אין אומרים את "שיר המעלות ממעמקים". לדעת הרב עובדיה אדם שאין מנהגו לומר מזמור זה אשר מתפלל במקום שבו אומרים את המזמור, עליו להשתתף עם הציבור ולאומרו אף הוא. שכן הציבור אומר את המזמור כדי להמתיק את הדינים ועת רצון הוא למעלה. על כן אם אדם יבחר שלא לאומרו, תחול עליו הקטגוריה המוזכרת בבבלי ברכות (כ ע"ב) של "כל העולם עוסקים בו בשבחו של מקום והוא יושב ובטל" (ילקוט יוסף, נד, טו), וניכר שהוא שותק כדי לפרוש מהציבור ויש לחשוש מכך. יתרה מזו, אדם זה ייחשב כמי שקורא תיגר על ציבור זה וסובר שהוא מתנהג שלא כשורה, ומכל מקום בין ישתבח ליוצר מותר לומר שלום, ואין אמירת מזמור "ממעמקים" פחותה מכך. אולם אם אדם עומד בתוקף על דעתו שלא לומר את "ממעמקים" מייעץ לו הרב עובדיה שיאריך בתפילתו באופן שייווצר הרושם שהוא עסוק בתפילה. עם זאת, עליו לסיים את אמירת ישתבח קודם קדיש.

ראוי לציין עוד כי ישנם הנוהגים לומר את "ממעמקים" גם בהושענא רבה, יום חיתום הדין, ואף הרב עובדיה הנהיג זאת (שם, נד, טז). מנהג זה נהג בין היתר בקהילת ג'רבה (הרב משה הכהן כלפון, שואל ונשאל, ב, או"ח, יד). לעומת זאת, יש שערערו על נוהג זה, בין היתר על רקע העובדה שהטעמים הקבליים הנלווים לאמירתו רלוונטיים לעשרת ימי תשובה בלבד (ראו ילקוט יוסף, שם).

* * *

לקראת סיום נזכיר תשובה ייחודית שהופנתה לרב משה הכהן כלפון בג'רבה בתמוז תרצ"ט (1939) (שואל ונשאל, שם). מתוך חשש מפני פרוץ מלחמת עולם תיקנו דייני ג'רבה בניסן תרצ"ט לומר מדי יום לאחר תפילת שחרית ומנחה את "אבינו מלכנו", וכמו כן תיקנו לומר את "שיר המעלות ממעמקים" לאחר תפילת ישתבח, בדומה לעשרת ימי תשובה. התכלית בקביעת תפילות אלה הייתה לעורר ולשחזר את האווירה השוררת בעשרת ימי תשובה. "ועוד בה כי עי"ז תהיה התעוררות הרחמים לאמרו בכניעה וכן עי"ז תתחזק תקות ישראל ולא יתיאשו מן הרחמים והסליחה והחסד ככתוב 'יחל ישראל אל ה'' וגו' כי אותה אנחנו מבקשים לעת כזאת". השאלה שנשאל הרב משה הכהן כלפון הייתה אם אין חשש להפסק בהוספת "שיר המעלות ממעמקים". תשובתו של הרב כלפון הייתה כי אין כל חשש הפסק באמירת מזמור זה, ואדרבה מצווה לאומרו.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן