מנהגי ראש השנה

עדי שרצר
כ"ב אלול תשס"ד, 08/09/2004 00:00

 

ב"ספר העלייה השלישית מספרת אנדה פינקרפלד-עמיר על ראש השנה בימים הקשים של תחילת שנות העשרים בקרב החלוצים:

"לא נחוג אותו כלל, לא נעשה כל חג, אמרנו; מרבית חברינו חולים, והמעטים הבריאים מושכים בעול, וכיצד נטיל עליהם עומס נוסף... פשוט, לא נעבוד באותו יום וחסל... אך בבוא היום הזה הופתענו בעצמנו. החבא ונחוג מאליו... לפתע הושלך חג, כמו מאליו, בכל!"

אם כן, נראה שלמרות הכל ולא משנה מי אנחנו יש ביום הזה משהו ואת הטעם והריח המיוחדים שלו, אפשר ממש להרגיש באוויר. כאשר שואל הנסיך הקטן בספרו של אנטואן דה סנט-אכזופרי את השועל מהו טקס, זה עונה לו כי "גם זה מן הדברים שהזנחנו יתר על המידה", והוא מיד ממשיך: "והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומיחד שעה אחת מכל השעות האחרות".

 

התרת נדרים

אותם טקסים או מנהגים ממלאים את ראש השנה. הם מתחילים עוד בבוקרו של היום שלפניו- ביום האחרון של השנה. על-פי המסורת עורכים ביום זה, לאחר תפילת שחרית "התרת נדרים". נדר הוא איסור או התחייבות שאדם נטל על עצמו מעבר למחויבויותיו הבסיסיות. מאחר וכולנו בני-אדם ואין לדעת מה ילד יום, ברבים מן המקרים אנחנו לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שנטלנו על עצמנו, במודע או שלא במודע, במתכוון או שלא במתכוון. על-מנת להיכנס נקיים לשנה החדשה, אנחנו "מנקים את השולחן" ועורכים התרת נדרים. שלושה אנשים אקראיים מהקהל יושבים כבית-דין, הקהל עובר לפניהם ואומר את הנוסח הקבוע שמצוי בסידורים. יש לציין כי התרת נדרים טקסית זו לא נוגעת לאדם שיודע כי הפר נדר ספציפי, במקרה זה יש לגשת לרב שיתיר או יפר את הנדר. הזוהר מרחיב את מושג הנדר וגורס כי הנדר הוא גם "ההגבלות שאדם טען את על עצמו, באמצעות חטאיו, כשלשלאות של ברזל. שלשלאות אלה מגבילות את מרחב החופש והבחירה של החיים, ומותירות את האדם שרוי בעצבות" (יונדב קפלון).

 

טבילה במקווה

עוד יש הנוהגים, מאותו הטעם ומתוך רצון להיכנס לשנה החדשה טהורים, לטבול במקווה. לאחר החזרה מתפילת שחרית, שאצל האשכנזים היא ארוכה במיוחד בשל הסליחות הארוכות המכונות "סליחות גדולות", נהגו בארצות אשכנז לאכול עוגת דבש מיוחדת המכונה "לעקעך" מאוחר יותר יותר דרשו את השם על הפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" אך בפועל "לעקעך" היא ביידיש פשוט עוגה.

לאחר ההיטהרות מגיעים הכל לבית הכנסת, על פי המנהג לבושים לבן, ש"י עגנון מתאר בהדרת קדושה את זיכרונותיו מימי ילדותו בעיירה היהודית בוצ'אץ' (גליציציה):

"השמים היו טהורים והארץ היתה שקטה וכל הרחובות היו נקיים, ורוח חדשה היתה מרפרפת בחללו של עולם. ואני תינוק כבן ארבע הייתי ומלובש הייתי בגדי מועד, ואיש אחד מקרובי הוליכני אצל אבי ואצל זקני לבית התפילה. ובית התפילה היה מלא עטופי טליתות ועטרות כסף בראשיהם ובגדיהם בגדי לבן ובידיהם ספרים... ואיש זקן עומד מוטה לפני התיבה וטליתו יורדת עד למטה מלבו וקולות ערבים ומתוקים יוצאים מטליתו. ואני עומד בחלון בית התפילה מרעיד ומשתומם... עדיין לא הייתי יודע להגות במושגים עיוניים ואת המושג הדרת קודש לא הכרתי. אבל אין ספק בלבי שבאותה שעה הרגשתי בקדושת המקום ובקדושת היום ובקדושת האנשים העומדים בבית ה' בתפילה ובניגונים"

סדר ראש השנה

מנהג נוסף שקשור בראש השנה הוא ייחוס סמליות רבה לכל מה שנעשה במהלכו, עניין עליו עומד הרב ח.ד הלוי:

"כל התחלה מכל סוג שהוא, כאשר 'מסתמנת' בסימן טוב, יש סיכוי ותקוה להמשכיות מוצלחת וטובה, גם כאשר עושה אדם את ההתחלה הטובה במו ידיו. ולכן כל התנהגות האדם ביום הראשון של השנה צריך לבטא את הסימן הטוב"

מסיבה זו אנחנו עורכים את סדר ראש השנה, התלמוד הירושלמי ממליץ להמעיט בשינה, השולחן ערוך ממליץ להתחיל וללמוד תורה על שולחן החג ומנהג חסידי ידוע הוא להמעיט בכעס  ושלא להזכיר את החטא.

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. אחלה אתר
srti 9/11/2009
האתר הזה לא עוזר בכלום אני לא מוצאת פה את מה שאני צריך


תודה!!
תמונה
2.
loli 9/12/2009
אתר טוב
תמונה
3. חסר פה על מנהג כרטיסי ברכה!
hftg 9/13/2009
אני צריך את זה לשיעורי בית!!!!
תמונה
4. ................................
נועה 9/13/2009
למה אין פה מדוע אוכלים תפוח בדבש בראש השנה אתר זונה!!!!!!!!!!!!!!
תמונה
5. נכון(חלקית)
כהיטלןחיכהגאיחוםן 11/8/2009
לא מצאתי את מה שחיפשתי אבל זה אתר נחמד...